דייווחים אופנתיים מסוף השבוע

וזה לא שהיו הרבה, כאילו זה לא שבוע האופנה בניו יורק, בסך הכל, שבוע בחיי, אבל בכל זאת, קצת דייוחים בענייני אופנה לא יזיקו, בעיקר מסוף השבוע האחרון כי הייתי חולה ולא ממש עשיתי משהו טוב יותר ששווה לדבר עליו. בגלל החולי אפילו לא הלכתי לפתיחת התערוכה המהוללת ARTLV08, אבל אני עוד אלך. אתמול ביליתי קצת במר"מ ברחוב הארבעה ואז אכלנו צהריים ב"Biala" מסעדה בריאה וטעימה באותו הרחוב, שכבר קצת התגעגעתי לאכול בה, היות ואני כבר לא עובדת באיזור.

אז הנה כמה דיווחים:
פול מקרטני התלבש מהמם בהופעה המהממת שלו. היה שווה את הכסף והיה מדהים!

בניגוד לחליפה השחורה של פול והחולצה הורודה ההורסת שלו, אני לבשתי את החולצה הצהובה מ"דליתי" ואת השרשרת הצהובה המהממת שתמר קנטה לי במתנה, פשוט כי חשבתי שללבוש צהוב ושחור זה מדליק.

ביום שישי קניתי בשוק בצלאל חולצת פסים בשחור לבן עם שרוולים ארוכים וכפתורים בחזה וכל יום שבת החולני הלכתי איתה והיה פשוט כיף. 15 ש"ח הכי טובים שבזבזתי לאחרונה.

ביום חמישי פגשתי את שריי הבלוגרית ולבשתי את מה שלבשתי לעבודה ושזה לוק ה-70's האהוב עליי לאחורנה. התמונה קצת מגורענת אלב זה כי ככה זה התאורה בסנטר.

נראה לי שזהו. מקווה שהשבוע הבא יהיה כיפי ואפסיק להיות חולה כי זה קצת מיותר לחגים.
שנה טובה ונשיקות!

שנה טובה!

כיוגורט עם פירות. אופס אכלנו אותו.

שיק או שוק?

רואים לי את קעקוע הפרפרים הפיקטיבי שלי

ביום שישי לפני שבוע הייתי בשוק וקניתי גבינות בדוכן של גד, שאפשר לפגוש בו את קדישמן יושב וזולל בבגדיו הלבנים. קניתי זיתים דפוקים וגם פטריות וצנוניות ואפרסקים. בהחלטה של הרגע קפצתי ל"במקום" לפגוש חברים והם צילמו אותי עומדת על הספסל בבית קפה.

הייתי קצת מוטרדת מהאאוטפיט הזה. יש בו שילוב של פריטים צבעוניים יחסית שעלולים ליצור לוק סמרטוטי או לא מגניב. מצד שני, כל פעם שיצאתי עם המכנסיים האלה מהבית החמיאו לי עליהם והצביעו על זה שהן מיוחדות. אני חייבת לציין שאני מאוד אוהבת את המותן הגבוה שלהם והצבע הורוד הקיצוני ואת תחילת שנות ה-90 שהם מסמלים עבורי. ההיסטוריה של המכנסיים האלה החלה אי שם בתחילת העשור האחרון של המאה ה-20. אמא שלי קנתה אותם בשוק הכרמל בחמישה ש"ח בשנת 91, השנה שבה עלינו לישראל. חשוב לציין שאמא שלי מעולם לא לבשה את המכנסיים האלה אבל תמיד ידעתי על קיומם. ואז פתאום בקיץ 2008, לפני חודשיים בערך החלטתי שזה הזמן שלהם להחשף. זה הסיפור ולכן הם פה בבלוג. שילבתי אותם עם טוניקה מ"pull and bear" שכרגע מתפקדת כמו חולצה וחגורה מאלנבי.

מאוחר יותר באותו היום ביקרתי את הוריי והופעתי בלבוש הזה. אמא שלי אהבה את הלוק וזה שימח אותי.

לגבי התמונות עצמן: תודה ליואב עינהר שצילם, ל"במקום", יהודה הלוי 109 על האוכל ועל האירוח, ולרחוב שמשתקף בחלון שעושה את כל ערב יום השישי הזה כל כך נעים להיזכר בו.

תיראו מה גדל על עץ הבונזאי

איזה מזל שאורן אוהב עצים. הבונזאי שלנו גידל תיקים. זה קצת מפתיע ומוזר אבל מיד אחרי זה זה הכי משמח.
תיק סגול עם רצועה מעבר לכתף - 159 ש"ח - מנגו, קולקציית חורף 2008.
קלאצ' צהוב - 50 ש"ח - שוק בצלאל - קיץ 2008.
תיק אדום מעור דמוי נחש עם רצועה מעבר לכתף וכיווצים - 0 ש"ח מהארון של אמא.
אופס, אז הם לא גדלו על העץ אתם שואלים?

ניראה לי שחסר לי תיק שחור, זה באמת מוזר שאין לי תיק בצבע בסיסי שכזה.

Window Shopping in Europe

כמעט בכל יום אני חולפת על פני רחוב בוגרשוב כולו בדרכי הביתה ואני חושבת שכבר הזכרתי כאן בבלוג את ההערכה שלי לחנויות האופנה הנמצאות לאורכו של הרחוב. ניראה כי גם מי שלא אוהב להוציא הרבה כסף על בגדים יכול למצוא שם פריטים נאים ביותר. למרות הידיעה הזאת, ההליכה ברחוב הזה מדי יום לעולם לא מפתיעה אותי. מרכולתם של בעלי החנויות מוצגת בחלונות הראווה ללא אסתטיות רבה. יש כנראה עוד כאלה שלא ממש מודעים לערכו הרב של עיצוב חלון הראווה. החלון הוא הסיבה שבגללו אנשים נכנסים לחנות ולא דווקא הצגת המגוון היא שצריכה למשוך את הקונה, אלא יצירה של טעם של עוד. מעט סקרנות.

כמובן ישנן חנויות שחלון הראווה שלהם כן עושה לי את זה כל פעם מחדש. החלון של "אדרת" מתעדכן בתדירות גבוהה באאויטפיטס מגניבים מיד שניה והחלון של חנות "jiffa" המייבאת בעיקר מותגי סניקרס מגניבים צבעונית ומציגה מלבד נעליים גם בובות קטנות וכל מיני דברים צבעוניים והוזרים שגורמים לי לעצור ולבהות.

בשנה האחרונה ביקרתי בכמה ערים אירופאיות המתהדרות בחלונות ראווה מעוצבים. אני לא מתעדת גדולה של חלונות ראווה אבל כן יצא לי לצלם כמה כאלה שעשו לי נעים.

חנות ספרים באמסטרדם והאפניים החונים ליד עושים תחושה של משהו רחוק. עכשיו זה באמת רחוק.

יולי 2008, אמסטרדם
Bookshop window, July 2008, Amsterdam

ערב באזור יורדן, בין התעלות, באמסטרדם. חנות מעצבים קטנה. התנוחה של הבובה הנשענת על הכורסא כה אנושית .

יולי 2008, אמסטרדם
Designer shop, July 2008, Amsterdam


ברלין, בחורף האחרון משתקפת מחלון הראווה של בנטון. זה נורא כיף לראות, כמעט כמו את כדורי הצמר הענקיים שניראים כאילו אישה ענקית תסרוג מהם צעיף מתנה לאיש ענק ואוהב.

נובמבר 2007, ברלין
United Colors of Benetton shop, November 2007 Berlin

בחלון הזה משתקפת בריסל. לחנויות הווניטאז' באירופה יש הרבה יותר שיק מלאלה של תל אביב.
החנות הציעה שמלות מהממות ויקרות וכללה שני חללים מרווחים עם אקססוריז ונעליים.

יולי 2008,בריסל Vintage shop, July 2008, Brussels




חלון ראווה ורוד מדי ומתוק מדי לקידום הבושם של juicy couture ברשת דרגסטורס גרמנית. כל הורוד והפלפי הזה היה כל כך חמוד בעיקר שהכל שם קצת אפור בחורף וגם רואים אותי.

נובמבר 2007, הנובר, גרמניה
Douglas, Juicy Couture window, November 2007, Hanover, Germany

ארנב אחד קטן בלי בגדים ליום חמוד!

זה הכי לא דבר אופנתי אבל זה פשוט היה חמוד ומצאתי את זה באיזה בלוג עם מוזיקה שנשמעה לי יפנית. לא כל כך התעמקתי כי הייתי עסוקה בלהסתכל על הארנב החמוד הזה.הבנתי גם עוד משהו וזה כבר לפני כמה ימים. שאם לוחצים על הבלוג הבא בסרגל העליון של הבלוג, מגיעים לבלוגים מדהימים של אנשים מארצות אחרות. זה בזבוז הזמן הטוב ביותר.זה לא שאני מגרשת אתכם מהבלוג שלי, אבל ממש מומלץ!

את הארנב הזה מצאתי כאן: http://miekomiyagi.blogspot.com

ויש שם עוד אנימציות זזות ומשמחות.

יום טוב וארנבי לכולם!!!

שחור, אפור וקצת צהוב גם

כבר כמה זמן עבר מאז שקניתי אותם. בעיקר שחורות ושחורים. ככה פתאום התחשק לי. ואני שבדרך כלל שנאתי שחור והשתדלתי ללבוש את הצבע הזה כמה שפחות, רציתי פתאום את השחור הזה. הפריטים המונוכרומטיים אותם בחרתי בזרה מזכירים לי סתיו וקצת את שנות ה-90 . מה עוד יש להגיד שלא נאמר על המונוכרומטיות? שזה משעמם, שזה מדכא, שזה קל מדי? בניגוד למונוכרומטיות של המעצבים התל אביביים, את זאת של זרה אני מחבבת מאוד. פשוט צריך לדעת לעשות את זה טוב.

אני אוהבת שלבגדים יש מימד אסתטי גם כשהם סתם תלויים בחלל ומחכים לי. הם יפים גם כשהם לא עושים כלום.

את סט הצלליות (האפורות) של stila קיבלתי מאח של סבתי ואשתו אשר מאמריקה. זה מוסיף עוד מימד של יופי, גם כשזה עוד בקופסא.

בזמן כתיבת שורות אלה חשבתי על המילים הנכונות כדי לתאר את מה שאני רואה. למרות שניתן להניח כי רוב הקוראים באים בגלל התמונות, רציתי גם להגיד משהו על התמונות האלה. הבדלי המרקמים בין הפריטים בתמונות מרגשים אותי. יש בי רצון לגעת וללטף את התמונות. אני שמחה לא רק כי הפריטים האלה נמצאים ברשותי, אלא גם כי התמונות מרגשות אותי. אמרתי כבר שאני מחכה לסתיו?

ו.... אמרתי קצת צהוב גם? טוב, זה כבר בפוסט הבא.

Life in plastic

שוק הפלסטיק. באופן יוצא דופן משאר אירועי האופנה, אני קצת חיכיתי לאירוע הזה. לא יודעת למה. אולי כי הקידום שלהם בפייסבוק עבד עליי או כי שי, המורה שלי לריקודי בטן, הופיע שם. הגעתי, כמובן, לשתי דקות האחרונות של המופע שלו אבל בכל זאת ראיתי אותו רוקד בבגדים הלבנים. חוץ מזה, הלכתי עם ליה, חברה שלי שכבר מזמן לא יצא לנו ללכת למשהו כזה יחד וגם כי זו הייתה הסיבה היחידה ללצאת מהבית אתמול בצהריים. כי עדיין חם!!
בלי קשר למזג אויר, ניראה כי היו לי מספיק סיבות בעד, מה שלא מצאתי במקרה של שוק מעצבי העיר שהיה לפני כמה שבועות.
בשוק הפלסטיק היה נחמד ונעים ולצערם של המציגים והמוכרים לא היו הרבה אנשים, אבל בשבילי זה היה הכי כיף. התעכבתי על כמה דוכנים, בעיקר כאלה שהציגו דברים צבעוניים וחמודים. אבל מאחר ואני לא חייבת לאף אחד דיווח עיתונאי אובייקטיבי ומנומק, אציג תמונות רק של הדוכן הכי חמוד בשוק ושם גם קניתי גורמט זהב עם פפיון אדום. שיא הסטייל בעיניי. בדוכן של Lilla Myהמעצבת הציגה עגילי קליפס עשויים מכפתורים וניראים כמו בשנות ה -80, שרשראות עם מפרטים צבעוניים ועם בובות חמודות מפלסטיק. העיקר שהיה לה דוכן חמוד וורוד עם מכוניות צעצוע ובית ברביות ורוד שכל הזמן רק רציתי להישאר לידו ולא רציתי ללכת. צילמתי כמה תמונות בסלולר ולכן הן לא בשיא האיכות.

Lilla My

הצמיד החדש שלי, אהבתי את השלוב של הגורמט עם הפפיון

ליה קנתה עגילי קליפס ירוקים שהתאימו לשמלה שלה באופן ירוק מאוד

בת הים הקופצת

היה לי שבוע עמוס והוא אפילו עוד לא נגמר. בעיקר הייתי עסוקה בהתמודדות עם עבודה חדשה. זה לא שהיא קשה. עיקר ההתמודדות זה בהסתגלות למשרד עם פלורסנטים. אני רגילה לשבת מול מחשב במשרד כמעט אפל ונעים לעיניים. כבר כמה שנים אני חוששת שהפלורסנטים יעשו אותי מכוערת. כך הזהיר אותי פעם חכם אחד שמאמין כי עבודה טובה זו עבודה המתבצעת מחוץ למשרד וכמובן כשלא צריכים לבוא אליה כל יום. לצערי, רובנו לא זוכים לעונג שכזה.

אני מספרת על העבודה החדשה רק כי אני מנסה לתרץ למה לא כתבתי כמעט כל השבוע. מה גם, שבזכות הופעתי ב ilook, אתר אופנת הרחוב האהוב עליי, הרשיתי לעצמי להרגיש "בלוג סלב" ולהימנע מלעדכן גם בתמונות. מיותר לציין שאני מתה על עצמי בתמונות האלה ונכנסת כל הזמן לאתר כדי להתענג גם על התגובות.הקטע המצחיק הוא שיש שם שתי תמונות שלי אבל מהתגובות ניראה כי חלק מהגולשים מתייחסים לשתי הדמויות כאל בחורות שונות. יש שם תגובות בסגנון: "אהבתי את השמלה של הימנית, אבל לשמאלית יש יותר סטייל". הלו, שתיהן זו אני!!!!

עכשיו למשהו אחר, בשבוע שעבר נסעתי לבת ים, עיר שיצא לי לבקר בה לראשונה בחיי רק השנה. עד גיל 26 לא מצאתי סיבה לבקר בבת ים וזה לא ממש הפריע לי. השנה, מכל השנים הייתי שם כבר 4 פעמים. בפתיחה הביאנלה לעיצוב עירוני, בשתילת ירקות וצמחי תבלין בפרוייקט של חבר שלנו, כרם, בכל מיני כאלה דברים מגניבים שהיו שם השנה ואפילו בפסטיבל תיאטרון רחוב ביום חמישי האחרון. "היי הלו!!!!!", אני חושבת לעצמי פתאום. מה בדיוק אני מתלהבת מהעיר הפרחית וחסרת הסטייל הזאת. האמת היא שאני ממש לא. סטייל באמת לא מצאתי, אבל האירועים היו כיף.זה מה שמסביר את התמונות המצורפות.

אני לובשת שמלת טריקו מאלנבי, סנדלים מקינג ג'ורג' ותיק ממנגו. הסיכות שבשיער (אם רואים אותן) הן מתנה מחברה שלי ליאת.

Blog Day 2008

אז זה היה אתמול ואני לא הספקתי למלא את חובתי כבלוגרית ולהמליץ על 5 בלוגים שאני אוהבת. כל מי שרוצה לדעת מה זה הבלוג דיי מוזמן ללחוץ על התמונה ולגלות הכל לבד. בעיקרון, המטרה של היום הזה זה ליצור שיתוף פעולה בין בלוגרים ולטרוף את הקלפים מחדש. כל אחד ממליץ על 5 בלוגים שהוא אוהב וכך אנשים מקבלים הזדמנות להיחשף לבלוגים חדשים, ובלוגים חדשים מקבלים קוראים חדשים.

אז ככה, אני אציע בלוגים בתחום האופנה והאמנות:
בלוג אופנת רחוב ניו-יורקי - מצלם מדהים וניו-יורק ניראת בזכותו כעיר נעימה רכה ואופנתית. ניתן לפגוש אצלו בבלוג סלבריטאים ניו-יורקיים שהוא תופס מסתובבים ברחוב ואנשים מגניבים.

shape and clolour - בלוגר קנדי ומגניב שעובד בתור קופירייטר בחברת virgin mobile והוא מציג בבלוג יצירות אמנות בתחום הצילום, וידאויים מגניבים והמון דברים ממש ממש יפים, אני מבקרת אצלו קבוע, כדאי גם לכם.

הבלוג של מורן יוסף - בחורה מגניבה שמעצבת אביזרים וכותבת על כל דבר יפה שתופס את העין. גיליתי אותה כשהיא הגיבה בבלוג שלי. אני מקווה שיהיו עוד כמותה שמגיבות בבלוגים של אחרים ומעשירות את הבלוגוספירה הישראלית בתחום האופנה.

standing ovation - בלוג אופנה ישראלי חדש בעברית שגיליתי לא מזמן כנריאה גם מתגובה אצלי בבלוג. לא ברור מי עומדת מאחוריו כי בפרופיל כתוב: סטודנטית ונקבה. בכל מקרה זה בלוג נחמד ובעיקר מתעדכן בתדירות גבוהה. הייתי ממש שמחה לדעת יותר על מי שנמצאת מאחורי הבלוג, בעיקר מסקרנות.

ilook - לא שבלוג אופנת הרחוב הכי נצפה בישראל ומס' 2 בכניסות בישראבלוג צריך עוד פרסום, אבל הוא באמת מגניב ומתמיד ועושה את זה יופי וגורם להמוני אנשים להיכנס כל יום להתעדכן ולהגיב.

אני חייבת לציין שאף אחד מהבלוגים האלה לא עשה כמצוות ה"בלוג דיי" ולא קידם 5 בלוגים אהובים, אבל זה לא נורא. אני רואה בעצמי את האחראית להתפתחות סצינת האופנה בבלוגים בישראל.

אז תהנו.

ולכבוד ה-1 בספטמבר אני מצרפת את התמונה מהיום הראשון שלי בכיתה א'. זאת הכיתה שלי, נחשו מי אני?