יום שבת, 8 ביולי 2017

My Sicilian Getaway - המתכון המושלם לחופשה קצרה בסיציליה

מהחופשה המשלמת בסיציליה חזרתי כבר לפני חודש. נכון, עכשיו היא ניראית כמו חלום מתוק ורחוק, אבל לרגע לא שכחתי כמה כיף באמת היה. חייבת לציין שסיציליה הייתה יעד חלומי עבורי פעם, אבל איכשהו החלום הזה נשכח והפך לרלוונטי בדיוק כשהייתי מוכנה באופן די פתאומי לטיסה למקום קרוב. אז קניתי טיסה והזמנתי מלון כפרי בדיוק כמו שרציתי ובבוקר אחד יומיים לאחר מכן פשוט נחתנו בסיציליה ונסענו לראות את הר הגעש "אתנה". כן, ממש כך.

בגלל שנסיעה הייתה פתאומית, עמדו לרשותי רק יומיים כדי לתכbן את הנסיעה, אז נכנסתי ל TripAdvisor וחיפשתי את השילוב vמושלם בין ים, קצת שקט, עיירות חוף מתוקות עם גלידה ופסטה פירות ים ולא יותר מדי נסיעות. האתר הזה כבר מזמן הפך לכלי הכי נוח לתכון חופשות ואני לא ממש מאמינה בחיפוש מקומות סודיים ומטורפים שאף אח לא מכיר, כי הכל, גם המקומות האלה נמצאים ב TripAdvisor ואני מאמינה שהסקרנות שלכם היא שתביא אתכם למקומות מעניינים, אבל צריך להתחיל לתכנן מאיפשהו.

אספנו את האוטו הלבן הקטן והחסכוני שלנו בשדה התעופה בעיר Catania, ונסענו למלון המתוק שלנו, נסיעה של כ 20 דקות, הגענו מוקדם וזה לא הפריע להם לתת לנו את החדר הנקי והנעים עם הנוף להר געש ולבריכה בצבע טורקיז. היינו רעבים אז התחלנו לנסוע. בדרך למעלה, ל"אתנה" שיורקת עשן וכבר פיזרה אבן וולקנית שחורה בכל האזור עצרנו לאכול פסטה ב Ristorante La Vite, אצל הבחור הכי מקסים שפגשתי בחיי. גאיטנו, בעל המסעדה שניראה כמו היפסטר איטלקי וחמוד עם זקן לבן, אירח אותנו בנדיבות והפך לחבר. קשה שלא לתפוס אותו ככזה. למרות שהוא לא ממש מדבר אנגלית הצלחנו לתקשר לא רע במגוון שפות והוא אפילו המליץ לנו להתרחק מהעיר היפה Taormina שאירחה את מפגש המעצמות G7 וכך נמנע מאיתנו להגיע להעיר חסומה כשטראמפ וחבורת מנהיגי העולם מעיקים עליה בנוכחותם. נסענו לשם ביום אחר וזה היה ביקור מושלם. הוא גם פינק בגלידה, במטען לסללארי לאוטו, בפסטה מעולה. בפיצה בצורת הר הגעש "אתנה" הוא פינק אותנו ביום למחרת, כי היינו חייבים לחזור למסעדה המעוצבת והמיוחדת שלו. וכי את הפיצה הוא מגיש רק בערב.

כאן גאיטאנו מוזג לנועם בירה פרוני צוננת. הוא חשב שאנחנו הגענו להפגין נגד הגלובליצזיה ב G7 בגלל שאנחנו בלונדינים, מתולתלים וקצת היפים. NO Globo!!!!! זה שיעשע אותנו מאוד.
תמיד הייתה לי משיכה להרי געש, ולמרות שהייתי פעם ליד אחד כזה (הר סנט הלן, בוושינגטון), החוויה הוולקנית של "אתנה" הייתה לגמרי אחרת. הנופים בדרך להר משתנים כל הזמן, סוגי הסלעים, הצמחיה והנוף המטריף של ההר עצמו. כשהגענו להר אחרי נסיעה של שעה ונהננו מהדרך ועצרנו להצטרם עם העננים בשדות של טרשים וולקניים, עלינו על ההר ברכבל, אך לא המשכנו עד ללוע שלו, בעיקר כי היה מאוד קר למעלה והתקמצנו על עוד 60 יורו, אבל למי שלא מתכוון להתקמצן בסוף ומביא איתו מעיל, או מוכן לשכור אחד כזה, הייתי ממליצה לעלות עד למעלה ברכבים הגדולים ולראות מה יש שם.
בערב הראשון, אחרי שקצת נחנו במלון החמוד שלנו, החלטתי מסיבה לא ברורה שאנחנו צריכים לנסוע ל Catania, העיר הגדולה במחוז שבו התארחנו כדי לאכול במסעדה. היינו מאוד עייפים וכשהגענו לקטניה אחרי כמעט חצי שעה של נסיעה גילינו עיר אפלה, עם חזיתות של חנויות סגורות, כיכר מוארת עם לא מעט מסעדות מסביב, מכונית משטרה, קושי למצוא חניה ובכלל, היינו קצת מאויימים. זה הרגיש מוזר לא להיות בערי מוארת שחיה 24 שעות כמו תל אביב. נשמע לי מוזר שאנשים רוצים לנוח בלילה ולא רק לארח. סתם, אני קצת צוחקת. ברוב הערים שביקרנו בסיציליה, בלילה די חשוך ומוזר. אצלנו שרגילים לעיר גדולה ותוססת, זה מעורר חוסר ביטחון מסוים, כי אנחנו פחדנים וכי קראתי שב- Catania יכולים לשדוד אותך. זה לא קרה ואחרי שמצאנו חניה ומוזרים הפסיקו לפנו אליינו בפינות רחוב חשוכות, היה ממש כיף.
אז הפחד עבר די מהר, אחרי סיבוב קצר שבמהלכו לא אהבנו שום מסעדה, למרות שהיה מבחר לא רע, כולל מסעדות שהיו מלאות במקומיים, החלטנו ללכת למסעדה בסימטה עליה קראתי ב TripAdvisor ושמה Trattoria Giglio Rosso, לא ידעתי מה בדיוק הולך שם, אבל המסעדה החמודה הסתתרה בחצר קטנה ברחוב צדדי, הביקורות היללו ואני ידעתי שזאת בטח מסעדה לתיירים, אבל לא היה אכפת לי כל כך. והאמת, לא התאכזבתי. זה היה מקום קטן וחמוד בגינה בין בניינים. ישבנו בחוץ, והמסעדה הייתה מלאה כמעט לגמרי בכל מיני אנשים, והאוכל שהמקומי הרגיש טעים ופשוט, שום דבר פנסי מדי. פסטה עם פיירות ים, יין לבן, עוגה רכה לקינוח ושקט נפשי בעיר המוזרה והחשוכה. ולמרות שבאנו מאוחר והם לא דיברו אנגלית, המלצרים המבוגרים היו חמודים והייתה אווירה קסימה במסעדה. לא נוגנה שום מוזיקה ואת האוויר בחצר הקטנה מילאו רק צחוקים ושיחות בשולחנות מסביב. אנשים שתו יין וחייכו. הכל הרגיש קצת כמו בסרט.
היום הראשון די חיסל אותנו. בסופו הגענו עייפים למלון ונרדמנו מיד. המלון שלנו, הוא חווה כפרית קטנה עם 12 חדרים בבית ורוד מקסים עם גינה מטופחת, בריכה יפה, חיות משק ומקום לטייל בו מסביב וכמובן צוות משפחתי וחמוד. בחרתי אותו סתם כי אהבתי איך שהוא ניראה. משהו בפשטות, בצבעי הפסטל הרכים והנוף הפתוח דיברו אליי - Corte Aragonese  יצא לנו להתארח שם לפני פרוץ עונת התיירות וזכינו לבלות לגמרי ללבד בבריכה, למרות שהיו עוד אורחים במלון. זכינו לקבל הצצה גם לאירועים המשפחתיים שהמלון אירח במסעדה ובמדשאה. קצת תחושה שאתה נכנס לחיים של אנשים ולא רק רואה אותם מהצד.
מול המלון ממוקמת חווה נוספת ופסי רכבת ישנים שרכבת לא עברה בהם כבר שנים ארוכות. מובן שטיילנו גם שם וראינו פרות חוזרות הביתה באחד הימים. האזור מלא עצי זית וקקטוסים ענקיים עם פירות סברס מבשילים, עצי לימון, פרחים מכל הצבעים וטבע שלא מרגיש מאוד שונה משלנו, אבל מאוד פתוח ומרגיע.
אהבנו לבלות את אחרי הצהריים בבריכה עם בקבוק של משקה האלים - האפרול שפריץ! כן, באיטליה אפשר לקנות את הקוקטייל האלוהי מוכן לשתיה, אבל לא היה לנו קל להשיג אותו.
ביום השני התחלנו את היום בבחירת התכני תהמוצלחת ביותר לימים הבאים. את כל האופציות הכנו כבר מראש, אבל בגלל שאני לא אוהבת להחליט מראש מה נעשה בכל יום, כי גם לחשק שלנו יש תפקיד בתכנון, היה צריך לעשות החלטות. אז החלטנו שבכל יום נבלה בעיר יפה כלשהי וגם ניראה חופים יפים. שניינו אוהבים מאוד ים והתכנית הזאת התאימה לנו.
כבר באותו היום, בטיול בעיירת חוף היפה, Syracuze, כשהסתובבנו בעיר העיתקה והיפה Ortygia, הבנו שהסבלנות שלנו לסימטאות קטנות ויפות ואפילו לשווקים מתוקים ומסעדות קטנות וחמודות היא מוגבלת ושאנחנו חייבים גם בילוי בים, חוף פראי ונסיעה מענגת באזוים כפריים, אז בכל יום הכנו לעצמנו תכנית שלפיה נבלה גם בעיירות יפות וגם בים. אחרי Ortygia, בה קניתי את בגד הים האדום כי שכחתי להביא אחד מהמלון, המשכנו לחוף היפה הזה שהביא איתו הרפתקאות. החלטנו לטפס על צוק ולראות את החוף משם, כי בטן גב על החול החם זה לא ממש אנחנו.

ביום השלישי אחרי שבדקנו שועידת G7  הסתיימה וטראמפ עזב את האי, נסענו ל Taormina, העיר היפה על צוק עם חוף מושלם שנקרא Isola Bella. הגענו כמעט ראשונים לחוף הסלעי היפה. הים היה קפוא ושקוף, הצוקים מושלמים והאי היפה והירוק ממול קסם לנו. אז טיילנו בו, הסתובבו גם איפה שאסור וחיפשנו פינות קסומות ונסתרות.
אחרי הים נסענו לעיר עצמה, מדובר בעיר מטופחת, יקרה יחסית ומאוד תיירותית. יש בה פארק מדהים שממנו רואים את הים והוא סוג של קסם קריר ורומנטי, חוץ מהתוכים המלחיצים שגרים בו, אבל אפשר פשוט לא להתקרב אליהם- Villa Comunale
ביום הרביעי והאחרון נסענו לראות טירה על צוק בזלת לא רחוק מ Catania ולמרות שקראתי ש Aci Castello זה מקום קסום, גיליתי מקום יפה מאין כמותו. הטירה השחורה מול השמיים הכחולים, טיילת נעימה עם מסעדות יפות ובלי תיירים כמעט, הבנו שזה גם אחד החופים המיוחדים. טיפסנו לנו על סלעי הבזלת וטיילנו לעבר המים, פרשנו את השמיכה הלבנה, שתינו אפרול שפריץ צונן ונשנשו אוכל שהבאנו איתנו. קפצנו למים כמו ילדים והם היו קרים ומלוחים. עוד לא הייתי במקום כזה. אחרי שסיימנו עם הים, החלטנו לבקר בטירה השחורה, אבל היא הייתה סגורה לצהריים, אז ניצלנו את הזמן להתפנק במסעדה יפה ממש ממול. באנו שניה לפני הפסקת הצהריים, אז המלצרים לא היו ממש שמחים, אבל הבירה הייתה קפואה ופסטה פירות הים הייתה מושלמת. 
את היום האחרון סיימנו בספא במלון מקסים ממש קרוב לטירה השחורה. היינו עייפים וחשבתי שזה יהיה נחמד להתפנק וגם להתקלח לפני הטיסה חזרה. הטיול היה מושלם. עשינו דברים משעשעים, כולל לבקר בקניון גדול ורועש וזה היה קצת חלום שלי לסיים את הטיול המפנק שלנו בספא. אז מצאתי את המלון הזה Baia Verde Spa. נכנסנו פנימה וכשחיפשנו את הספא עברנו ליד בריכה פתוחה מהממת שפונה לחוף, החזקתי את עצמי חזק ולא נכנסנו אליה, אלא המשכנו לספא נעים ואפלולי שגם בו היינו לבד. לצערי, לא היו תורים לטיפולים ברגע האחרון, אבל זה היה סיום מושלם ומפנק להרפתקה הסיציליאנית שלנו. משם נסענו, החזרנו את הרכב וחיכינו לטיסה. היה מצער שזה היה כה קצר, אבל אני בטוחה שנחזור לסיציליה שוב. יש עוד חלק גדול מהאי שלא ראינו, את האזור של העיר המושלמת פלרמו.

מה ארזתי?
לבשתי רק גבדים כיפיים שגורמים לי להרגיש יפה. בעיקר שמלות קלילות ופרחונות, ג'ינס קצר עם חולצת כותנה דקה מזג האוויר של סוף חודש מאי עשה לי את העבודה לקלה. הבאתי ג'קט ג'ינס, סנדלים וסניקרס ואפילו שהחלפתי בגדים פעמיים ביום כדי להתאים אותם למקום אליו אנחנו נוסעים, הסתפקנו שניינו במזוודה לא גדולה. לא עשיתי שופינג, כי לא נסעתי לשם כך וממש אהבתי ללבוש את השמלות שלי.

מקווה שגם לכם מחכות חופשות מרגשות בקיץ הזה, אם אתם נוסעים לסיציליה, מחכה לכם אי מושלם. ואם יש לכם שאלות, מוזמנים לכתוב לי בתגובות.

שיהיה לכולנו שבוע מושלם!

יום חמישי, 1 ביוני 2017

ים ומדבר - תמונות מאילת אחרת

מה כבר אפשר לחדש על אילת, העיר הדרומית, אתם בטח שואלים את עצמכם כשאתם רואים את כותרת הפוסט, אבל גם אני הופתעתי. הטיול האחרון שלנו בארץ היה לאילת ול"פארק תמנע". לצערי, או אולי לשמחתי לא יצא לי לבקר בתמנע לפני ושמעתי על הפארק רק בצורה מאוד חלקית מההורים שלי שביקרו שם לפני כמעט עשור לרגל כנס רופאים של אבא שלי באילת. 
כששמעתי שזה פארק של סלעים אדומים ופסלים טבעיים הייתי סקרנית, אבל המציאות עלתה על כל דמיון. בתמנע, שהתגלה כפארק ענק אפשר לנסוע עם האוטו כמו בפארקים גדולים באמריקה ולטפס על סלעים מרהיבים ביופיים, לנשום משקט המדבר ובו זמנית לא להשתעמם לרגע. כעת, אפשר אפילו ללון בפארק באוהלים מפוארים או להביא אוהל משלכם ולישון בו על שפת אגם מלאכותי. יש שם אפילו מסעדה, אבל אנחנו הבאנו אוכל מהבית ואירגנו לעצמנו ארוחה לילית קטנה וטעימה.
בפארה הענק מגוון מסלולים לטיול רגלי, שבילי אופניים, נופים קסומים שמשתנים מול העיניים מאדום ללבן וכמובן תחושה של להיות לבד בטבע, כי הפארק ענק והוא שקט וגם אם פוגשים אנשים בדרך, אפשר להמשיך הלואה למצוא עדו קצת שקט, כזה שממש נחוץ לפעמים למי שגר בעיר.
ביום השני התעוררנו בבוקר באוהל אל מול האגם ונסענו לאילת, לריף הדולפינים האהוב עליי ו"לחוף של מוש". בחוף נהננו מארוחה טעימה ושייק פינקולדה מטורף וכמובן שנ"צ מרגיע בצל אל מול הים הכחול לפני שהיינו מוכנים למסע הארוך בחזרה לתל אביב דרך נופי המדבר. וכן, באילת, שתמיד מחזירה אותי לשנות ה-90, אכלתי לראשונה מזה שנים את הארטיק האהוב עליי מאסטיגם. למי שאוהב או אהב אותו, זה עדיין טעים כמו פעם ומקל המסטיק עדיין עטוף במין ניילון כחול.
היה מדהים, הרגיש כמו לא להיות כאן.
כמה נקודות שכדאי לדעת:
1. מומלץ להגיע עם נעלי טיולים כי כיף לטפס ולהסתובב בשטח בנעליים נוחות.
2. השתדלו לא להשתמש בכלים חד פעמיים - זה גם הרבה יותר כיף לאכול מכלים אמיתיים, יש שם מקום לשטוף הכל.
3.אם אתם רוצים להכין את האוכל שלם לבד, מומלץ להגיע איתו לפארק, כי לא זכור לי מקום לקנות בו אוכל בקרבת מקום, תצטרכו לנסוע לאילת.
4. כמובן שאפשר לנסוע לאילת לארוחת ערב ולחזור לישון בתמנע, אם תרצו.
5. את כל המידע על הפארק תמצאו באתר

ניפגש בפוסט הבא, ובו המלצות לחופשה מהממת בסיציליה! יש למה לחכות.
בינתיים מוזמנים לאינסטוש שלי, שם יש תמונות מאלפות מהאי האיטלקי.
סופ"ש מהמם לכולם!

יום שני, 22 במאי 2017

החיים ב- Wild!

הייתי בלוגרית ממש רעה, כך בטח אמור להתחיל פוסט של מישהי שלא כתבה בבלוג חודש שלם, והאמת היא שהתגעגעתי לכתוב וגם לקיום שלי בבלוג. נעדרתי כי הייתי עסוקה בסיום כתיבתה של עבודת הגמר שלי לתואר השני שעוסקת באופנת רחוב בעיר בהקשר של זהות מקומית ויצור אופנה מתחשב בסביבה. באמת שכשהתחלתי את התואר השני שלי לא היה לי מושג שאופנה תתחבר לחיי גם בהקשר האקדמי, אבל אני מניחה שכשאוהבים משהו זה מוצא את דרכו לכל חלק בחיינו.

זאת אחת הסיבות שאני ממשיכה לכתוב בבלוג הזה כל השנים. זה לא רק יומן התמונות, הבגדים והרגעים שאני רוצה לזכור, אלא שכאן מדובר גם בהתפתחות המחשבתית וגם המקצועית שלי, ואופנה או העולם האסתטי של פרטי הלבוש הוא חלק גדול מחיי, הרבה יותר גדול ממה שהתרגלתי לחשוב. זה מעבר לאהבה, חיבה, משיכה, זאת צורת חיים וגם דרך הסתכלות על הכל סביבנו, דרך מה לבשתי, למה זה מגדיר אותי, איך הבגדים שלי הם חלק ממני ואני, בלובשי אותם, חלק מהעולם.

אז עכשיו, כשהגשתי את העבודה, הנחתי את התואר השני מאחורי, האביב כאן והכל הפך רגוע לרגע קט, התיישבתי לכתוב על זה קצת בצירוף תמונות מהצילומים של הוידאו האחרון שלי ושל יעל. הוידאו החדש נקרא  Chasing the wild, ואם עוד לא ראיתם או לא נרשמתם לערוץ היוטיוב שלנו, אז זה הזמן. אז הכל קורה באביב, בזמן עם האור הכי יפה והטבע הכי מושלם, הלכנו לחפש קצת חיים פראיים בשדות השמש הרכה, הצבע הירוק הכה נדיר כי רצינו סתם להסתובב בבגדי אביב ולדמיין שאנחנו קצת במקום אחר, רחוק מהסטרס, מהעיר, מהדברים שחייבים לעשות כשצריך לעשות אותם.
אני ויעל התאהבנו בהפקה הזאת, אבל הצילומים האלה הם רק חלק קטן מהסרטון המושלם הזה:

צילום וידאו וסטילס: רן מנדלסון

הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו, דברים יפים ומגניבים בדרך!
אנחנו גם בפייסבוק - Some like it sweet

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...