יום שבת, 21 בפברואר 2009

מחשבותי על אופנה ומיתון

בלילה סוער כאשר הרוח דופקת על חלונות הדירה מול הים הגועש אני חושבת על הרבה דברים שליליים. אחד מהדברים האלה הוא מיתון והאופן שבו הוא הולך להשפיע, ואני מקווה שישפיע לעד, על איך שאנחנו צורכים בכלל ואופנה בפרט. 

קצת על מיתון וקניות - אני מאמינה שאין באמת צורך לקנות בגדים כל הזמן או לרצות להתחדש, אבל איכשהו הגעתי למצב שזה אחד הדברים שעושים לי טוב, כמובן לא באופן גורף ולא תמיד. עכשיו למשל קולקציית האביב של זרה מאכזבת אותי כי הכל פשוט גדול עליי, ואני לא מאלה המתלוננות על זה בדרך כלל. מעבר לזה, זה באמת מדכא לרצות לפצות את עצמך על משהו אכזרי במיוחד שקרה לך ולא למצוא אפילו פריט אחד שיכול לשמח אותך, אבל החשק לכך קיים בכל זאת.  - כל התחושות האלה הן הגיוניות אבל המאבק האמיתי בין הניסיון לצרוך פחות, כי לשם, לדעתי, העולם הולך וגם כי זה נכון בעייני עוד מלפני שהמיתון החל להראות את אותותיו, ולבין הרצון שלי להרגיש טוב בגלל פריט חדש, זה הדבר שלו צריך למצוא מערכת מאזנת – אני עוד אמצא את הפיתרון האישי שלי לסוגיה הזאת.

Sefi_2

ואם כבר מדברים על ריסון הרגלי צריכה, אז מיחזור בגדים ושימוש בכל פריט על פני זמן הוא אחד הדברים שאני מתכוונת ליישם בהקשר הזה. ואם כבר יש דיכאון אופנתי, אין תמונות חדשות, אז ממחזרים. זאת אני בצילומים של צלמת האופנה המעולה דינה לוי.

התמונות מלפני שנה, הטוניקה מ- H&M והאביזרים והסטיילינג של הצלמת

 קצת על דיכאון אופנתי בחורף - כבר כתבתי פעם על דיכאון אופנתי שחשתי בקיץ כי היה חם מדי להתלבש באמת, אז עכשיו הוא חזר. החורף הפתאומי, הדיכאון והחרדה מפני העתיד לבוא גורמיןם לאותו האפקט להופיע.  התוצאה של הדיכאון לא אחרה לבוא והיום המוכרת באמריקן אפרל הסתכלה עליי במבט בוחן ולא ניתן היה להבין את בציון שהוענק לי לפי מבטה, אבל לא היתה זו שביעות רצון ממלבושי. לבשתי את המעיל החורפי שלי ממנגו וג’ינס ישר וכהה ומגפיים חומים נוחים להליכה מרובה מתחת לג’ינס,בימים אלה אני הולכת הרבה כי אחרי שגנבו לי את האופניים ביום הבחירות, נשארו לי רק הרגליים..בקיצור, היה זה הלבוש של ”אין לי כח להתלבש היום” בסגנון החורפי שלו. למרות שזה לא נשמע מדהים במיוחד, ניראתי מעולה בעייני, לא מגניב בטירוף, אבל למי יש כח להיראות מגניב בטירוף ביום עם גשם ואיכסה כללית. אין לי אפילו תמונה להראות, כי למי יש כח להצטלם כשלא נראים מגניב בטרוף ביום איכסה…:)

קצת על גיליון פברואר של הווג האמריקאי – קניתי את הגיליון מאחר ובלייק לייבלי הופיעה על הכריכה. אני חיבת לציין שהיופי הרגוע וחסר המנוחה שלה בו-זמנית הביאו אותי לעשות את זה. קניתי את הגיליון גם כי ידעתי שבלייק לייבלי על הכריכה נותנת פן נגיש למגזין וידעתי שזו הכוונה של העורכים ונהנתי לתת להם לשכנע אותי. מעבר לדמות הנגישה שלה, כל הגיליון הוא “מותאם מיתון” – כי הרי גם המגזין הכי לא קשור למציאת בעולם חייב להיות קשור אליה כאשר המציאות הכלכלית מלחיצה פתאום. במגזין יש מגוון עצות איך להתמודד עם המיתון ועדיין להלך ברחובות מנהטן עם תיק של שאנל. רציתי קצת אסקפיזם! למה אני צריכה לשמוע את הבכיינות הניו-יורקית על זה שאין להם יותר כסף לעשות “פיישיאל” אחת לשבוע ועכשיו הן צריכות למרוח קליפת פפאיה על הפרצוף? – לא הבאמת התכוונתי להיות כל כך ביצ’ית. אני גאה בעורכת ווג שהשכילה לתת תחושה שגם ה”גלאם” זוהר פחות בימי המיתון. האם זה ישנה את ההרגלים שלנו בצריכת אופנה ומותרות? אני בספק, אבל כיף לקרוא מגזין שיודע להיות מעודכן לא רק בטרנדים ובתיקים הכי חמים, ולצאת מהבועה שלו כשצריך. אני מודה שלא ציפיתי.

הסערה כעת בשיאה ומטחי הגשם מכים בחלוני. לילה טוב!

יום ראשון, 15 בפברואר 2009

למה אני אוהבת את שנות ה-80?

אני לא יודעת את התשובה לשאלה הזאת, אבל אני יודעת שזה לא משהו מיקרי שקשור לטרנד או לפריט מסוים. אני אוהבת את האופנה המטופשת של האייטיז וזהו. אני חיה עם זה בשקט. בואו ניקח לדוגמא את עניין חולצות הT-Shirt הבהירות עם הדפסים של דמויות מלנכוליות ורומנטיות, שקניתי שתיים בסוף עונת החורף הנוכחית, אחת בתחילת דצמבר (כן, כבר אז היה סוף עונה) ואחת בתחילת פברואר (כן, עדיין יש סוף עונה). האם זה אומר משהו על זה שבעצם לא היה בא לי על חורף בכלל השנה ועל זה שהוא בעצם גם לא בא? כן!     מראה אביב אייטיזי בחודשי החורף:

ספי 

בתמונה: חולצה ממנגו, גינס מזרה, נעליים מ- H&M , תיק מאמריקן אפרל ומשקפיים סתם

בתמונה העליונה אני בצילום בסטייל אופנת רחוב.הצלמת המוכשרת היא ענבל אביזמר, שצילמה אותי בשוק הפלסטיק האחרון בדצמבר. מרוב שהתמונה הזאת הזויה, אני כבר לא יודעת אם זה אייטיז או ניינטיז שאני משדרת פה, אבל רואים שיש פריטים צהובים שעושים את ההופעה לקומית. באמת WHY SO SERIOUS?

IMG_5265

בתמונה: חולצה וסניקרס” כאילו אולסטאר” מפול&בר, טיץ מזרה ומשקפיים ושרשרת מתנה מחברות.

גם פה, אולסטארס חולצה עם ציור, שרשרת צהובה ומשקפיים מלפסטיק וזה היה לפני שבוע בערך. ניראה כי יש לי נטייה לנוחות בסגנון שנות ה-80, זה מה שהכי כיף ללבוש בסוף השבוע. מה עוד הכי כיף, להיות ליד הים.

אני חייבת לציין שלא יצא לי לצלם את מה שלבשתי השבוע, כי כניראה דברים אחרים עניינו אותי, אבל התמונות האלה משמחות אותי יותר מכל התמונות הרציניות שאני אוהבת להציג בבלוג. היום קר, אבל אולי בסופ”ש הבא יהיה שוב מזג אוויר לים.

ואם כבר מדברים על שנות ה-80 אז תיסלם, להקת האייטיז האולטימטיבית עושה קאמבק מצוייר. אם יש עוד מישהו שלא ראה, תהנו.

יום שלישי, 10 בפברואר 2009

אמבטיית החלומות

חיפושי הדירה בתל אביב הובילו אותי לחלום על אמבטיה טובה יותר. כניראה לא אזכה לקבל אף אחת מאלה שדימיוני חפץ בהן, אבל אני חושבת שכולנו נרצה ללחום קצת ולכן עשיתי חיפוש די ארוך, אני חייבת לציין, כדי שיהיה לנו על מה לחולם. אני חושבת שזה קצת חבל כי המציאות התל-אביבית לא תיתן לי מענה ואני בטוחה שאני סתם מכאיבה לעצמי בעודי צופה בתמונות הקסומות המשרות עליי מצב רוח רומנטי של בוקר מלא קרני שמש. הדירות שאני רואה כל הזמן (במציאות, כן?!) ניראות כאילו עוצבו עבור רווקים זכרים חסרי טעם. בטוחה אני כי הקפיטלסטים בעלי ההון שמשפצים אותן רוצים לחסוך ולא משקיעים מחשבה עודפת בעניין העיצוב. אני מציעה להם להפנים שגם בנות רוצות לגור לבד, לעיתים, ולהתחיל לעצב דירות בהתאם, או לפחות להציע עיצוב נייטרלי. הנה כמה רעיונות לחדרי אמבטיה:

1268261176_8e69bd6216

bathroomafter2

elegant-white-bathroom113

HG0610-58

Gardensuitebath-lg

d_1346

CH0504-76

הגיוני להניח כי לא אמצא אמבטיית ויטאג’ בתל אביב בעיקר כי אנחנו לא בפריז וכי כשעשו אמבטיות כאלה בפריז, מדינת ישראל הייתה קיימת רק בתכנון. אבל אני מניחה שזה לא כל כך הרבה לבקש שחדר האמבטיה יהיה כולו לבן ופשוט, זו בקשה די הגיונית בעייני, אז אם יש כאן למישהו דירה עם חדר אמבטיה לבן להציע, אני אשמח.

יום שני, 9 בפברואר 2009

לפני בחירות 2009

כך תמיד אזכור מה לבשתי לפני הבחירות. איזה יומיים ככה לפני. אזכור שהיה שרב חורפי כזה שעשה את עצמו שהוא אביב ושאני קיוויתי שהפעם יקרה משהו טוב. לא יודעת מה בדיוק טוב, אבל בטח משהו. אני כבר לא זוכרת מתי תוצאות הבחירות שמחו אותי, באמת שכבר מזמן זה לא קרה. אולי מאז בחירות 1992, אבל מי זוכר מה היה אז, הייתי בכיתה ד’ וההורים שלי בחרו ברבין, ואני לא זוכרת מה לבשתי, למרות שיש סיכוי לקבוע מה זה היה. אני עדיין זוכרת את הבגדים שלי בתקופה ההיא, ולא היו לי הרבה, אז זה לא בלתי אפשרי לנחש מה זה היה.

זה מה שלבשתי ב 8.2.09: יומיים לפני בחירות 2009, מי יודע, אולי יהיה זה אירוע היסטורי, שווה לזכור.

ואני אוהבת את החיוורון והאור החלש שסיפקה שמש שקרניה נוצחו על ידי אבק המדבר. אמרו לי שהאור הזה לא טוב לצילומים, אך העדינות שלו טובה הרבה יותר מקרני שמש חופשיות ושורפות. גם איש אחד חשב שאניבעיצומם של צילומי תמונת פרופיל לאתר הכרויות. אני חשבתי שזה גס רוח ופולשני, אבל כניראה שכזה הוא עולם של העובדים בהרצליה פיתוח. ולא להיעלב מי שלא חושב ככה, זה היה סוג של בצחוק.

IMG_5308

IMG_5314

IMG_5312

בזמן האחרון אני מטורפת על נעליים בצבע חום. אולי זה התיקון לרצון המפתיע שלי בנעליים שחורות שפקד אותי בחורף הנוכחי. זה כבר הזוג השניבגווני החום שקניתי לאחרונה. בקרוב אציג גם את הזוג הראשון. אלה מגזית. אני מבקרת ברשת הזאת בסופי עונה ולעיתים מוצאת זוג נעליים שעושה לי את זה באופן מפתיע, כי רוב הנעליים בגזית לא לטעמי. באלה ראיתי משהו רומנטי, קצת אירופה של פעם, אז קניתי. וגם דמיינתי אותם עם הגרביונים האלה, וניראה כי לא טעיתי, ואני אוהבת את השילוב.

בתמונות: קרדיגן וחולצה מזרה, שמלה בגזרת בלון עם פפיון – מתנה מאמא, גרביונים H&M ונעליים מגזית.

צולם בהרצליה פיתוח ותודה למיכל הצלמת על התמונות.

יום שישי, 6 בפברואר 2009

כחול וחום בקריית ספר

בתל אביב יש מחסור בשטחים ירוקים לנפש ואני לא מתכוונת להרחיב בנושא, רק אומר שיש חבורה של אנשים, שאחד מהם הוא חבר מאוד טוב שלי, יואב עינהר, שעושים כל שביכולתם כדי להשפיע על העירייה לבנות פארק בשכונת “קריית ספר”. אני מניחה שאם תחפשו בגוגל את הצירוף “פארק בקריית ספר” תוכלו להעמיק בנושא של המאבק, ואל תחשבו שבגלל שיטחיותי איני מרחיבה בנושא, אלא בגלל שזה לא המקום הנכון לדון בו. בכל מקרה, לתל אביב מגיע פארק במתנה בקריית ספר לכבוד 100 שנה לעיר. לכן, לפני שבוע בדיוק התקיים  סוג של “הייד פארק” במקום בו מיועד להיות מוקם הפארק והגיעו מגוון נציגי תקשורת ופוליטיקאים הטוענים כי ירוקים הם. לבשתי חום וכחול, מן לבוש נוח כזה להסתובבות של ימי שישי, מעניין מה תגידו על זה.

IMG_5241

  IMG_5238

IMG_5237

בתמונות: ג’קט, ג’ינס חולצה ונעליים מזרה, קרדיגן מ פול&בר, תיק ממנגו, משקפיים מ- H&M.

אה ועוד משהו קטן משבוע שעבר, אני הסתפרתי! זה היה במספר A to Z ברח’ ויצמן בתל אביב אצל זיו והיה ממש כיף וגם יצא יפה. בתהליך העבודה על תלתליי הזהובים זה היה ניראה ככה:

IMG_5153  והתוצאה הסופית היא תמונות מהפארק, שעוד לא הוקם. אבל זה עם פן, הבלונד שלי לא כזה חלק בדרך כלל, וגם בלי הפן יצא מעולה, אולי אשים תמונות בקרוב.

כל זאת בשבוע שעבר, השבוע לא קרה כלום. סופ”ש נעים!

יום שלישי, 3 בפברואר 2009

ימי הערפל

אני אזכור אותם עוד הרבה זמן כי ניראה שהשנה החורף ישן את שנת החורף שלו. אנחנו מתענגים על מזג אוויר מייסר, אם כי נעים אבל אין גשם ולכן לא יהיו לנו מים. האיזון העדין בין הנאה לדאגה עוטף אותי כמו ערפל של יום השבת ההוא. נו , ההוא שדברים טובים קרו בו ואבא שלי הכין צ’ולנט. אני בטח אזכיר את זה עוד הרבה כי זה פשוט כזה אירוע מיוחד.נו, הפוסט הזה מלפני שני פוסטים, אז זה ההמשך שלו הפעם אני הולכת לכתוב מתחת לכל תמונה את מה שעולה לי בראש כשאני מסתכלת עליה.

IMG_5097

לא, זה לא ניו יורק בסתיו וזה לא הסנטרל פארק. אומרים שפארק הירקון גדול יותר ממנו, והוא גם קרוב למדי, מה שהופך אותו אולי לנחשק פחות, אבל אהוב יותר. האם זה נשמע מנוגד? לא! וכן, אני נשענת על עמוד חשמל.

IMG_5091

בדרך לגלריית “מגדלור” שבה הוצגה תערוכת הבטון. סככת הבטון הזאת משכה את תשומת ליבי ורציתי להצטלם איתה למזכרת. כל כך הרבה בטון.

לבוש: אני - מעיל ותיק ממנגו מהעונות האחרונות, החצאית הקצרצרה שמציצה גם ממנגו אבל ממזמן, סוודר שחור משוק בצלאל, גרביונים מ- H&M ומגפיים שחורים מהחנות בקינג ג'ורג. ליה - שכמיה מ H&M, ג'ינס של gap , מגפיים מ-pull&bear, והתיק המקורי מהסגנון המצוייר הזה, שאני לא זוכרת את המותג, שהיא קנתה ב-macy's לפני איזה חודש בניו-יורק.

IMG_5106

עם ליה, עושות את עצמנו בניו-יורק, ליד העץ הנורמלי היחיד בפארק שמצהיב ומשיר עלים לקראת חורף. היא כזאת דקה, ליה, כן ואפילו אני ניראת לידה כמו כדור.

IMG_5107

התמונה המסורתית. אוזני קיטי לליה, חוסר שקט לי. בקפה ”זוריק”, בכיכר מילנו בתל אביב.

IMG_5117

אה והנה האוכל הצבעוני. כשאני רואה את התמונה הזאת אני חושבת על מקסיקו ועל חופש. אה, וב”זוריק” יש סדנאות קרמיקה. גדול!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...