השבוע שעבר היה בסימן יום ההולדת שלי ומרוב כל החגיגות הוא עבר נורא מהר ובכלל לא איפשר לי לעדכן אאוטפיטים חדשים. בגלל כל החגיגות התלבשתי כל הזמן, אבל לא תמיד היה לי כח לצלם את היצירה היומית המרגשת – הלבוש שלי. כן, זה די משעשע לקרוא לזה ככה, אבל מחוסר זמן להשקיע ביצירות מהותיות, אני נאלצת להביע את עצמי באופן הזה, ע”י בגדים. זה אולי שטחי, אבל זה ממלא איזושהי משבצת של חשיבה על אסתטיקה. הצעד הבא שלי יהיה לעצב את ביתי לחורף. בשנה שעברה עברתי לדירתי הצנועה עם בוא האביב ולכן חסרים בה שטיחים רכים, שמיכות חמימות ומגוון חפצים שעושם את הבית לחמים יותר בחורף המדכא, ולמרות שאני מאוד אוהבת לשהות בדירה אחרת בקצה הרחוב, עדיין הבית הוא המקום שצריך להיות מושלם תמיד. אני אצלם תמונות ברגע שיהיה מוכן.
בכל מקרה החלטתי לשתף אתכם בתמונות שלי מבראנץ’ היומולדת שחגגנו רותם,ליה ואני ב”גיליז” בנמל ביום גשום ומהמם במיוחד שהיה ממש ביום שבו נולדתי לפני 28 שנים. בניגוד לתלונות שלי על האוכל ב”נסיך הקטן” בשבוע שעבר, ב”גיליז” הכל היה טעים מאוד. אכלתי המון ביצים: ביצת עין עם ביצי סלמון עם סלט ירוק וסלסת מאפים שהכילה את הבריוש הכי טעים שיצא לי לטעום בזמן האחרון. במשך כל הזמן הזה חשבתי שאני מקווה שנולדתי ביום גשום ונפלא שכזה.
בתמונות: ג’קט: זארה ילדות (ישן), חצאית, חולצה וגרביונים: H&M, מגפיים: בנטון, תיק: century 21.
בזמן שהצטלמתי ירד גשם כל הזמן, אבל היה בזה משהו נעים ולא מטריד. כל האווירה הסגרירית הזאת חלפה לה בהמשך השבוע ואני עדיין מחכה שהיא תחזור. למזלי, יצא לי להנות ממזג האוויר המיוחד ביומולדת שלי וניצלתי את זה כדי לבחור אאוטפיט שמזכיר לי מדי בית ספר אנגלי לבנות. חצאית מלאה מבד ג’ינס דק וחולצה שקופה מעט בצבע קרם עם פפיון שחור הם מבחינתי הלבוש המושלם. כל חיי אהבתי חצאיות כהות בשילוב של חולצות שיפון בהירות ולא תמיד הצלחתי להביא את השלמות הזאת לארון שלי, אבל נדמה לי שהפעם הצלחתי. את רוב הפריטים שלבשתי קניתי בניו-יורק, מלבד הג’קט המושלם הזה שמלווה אותי כבר שנים רבות עוד מאז התקופה שנהגתי לרכוש בגדים במחלקת ילדות של זארה. לפעמים אני מהרהרת איך הרשת הזאת יכולה לייצר כאלה פריטים נצחיים. כן, אני יודעת שזו רק “זארה”, אבל בעיניי היא הכי טובה.
אחרי הצילומים עשינו סיבוב קטן בחנויות המותגים בנמל, כי ליה חיפשה קדס בצבע אפור אמריקאי ולא מצאנו. אם מישהי יודעת איפה יש, אשמח אם תגלו לי. קדס ממש בצבע טרנינג אפור, כמו של הגרביונים שלי פה בתמונות. החנויות היו ריקות ועצובות והמוכרים ניראו משועממים וכל הזמן חשבנו שמי קונה שם בכלל. גם החלטנו שהנמל הוא לא כזה מקום איום ונורא, כמו שנהגנו לחשוב כבר הרבה שנים וגם יש שם שוק איכרים מגניב בכל סופ”ש, שבו ניתן לרכוז תפוחי אדמה סגולים, גזרים מיוחדים ומגוון תוצרת חלקאית מגניבה, למי שגזרים עושים לו את זה, כמובן.
בנוסף לאירוע הזה וארוחת ערבנוספת, רותם ואני חגגנו את יום הולדתנו המרושע ביום חמישי בריף ראף, “המקום להתלבש אליו” בתל אביב. זה כל כך מצחיק, אבל דווקא בבר הקטן הזה תמיד מתלבשים יפה. מי שחבר שלי בפייסבוק יכול להציץ בתמונות הלוהטות שם ולראות שלבשתי שמלה אפורה. תמונות נורמליות שלה יופיעו כאן מתישהו. היא הייתה עוד יציאה מגניבה של זארה בים של כלום גדול ולא מעניין.
תודה רבה לליה ורותם על היום החמוד ולליה במיוחד על המתנה היחידה שקיבלתי, על הפרחים ועל הצילומים האלכסוניים המהממים.
שבוע מעולה לכולם! שלי בטוח יהיה עמוס בציפיות לדברים טובים ובעבודה. נשיקות!
