יום שלישי, 24 במאי 2016

צבעים של קיץ

העיר שלנו היא אולי לבנה, אבל הצבעים שלה בקיץ הם תמיד צהוב וכחול של ים וחול ובניינים של אגם' ושל רוח נעימה שמעיפה את הכל לאוויר. הייתי חייבת משהו צהוב וכחול לארון הקיץ שלי שכרגע נמצא בשלבי הבניה הסופיים שלו. מיותר לציין שכל מה שבא לי זה רק לקנות בגדי חופשה, אבל אני צריכה לעבוד כל הקיץ, אז אני מנסה לקנות בגדי חופשה שאפשר ללבוש גם למשרד. כאלה הם המכנסיים הרחבים האלה של מנגו וגופיית הג'ינס המהממת של טנטי בקי.
בתמונות ניראה כאילו אני בחופש, אבל זה כרגיל, האופן בו תל אביב מצליחה לגרום לנו להמשיך לשרוד בתוך האשליה המתמדת של החופש. הצבעים הלבנים של הטיילת החדשה רק עושים את הכל יפה יותר, אבל ממש לא קל יותר. אבל הקיץ כבר כאן ואני חושבת שאני מוכנה לחיים בעיר בלי יכולת בריחה. ניראה איך זה יקרה. לפחות תמיד יש לי את הצהוב והכחול.
לבשתי: גופיית ג'ינס - טנטי בקי בדיזינגוף 120 תל אביב, יש שם עכשיו סייל שווה ביותר לרגל יציאתה של טנטי לחופשה - פריט שני ב 50%, מכנסיים ממנגו, כפכפים של Urban Outfitters, משקפי שמש Marc by Marc Jacobs (משנה שעברה).

יום רביעי, 18 במאי 2016

פסטיבל דוקאביב - המלצה על הסרט השמח

הכירו את סטפן זגמייסטר, זה הארנב הורוד שאתם רואים בטריילר. הוא אחד המעצבים הגרפיים המוכשרים בעולם וזה הסרט שלו. בסרט הוא מחפש את האושר, איך לא? כולנו רוצים למצוא אותו, אבל המסע שלו לא רק מרגש ומאוד אישי, הוא גם מאוד יפה, מעוצב וקסום, אבל לא בטוח שהוא שמח.
לפני שראיתי את הסרט לא הכרתי את הגיבור, אבל שמעתי שיש מעצב גרפי סופר מוכשר שחי בניו יורק ופעם בשבע שנים סוגר את הסטודיו ויוצא לשנת שבתון, כך סיפר חבר שלי שדי מעריץ אותו. והסרט, הוא המסע שלו לחיפוש אחר האושר האישי שלו, לתיקון עצמי אחרי סיומה של מערכת יחסים ארוכה, והוא חושף את חייו בצורה כנה ועדינה שדי הפתיעה אותי בהתחלה, אבל אחרי שקצת מכירים אותו, זה כבר לגמרי מובן.

כדי למצוא את האושר סטפן יוצא למסע ברחבי העולם ומחליט לבחון את רמות האושר שלו בשלושה מצבים שלדעתו יש לה סיכוי לשפר את מצבו: מדיטציה, טיפול פסיכולוגי וכדורים פסיכיאטריים. כל אחד מאלה הוא מנסה 3 חודשים ובוחן את השפעתם על חייו.

הסרט והמסע מרימים ומפילים אותך, מעוררים עומק רגשי לא צפוי עבור מישהו זר, ומלווה ברגעים צבעוניים שלוקחים אותנו לא רק אל עולמו הפנימי ולסיפורי האהבה שלו, אלא מאפשרים הצצה נדירה לעבודה והכישרון הייחודי שלו. אם אתם אוהבים עיצוב, זה סרט חובה בשבילכם.
בטריילר הוא מספר שהחליט לעשות את הסרט הזה לפני 6 שנים והנה הוא מוכן, אחד הסרטים היפים שתוכלו לראות בפסטיבל דוק אביב שנפתח מחר בסינמטק תל אביב ובמוקדים רבים ברחבי העיר. אני מכורה לפסטיבל ומחכה כל השנה כדי לראות יצירות דוקומנטריות מכל העולם, כי הרי ידוע שהקולנוע הוא המדריך הטוב ביותר לחייהם של אנשים אחרים.
אני לא הולכת להסתפק רק בסרט אחד.
להקרנות וכרטיסים של ה-  The Happy Film 
תמונות מתוך הסרט - בסצנה הזאת סטפן מנסה להתחיל עם בחורות בשוק האיכרים ביוניון סקוור בניו יורק.
לכל סרטי הפסטיבל והקרנות חינמיות ברחבי תל אביב

יום חמישי, 12 במאי 2016

חולצה לבנה לקיץ


בתור מישהי שאוהבת ללבוש בקיץ רק בגדים בהירים, חולצה לבנה היא פריט חובה בארון שלי. בעיקרון, אני די נגד להחליט שפריט מסוים הוא חובה ולרוץ לקנות, אבל טרנד הכתפיים החשופות הותיר אותי עם חשק לצוד את החולצה המושלמת. בעודי בניו יורק חיפשתי המון את האחת והיחידה, כזאת שעשויה מהמרכיבים הנדרשים: חופש תנועה, בד טבעי ומחיר נגיש, ובאמת שראיתי הרבה מועמדות, אבל רק ביום האחרון נכנסתי ל H&M לקנות גרביים בלתי ניראים לחבר שלי, וראיתי אותה שם. מיהרתי מאוד וקניתי אותה בלי למדוד. ידעתי מיד שהיא האחת. 
איך לובשים? עם ג'ינס גזור ארוך או קצר.
חסרונות: בד כותנה טבעי דורש גיהוץ, אבל נחיה עם זה.
בתמונות: חולצה לבנה H&M (ראיתי אותה בשבוע שעבר בסניף עזריאלי), ג'ינס קצר ישן משוק בצלאל, צמיד שלומית אופיר
התמונות יצאו לי קצת באווירת יום העצמאות. זה היה ערב, לילה ויום מעולים שביליתי עם חברים. מקווה שגם אתם חגגתם טוב. מרגישה קצת שהחגים נגמרים ומחכה לנו קיץ עם הרבה עבודה, אבל גם קיץ מלא כיף.

 בכל מקרה, יש לכם עוד הזדמנות לראות את איך ביליתי את 24 השעות האחרונות בסנאפצ'ט.
מוזמנים לעקוב אחריי: way2yellow.

נשיקות!

יום שישי, 6 במאי 2016

אביב ניו יורקי עם ג'קט ג'ינס

אפריל זה לא הזמן הטוב ביותר להיות בניו יורק, רק כי אין זמן לא טוב להיות בעיר הזאת, אבל זו תקופה יפה ממש. כל מה שאנחנו חולמים עליו כשאנחנו חושבים על אביב, מתקיים שם באפריל. פריחה, מזג אוויר קריר שמאפשר ללבוש טרנץ' שמתחמם לכדי כך שכולם ברחוב לובשים ג'קט ג'ינס. כי אביב אמיתי מגיע כשאפשר ללבוש ג'קט ג'ינס בניו יורק!

אני חושבת שלא נותר לי עוד מה לומר על הביקור הזה ובסך הכל לא צילמתי כל כך הרבה תמונות, אבל ממש לא מתחשק לי לנחות בתל אביב ולחזור לחיים הרגילים גם בבלוג, אז חילקתי את התמונות לכמה פוסטים, כי אלה רגעים שאני חייבת לתעד ולשתף. הפוסט הזה הוא אוסף של רגעים ראשונים של אביב, כאשר בשבוע השני לביקור מזג האוויר התחמם והאביב האמיתי הגיע. הייתה זו שמחה מטורפת להחליף את המעיל החמים בג'קט ג'ינס. זה לא קרה מיד. היו ימים שעדיין לבשתי את המעיל הצבאי שלי, אבל אחרי כמה שנים טובות ללא אביב, קיבלתי את שלי. וככה זה ניראה!
פיאוניז בשוק הפרחים במנהטן
גלידה בויליאמסבורג
סטודנטים באוניברסיטת קולומביה ביום חמים במיוחד
 הבריכה ברוקפלר סנטר
 שוק הפרחים במנהטן- רחוב שלם מלא בחנויות פרחים מדהימות. היה מוקדם בבוקר וקר הרבה יותר ממה שניראה כאן.
 אביב בסנטרל פארק
 מדיסון סקוור פארק ברח' 23 וברואדויי
 פרסומות מצוירות בוויליאמסבורג - ככה זה שם, משקיעים גם בפרסום.
סיוי היפה בקפה Devocion בויליאמסבורג באחד הבקרים שלנו
מקבלת את האביב עם ג'קט ג'ינס, שמלת מקסי שחורה מזארה ואולסטארס
השיער בניו יורק מסתדר מעולה כל הזמן
דונאט עם פתיתי קוקוס קלוי ביום שבת על הספסל ב McCarren Park
פריחת עצי הדובדבן בגנים הבוטניים של ברוקלין. נסעתי לשם באוטובוס לבד בבוקר של יום שבת. כשהגעתי הכניסה הייתה חינמית. טיילתי בין עצי הדובדבן. חלקם עוד פרחו, אבל היו כאלה שכן. יש עוד כל כך הרבה תמונות ורגעים.
בפוסטים הבאים יהיו עוד קצת.

יום רביעי, 4 במאי 2016

ברחנו מניו יורק והגענו לאמריקה

זה אולי לא ממש לפי הסדר הכרונולוגי של הטיול שלי לניו יורק, אבל אחרי מעבר על התמונות, עריכה ובחירה זה הרגיש לי כמו הפוסט שאני הכי רוצה לכתוב כרגע. זה אולי כי אלמנט הבריחה נמצא בו וגם במחשבות שלי עכשיו כשחזרתי לישראל ויש הלימה מסוימת במצב הרוח ההיפי שלי לבין התמונות הקסומות מיום ראשון אחד שבו השכרנו אוטו אדום ונסענו למקום שתמיד חלמתי להגיע אליו.
אני אספר לכם בקצרה שנסענו לאפ סטייס ניו יורק. איזור צפוני יותר במדינת ניו יורק. הכוונה העיקרית שלנו הייתה להגיע ל Dia: Beacon, מוזיאון לאמנות מודרנית בעיירה Beacon. מדובר במוזיאון מוכר והוא לגמרי הסיבה לצאת מהעיר הגדולה ולנסוע על כמה גשרים ועל כמה כבישים ולמצוא את עצמנו במקום שתמיד רציתי להיות בו ולא ידעתי בדיוק איך לתארו. עיירה אמריקאית רגועה באווירה קצת היפית, שגרים בה אנשים שנמאס להם מניו יורק אחרי ששם הם עשו את הכסף שאיפשר להם לפרוש. אז בדרך עצרנו ב Cold Spring, עיירה כזאת בדיוק, עם רחוב ראשי מתוק שמוביל אל גדת נהר ההאדסון ולנוף מופלא ופתוח.
 ניויורק זאת עיר שכיף לברוח ממנה בידיעה שאחזור אליה בקרוב. זה היה בימי "קואצ'לה", אז ניכרת ההשפעה ההיפית של הפסטיבל עליי ועל הבחירות האופנתיות לטיול.
 בתערוכה מינימליסטית ב Dia: Beacon
 סיוי והאורך המושלם של הג'ינס עם הסניקרס הנכונות והשיער הנכון :)
אחרי המוזיאון היינו רעבות וחיפשנו משהו מקומי כדי לקחת איתנו לפיקניק ביעד הבא שלנו, אבל אז מצאנו את      Yankee Clipper דיינר ושם נשארנו. אני שתיתי אייס-קרים סודה לראשונה בחיי. זה הכי חלום ישן שלי שהתגשם בלי לתכנן. למי שלא יודע, זה בעצם מילקשייק עם קולה וגלידה, במקום חלב וגלידה. כן, זה נשמע מוזר, אבל זה טעים. האמריקאים האלה יודעים מה הם עושים. המילקשייק שהיה המנה העיקרית, מבחינתי, הגיע בליווי סנדוווץ' BLT חמוד וטעים. סורי על התמונה השרופה של הדיינר, אבל לא יכולתי בלי זה.
אחרי האוכל המשכנו ליעד הבא שלנו, Storm King. מדובר בפארק פסלים ענק שצריך המון כוחות כדי לסייר בו. בנו נותרו רק הכוחות לשכב הדשא ולקרוא את מדור המתחתנים של ה"סאנדיי טיימס".  זה תחביב ותיק שלי ושל סיוי. קצת חולמות וקצת צוחקות לנו על הדשא בזמן שאנשים עם יותר מרץ מטיילים מסביב. או רוכבים על אופיים שניתן לשכור שם או נוסעים ברכבת ההפתעות ברחבי הפארק. מדובר במקום ענק וממש מגניב.

אפשר לראות את המרחבים והפסלים מסביב. אם אתם בניו יורק, אתם חייבים לצאת לטיול מחוץ לעיר. כל אחד מהיעדים הלאה נמצא כשעה, שעה וקצת נסיעה ברכב, ולמוזיאון דיה אפשר להגיע גם ברכבת שעוצרת ממש ליד והנסיעה בה, לאורך גדת נהר ההאדסון אמורה להיות מהממת גם כן. כך סיפרו לי.
המסע שלנו הסתיים ונסענו בחזרה לברוקלין. בבית הזמנו אוכל תאילנדי, נחנו והלכנו לישון. אני עדיין לא מאמינה שכל זה הסתיים, כי לגמרי בא לי עוד או שוב. 



Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...