יום ראשון, 29 בנובמבר 2009

נגמרו החגיגות

IMG_2473

השבוע שעבר היה בסימן יום ההולדת שלי ומרוב כל החגיגות הוא עבר נורא מהר ובכלל לא איפשר לי לעדכן אאוטפיטים חדשים. בגלל כל החגיגות התלבשתי כל הזמן, אבל לא תמיד היה לי כח לצלם את היצירה היומית המרגשת – הלבוש שלי. כן, זה די משעשע לקרוא לזה ככה, אבל מחוסר זמן להשקיע ביצירות מהותיות, אני נאלצת להביע את עצמי באופן הזה, ע”י בגדים. זה אולי שטחי, אבל זה ממלא איזושהי משבצת של חשיבה על אסתטיקה. הצעד הבא שלי יהיה לעצב את ביתי לחורף. בשנה שעברה עברתי לדירתי הצנועה עם בוא האביב ולכן חסרים בה שטיחים רכים, שמיכות חמימות ומגוון חפצים שעושם את הבית לחמים יותר בחורף המדכא, ולמרות שאני מאוד אוהבת לשהות בדירה אחרת בקצה הרחוב, עדיין הבית הוא המקום שצריך להיות מושלם תמיד. אני אצלם תמונות ברגע שיהיה מוכן.

בכל מקרה החלטתי לשתף אתכם בתמונות שלי מבראנץ’ היומולדת שחגגנו רותם,ליה ואני ב”גיליז” בנמל ביום גשום ומהמם במיוחד שהיה ממש ביום שבו נולדתי לפני 28 שנים. בניגוד לתלונות שלי על האוכל ב”נסיך הקטן” בשבוע שעבר, ב”גיליז” הכל היה טעים מאוד. אכלתי המון ביצים: ביצת עין עם ביצי סלמון עם סלט ירוק וסלסת מאפים שהכילה את הבריוש הכי טעים שיצא לי לטעום בזמן האחרון. במשך כל הזמן הזה חשבתי שאני מקווה שנולדתי ביום גשום ונפלא שכזה.

IMG_2476

IMG_2477

בתמונות: ג’קט: זארה ילדות (ישן), חצאית, חולצה וגרביונים: H&M, מגפיים: בנטון, תיק: century 21.

IMG_2481

IMG_2486

IMG_2488 

בזמן שהצטלמתי ירד גשם כל הזמן, אבל היה בזה משהו נעים ולא מטריד. כל האווירה הסגרירית הזאת חלפה לה בהמשך השבוע ואני עדיין מחכה שהיא תחזור. למזלי, יצא לי להנות ממזג האוויר המיוחד ביומולדת שלי וניצלתי את זה כדי לבחור אאוטפיט שמזכיר לי מדי בית ספר אנגלי לבנות. חצאית מלאה מבד ג’ינס דק וחולצה שקופה מעט בצבע קרם עם פפיון שחור הם מבחינתי הלבוש המושלם. כל חיי אהבתי חצאיות כהות בשילוב של חולצות שיפון בהירות ולא תמיד הצלחתי להביא את השלמות הזאת לארון שלי,  אבל נדמה לי שהפעם הצלחתי. את רוב הפריטים שלבשתי קניתי בניו-יורק, מלבד הג’קט המושלם הזה שמלווה אותי כבר שנים רבות עוד מאז התקופה שנהגתי לרכוש בגדים במחלקת ילדות של זארה. לפעמים אני מהרהרת איך הרשת הזאת יכולה לייצר כאלה פריטים נצחיים. כן, אני יודעת שזו רק “זארה”, אבל בעיניי היא הכי טובה.

אחרי הצילומים עשינו סיבוב קטן בחנויות המותגים בנמל, כי ליה חיפשה קדס בצבע אפור אמריקאי ולא מצאנו. אם מישהי יודעת איפה יש, אשמח אם תגלו לי. קדס ממש בצבע טרנינג אפור, כמו של הגרביונים שלי פה בתמונות. החנויות היו ריקות ועצובות והמוכרים ניראו משועממים וכל הזמן חשבנו שמי קונה שם בכלל. גם החלטנו שהנמל הוא לא כזה מקום איום ונורא, כמו שנהגנו לחשוב כבר הרבה שנים וגם יש שם שוק איכרים מגניב בכל סופ”ש, שבו ניתן לרכוז תפוחי אדמה סגולים, גזרים מיוחדים ומגוון תוצרת חלקאית מגניבה, למי שגזרים  עושים לו את זה, כמובן.

יומולדת בגיליס

בנוסף לאירוע הזה וארוחת ערבנוספת, רותם ואני חגגנו את יום הולדתנו המרושע ביום חמישי בריף ראף, “המקום להתלבש אליו” בתל אביב. זה כל כך מצחיק, אבל דווקא בבר הקטן הזה תמיד מתלבשים יפה. מי שחבר שלי בפייסבוק יכול להציץ בתמונות הלוהטות שם ולראות שלבשתי שמלה אפורה. תמונות נורמליות שלה יופיעו כאן מתישהו. היא הייתה עוד יציאה מגניבה של זארה בים של כלום גדול ולא מעניין.

תודה רבה לליה ורותם על היום החמוד ולליה במיוחד על המתנה היחידה שקיבלתי, על הפרחים ועל הצילומים האלכסוניים המהממים.

שבוע מעולה לכולם! שלי בטוח יהיה עמוס בציפיות לדברים טובים ובעבודה. נשיקות!

יום שני, 23 בנובמבר 2009

מה אתם עושים בסופ”ש הקרוב?

אני לא תכננתי שום דבר מיוחד מלבד חגיגות יום הולדתי, אבל כשפנו אליי מ”יריד המותגים” וביקשו לקדם בבלוג שלי את האירוע, לקחתי לעצמי דקה לחשוב על זה. אחרי דקה שבמהלכה הסבירו לי איזה מותגים משתתפים באירוע העומד להתרחש בגני התערוכה בסופ”ש הקרוב החלטתי ללכת על זה. בחרתי כמה פריטים מבין אלה המשתתפים וחשבתי שכבר אדע מה לעשות עם זה בבית, ברגע האמת. הבטתי בפריטים הנבחרים שהם בעיקר בייסיק, אומנם איכותי, אבל עדיין בייסיק והחלטתי ליצור מראה שכמה שיותר אנשים יוכלו להתחבר אליו, אבל גם משהו שהוא לגמרי אני.  הלכתי על לוקים שאפשר ללכת איתם לעבודה או לפגוש חברים ולא רציתי להפוך את הניסיון הזה למשהו לא לביש, למרות שלא ניראה שזה כל כך אפשרי עם הפריטים שבחרתי. בכל מקרה, את כל הבגדים האלה אהבתי מאוד ואפשר להרכיב איתם מלתחה שלמה, ולא רק לעבודה. הנה מה שיצא:

IMG_2390-3

חולצה, חצאית וג’קט: TAMAR’Z ומגפונים: גזית

IMG_2393-2

IMG_2395

חולצה: נאוטיקה, סריג: פולו ראלף לורן, ג’ינס: ליוויס, מגפונים: גזית, עניבה: מהבית

IMG_2419-1

חולצה: נאוטיקה, חולצת T-שירט וצעיף: TAMAR’Z, ג’ינס: דיזל, מגפונים: גזית

IMG_2410-1

IMG_2407-1

חולצה: טומי הילפיגר, ג’ינס: ליוויס, מגפונים: גזית, צעיף: TAMAR’Z

IMG_2420-1

IMG_2426

IMG_2430

בסוף קצת השתעשעתי עם הפריטים האהובים עליי מכל: סריג הצמות הורוד והג’קט המגניב הזה שניראה ממש אייטיזי. בחרתי לא להשתמש ביותר מדי אקססוריז, כי ביום-יום אני באמת משתמשת במעט,  ולמזלי הגרביון שלי בדיוק נקרע, מה שנתן לאאוטפיט האייטיזי הראשון מנת מגניבות נוספת, למרות שאני לא כל כך רואה את עצמי הולכת עם גרביון קרוע בכוונה תחילה. רוב האנשים עדיין חושבים שזה נורא…

יריד המותגים יתקיים בימים 26/11/09-28/11/09 בגני התערוכה, ביתן 1, ת"א. הכניסה תעלה 20 ש”ח ובנוסף לאלה שמופיעים בפוסט הזה ישתתפו גם עוד הרבה מותגים אחרים מהארץ ומחו”ל ויימכרו בהנחות של 30%-70%. כל הפרטים באירוע בפייסבוק.

עוד על היריד תוכלו לקרוא אצל: falafel fashion ו- fashionisista.

מקווה שתמצאו מציאות, נשיקות!

יום שבת, 21 בנובמבר 2009

אלמונית ופלונית

IMG_2357

ביום שישי האחרון חברתי רותם הציעה שניפגש לקפה. היא הציעה את “קפה מרסנד”, שכבר כתבתי עליו והצטלמתי בו, אבל בגלל שביום שישי הוא מפוצץ ומלא בכל ה”מי ומי” וגם בגלל שהעדפתי לשבת בגינה שקטה ולא על בן-יהודה שטראסה הסואן, החלטתי שנלך ל”נסיך הקטן”.

האמת היא שהיה סיוט ואני מתנצלת בפני בית הקפה שנהגתי לשבת בו שנים על מרק ירקות בחורף ועל סלט ערבי קצוץ בטחינה בקיץ, אבל היה פשוט נורא. חלקי עץ דקל נשרו על הקפה של רותם וגם על הבגדים, השיער ואפילו על החביתה המקושקשת עם השערה השחורה שהיא קיבלה. לא יודעת מה השתנה במקום הזה, אבל גם הקהל לא היה אותו קהל והשירות היה איטי, מגומגם ומעיק. אני רגילה להתמרמר מאוד על השירות בבתי הקפה, במיוחד אם לא מגישים לי את המזונות בכלי האוכל הנכונים. אם התה מוגש בכוס קפוצ’ינו, או הכפית של התה מגיעה בדמות  כפית מילקשייק ארוכה שלא תואמת את גודל הכוס. אני באמת מאמינה שהישיבה בקפה ביום שישי צריכה להיות מענגת, כזאת שנותנת איזשהו פיצוי על השבוע הארוך והמתיש שעברנו וגם מעניקה תחושה שלעבוד ולחיות בעיר הזאת שווה משהו לפעמים. במקום זה זכינו לקחת חלק במשחק הישרדות מול הרעב והמנות שאלה שיושבים לידינו קיבלו ולא היה שום פרס בסוף. אה, וגם הסלט לא היה טעים והיה בו מלא, אבל ממש מלא בצל . מעכשיו, רק בראסרי! שם אפשר להסתפק בארוחת בוקר לשתיים והיא תהיה טעימה, מוגשת נפלא והכל יהיה בול.

טוב, לא נורא. הסיוט הקולינרי לא מנע ממני להנות מהסביבה הפסטורלית של החצורות הפנימיים של רחוב קינג ג’ורג’. בין הסימטה הפלונית, שבה שוכן ה”נסיך הקטן” המדובר ולבין הסימטה האלמונית שמתהדרת בכמה חנויות חמודות ובניהן חנות יד השניה “מחתרת” וגם הקפה שכולו נמצא בגינה, “סוניה”, עדיין אפשר להרגיש כאילו אנחנו נמצאים במקום אחר. הרעש ונחילי האנשים שפוקדים של רחוב קינג ג’ורג’ ביום שישי לא מורגשים כלל. הבניינים בסביבה משופצים בחלקם ואלה שטרם שופצו עוד נמצאים ברשימה של אלה שאנשים רגילים יכולים להרשות לעצמם לגור בהם. מעניין אם האיזור הזה כולו יהיה מחודש ומהמהם ויקר יום אחד.

IMG_2339

IMG_2343

IMG_2349

IMG_2355

סריג מעטפת: forever21, חולצה: גולף (ישנה), מכנסיים קצרים: אמא שלי תפרה בשנות ה-90 והחזרתי אותם לחיים השנה,         גרביונים: המשביר, פלאטס: חנות בקינג ג’ורג’, תיק: זארה (עונת הקיץ).

IMG_2347

IMG_2359

IMG_2352

IMG_2353

תודה רבה לרותם, הצלמת האנונימית, על התמונות ועל הסבל המשותף.

שבוע טוב לכולם, ובעיקר לי!

יום חמישי, 19 בנובמבר 2009

חזרתי לשמש שלנו

IMG_2321

שום דבר מיוחד לא קרה היום מלבד זה שהשלמתי עם החזרה שלי לארץ וחזרתי להתעסק בעבודה וגם בבלוג שלי. לא הכל נשאר כמו שהיה לפני שנסעתי, אבל הדברים נועדו להסתדר, כך אני נוהגת לחשוב עוד מהימים שעבדתי במשרד פרסום ותמיד עבדתי תחת לחץ וחשש שלא נספיק להפיק את הקמפיין בזמן. אז למדתי להיות אופטימית ולקוות לטוב.

היום היה לי יום עמוס. פגישה, איסוף בגדים לאיזה פרוייקט, ארוחת צהריים ארוכה ומפנקת ב”פאפא’ס”, שאם הם לא היו מגישים מזון איטלקי כה משובח ושמנמן, היינו ממש מתעצבנים על השירות האיטי שלהם. אחרי האוכל, ביקשתי מידידי יואב לצלם אותי בכרם התימנים. האיזור הזה דווקא היום התברר כבעל השפעה טובה על מצב הרוח שלי ושמחתי שאני שוב בתל אביב האהובה והמכוערת.

בדרך הביתה עברתי בחנות הנעליים האהובה עליי בקינג ג’ורג’ וקניתי פלאטס שחורות חמודות ב-50 ש”ח וחגורה עם קישוט בדוגמת פפיון ב-10  ש”ח באחד מדוכני שוק בצלאל, ונזכרתי כמה הכל כאן קל ובדיוק כמו שאני רוצה. איך אני מרגישה בנוח לקנות פריטים זולים שמראם לא ניראה כמחירם כאשר אני משלבת אותם עם שאר המלתחה שלי ואיך בניו-יורק רק מה שיקר ניראה יפה מספיק וראוי.

את האאוטפיט הזה לבשתי היום לפגישה שגם ככה התעצבנתי בה, אז זה בסדר שלא באתי “לבושה לפגישה”, למרות שאני אף פעם לא הולכת לפגישות מהוגנת מדי ואף פעם לא בלבוש אלגנטי כמו שמצפים. היותי בלוגרית אופנה מאפשר לי להתלבש מגניב ובדיוק כמו שבא לי בכל זמן ובכל מקום. היום הסתיו איפשר לי לשלב גרביונים שחורים לא לגמרי אטומים עם הליוויס הגזור שלי והג’קט שהפך להיות אהוב עליי מאוד מאז ניו-יורק. לעומת זאת חולצת הפרחות הורודה הייתה אהובה עלי מהרגע הראשון שראיתי אותה ב”זויה” באלנבי, חנות ה-30 ש”ח האולטימטיבית בקיץ האחרון והרותח במיוחד שהיה לנו. כל הלוק האורבני והקצת צעיר לגילי (בכל זאת אני אהיה בת 28 בשבוע הבא) תרם הרבה למצב רוחי המשתפר וממש התאים למיקום הצילומים שנבחר בשל קרבתו למסעדה בה אכלנו. שכונת כרם התימנים עם שני בנייניה היפים ביותר זהרה בשמש הישראלית הסתווית ולי זה הספיק. 

בתמונה הבאה אני מדגמנת חניה תל-אביבית, זה הצחיק אותי.

IMG_2312 

IMG_2310

IMG_2323

   שני בנייניה היפים ביותר של שכונת “כרם התימנים” בתל אביב ניראים בצילום הזה בצד שמאל, התכלת המהמם עם המרפסת העגולה והבניין האקולוגי והמיוחד המצופה עץ, שהוא גם נפלא בפנים.IMG_2313-1

IMG_2322 

ג’קט: פול&בר, חולצה: זויה באלנבי, ג’ינס גזור: ליוייס ישן מהתיכון, גרביונים: H&M, פלאטס:forever 21, תיק:זארה

.מחר, יום שישי יש אירוע מיוחד בפארק קריית ספר בתל אביב. יש שוק החלפות, בלוז ופיקניק שבועי. אז תביאו דברים שאתם רוצים להיפרד מהם. אירוע חשוב לתושבי שכונת קריית ספר בתל אביב שנאבקים כבר הרבה שנים על הקמת פארק בשטח של העירייה במקום חניון או משהו. בואו! לאירוע בפייסבוק עם עוד פרטים.

תודה ליואב על הצילומים וסופ”ש מהמם לכולם!

יום שישי, 13 בנובמבר 2009

MOMA והנקודות

Picture 338 הביקור הזה בניו-יורק תוכנן להיות רגוע והדבר האחרון שרציתי זה להפוך אותו לתזזיתי ותיירותי. לא רציתי לרוץ בעיר כל היום כדי להספיק דברים ולא לצאת פראיירית שפספסתי. היה אפילו יום אחד שלא יצאנו מהבית ורק ראינו MAD MEN ואכלנו מרק מקופסא. מרק מקופסת שימורים זה גאוני, למה לנו אין כאלה?! טוב, נשכח מהמרק. אז רגוע זה אומר לא לרוץ לגלריות ומוזיאונים, כך אמרתי לעצמי, אבל על MOMA לא יכולתי לוותר. אף פעם לא ביקרתי שם והנחתי שזה לא יקח יותר מדי זמן. שעתיים והיינו בחוץ. מעבר לעבודות שמפארות את המוזיאון, גם הגלריות עצמן מאוד יפות וכוללות נוף ניו-יורקי הורס הנשקף מהחלונות הגבוהים. זה, כמובן, מוסיף להנאה. טוב, אולי חוץ מרצפת הפרקט בגלריה שבה מוצגת התערוכה המדהימה Bauhaus, ששם כמעט והשתטחתי על העץ המחליק.

Picture 332

Picture 334

הגרביונים המנוקדים. איך לא! קניתי אותם בסניף H&M ברחוב 34 שהוא סניף גדול למדי ובו קיר שלם של גרביונים. לאחר יומיים חזרתי לסניף, היות והוא בכל זאת נמצא ברחוב מרכזי במיד טאון, והעמודה של המנוקדים הייתה ריקה. זה קצת הצחיק אותי. הנחתי שקבוצת בלוגריות ישראליות פשתה על החנות, לפי ההתלהבות שהגרביונים האלה זוכים לה בפוסטים רבים בזמן האחרון. האמת היא שבצדק. אחלה גרביונים ועל הגרסה של השוודים יש ממש הרבה נקודות והן קצת אכזריות ומשאירות שקעים קטנטנים בעור הרגליים לאחר שמורידים אותם.

לבשתי: בלייזר שחור מפול&בר, חולצת פסים H&M, חצאית קפלים אהובה שהנמצאת אצלי כבר שנים (מציאה הורסת בשוק בצלאל), נעליים מזרה. הגרביון החדש וגם התיק מ-century 21. אחלה חנות בעיקר לתיקים. האמת היא שאני מתכננת להכין פוסט המלצות ניו-יורקיות לפי נקודת מבטי האישית ושם יפורט הכל.Picture 337-1

Picture 346-1 Picture 348-1 Picture 349 אלה חלק מהעבודות שאהבתי וצילמתי לפני שהחלטתי שלא רק לעדשת המצלמה מגיע לראות אמנות, אלא גם לי.

סופ"ש מהמם לכולם!

יום רביעי, 11 בנובמבר 2009

סתיו בניו יורק

Picture 298 Picture 295 Picture 312 Picture 309 Picture 318 Picture 319Picture 321 Picture 323 Picture 329

הסתיו הניו-יורקי הוא פשוט הדבר הכי יפה בעולם. אני לא ממש מצליחה להפסיק לבהות בעצים ובעלים היבשים שנשרו לאדמה בסנטרל פארק. הסתיו הצהוב-כתום הזה זה באמת מה שחסר לנו. כל עניין המה ללבוש הופך פה לקצת ללא חשוב כי הרי ברור שאין משהו יפה מהסתיו. יותר חשוב שיהיה נוח, כי זה באמת יכול רק להרוס אם יכאבו לי הרגליים מנעליים לא נוחות באמצע כל היופי הזה.

בתמונות: אני לובשת הכל מזרה. ג'ינס, מגפונים ותיק מהעונה הנוכחית וקרדיגן וחולצה מעונת החורף של שנה שעברה. ולקראת הסוף קצת תמונות שלי מהרגעים הכיפיים של אותו יום. איזה כיף שאפשר להסתובב בלי מעיל, ואיזו בעסה שבארץ חייבים להסתובב בלי מעיל :)

ניו יורק Picture 244

נשיקות ניו-יורקיות לכולם!

יום שני, 9 בנובמבר 2009

ברוקלין ברידג' בלי מירנדה וסטיב

Picture 180

כשאני חושבת על ברוקלין ברידג' עולות לי בראש שתי תמונות. התמונה האיומה של נפילת מגדלי התאומים ואזרחי ניו יורק הנמלטים דרך הגשר לכיוון ברוקלין, והתמונה השניה היא הסצנה האופטימית בסוף "סקס והעיר הגדולה – הסרט" כשמירנדה וסטיב נפגשים על הגשר ומחליטים לחזור להיות יחד. עזבו שזה הקטע הכי רומנטי בכל הסרט הזה, זה פשוט הצטלם יפה. רציתי לקפוץ לגשר כי זה לא הגיוני לבקר בניו- יורק ולא לצאת ממנהטן. האמת היא שאני כבר שבוע פה ועדיין לא יצא לי לחצות שום גשר. אני עדיין משתעשעת ברעיון לקפוץ לברוקלין, כי אומרים שחנויות יד השניה בוויליאמסבורג שוות ביקור. אם לא היה כל כך קר, הייתי ממשיכה לחצות את הגשר הארוך, אבל נורא רציתי מרק, מונית והביתה.Picture 181 Picture 178 Picture 166התמונות האלה צולמו  בעודי על הגשר. היה לי נורא קר בידיים ורציתי להביא תמונות מושלמות. לא היה קל.

Picture 186 שכחתי לסגור את אחד מששת הכפתורים של מעיל uniqlo האדום החדש שלי שנקנה בחנות המהממת שלהם בסוהו. את המעיל הזה קניתי ביום שופינג מזעזע. הרחובות היו מפוצצים אנשים ואני הרגשתי ששום דבר לא יפה, לא עליי ולא בחנויות באופן כללי ולעולם לא אקנה שום דבר מגניב בניו- יורק. אבל פתאום ראינו את החנות הצבעונית ונשאבנו פנימה. סידור המדפים והצבעים היה מהמם. אמריקן אפרל ניראת כמו שוק ליד החנות השווה שלהם. האמת היא שאמריקה עושה לי חשק לבייסיק וזו חנות הבייסיק הכי שווה שראיתי עד היום. הדברים שם עולים ממש סביר ואני שוקלת לקפוץ לשם שוב לפני שאני עוזבת כדי למלא את מלאי הסריגים שלי לחורף.Picture 188

על הגשר צילם אותי איזה בחור יפני שאחז במצלמה משוכללת והנחתי שהוא יכול לספק כמה תמונות סבירות לבלוג. יצא לא רע. לא יודעת מי הוא, אבל תודה.

כל זה היה שלשלום. היום היה ממש חמים בניו יורק. נשיקות

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...