חולון זוהרת

שבוע האופנה בחולון הוכיח את עצמו ובאמת היה זוהר, לפחות הכי זוהר שאני יכולתי לדמיין. זה לא נשף הגאלה השנתי של המטרופוליטן, אבל אני מאוד נהנתי לראות אנשים לבושים יפה, אורחים מחו”ל ובכלל את כל אווירת האופנה שכל כך נדירה בארצנו.

אני, כמובן, בחרתי ללבוש זהב, הטרנד המטאלי, הנוצץ והמושלם לחורף הקרוב. שילבתי את הסוודר הזה שהוא די דקיק ומספיק נעים לערב סתווי, עם שמלה אסימטרית של COS שיוצרת לוק זורם ולא קונטראסטי מדי, דווקא התיק האדום שלי מזארה שהפך לקלאץ’ לכבוד הערב, נותן את הטאץ’ הצבעוני ורק צמיד זהוב דקיק בתור אקססורי. זה, לדעתי, המתכון ללוק נוצץ ולא מתאמץ לאירוע שמתרחש בערב קריר.

בתמונות: סוודר H&M, שמלה COS, נעליים וקלאץ’ ZARA, צמיד by Rufina.

אם אתם רוצים להתעדכן במה עוד היה, כנסו לעמוד הפייסבוק של שבוע האופנה בחולון בטח יש עוד עידכונים מעניינים.

תודה ל the eye על הצילומים. היה כיף, מקווה שהאירוע יתקיים גם בשנה הבאה!

איך להראות רצינית אבל לא יותר מדי

לא יודעת למה, אבל לבוש לעבודה לא הפסיק לעניין אותי מהרגע שהתחלתי לעבוד בעבודה אמיתית. למי שקורא בבלוג הזה לא מהיום יודע שאני עובדת בפרסום, בעיקר פרסום באינטרנט ועבדתי כבר בלא מעט משרדים שונים. באופן לא מפתיע אופן הלבוש שלי זכה מאז ומעולם להתייחסות מהסביבה והתגובות נעו על הסקאלה בין חיובי ומתלהב, ללא מבין ומזועזע. אני חייבת לציין שמעולם לא לבשתי משהו שיש צורך להזדעזע ממנו, אולי מלבד הפעם הראשונה שלבשתי בלייזר אוברסייזד לעבודה בחברת היי-טק מלאת חנונים. הם לא הבינו את זה.

כשאני מסתכלת על האופן שבו נתפסתי בחברות שעבדתי בהן, לא הייתי מרוצה ממנו מעולם. רוב הזמן חשבו שאני צעירה, מגניבה, יצירתית, אבל אף פעם לא זאת אחראית והמנהלת לעתיד. אני מניחה שגם אני עשיתי לא מעט כדי לזכות בתפיסה הזאת לגבי, למרות שהיא לא נכונה בעליל כבר לא מעט זמן. אבל מצד שני, אני אף פעם לא רציתי להתקדם ולהפוך למנהלת של אנשים אחרים, זה תמיד היה ניראה לי כמו כאב ראש ומשהו שכדאי להימנע ממנו.

עכשיו, כשאני כבר גדולה מספיק בעייני כדי להפוך למנהלת של מישהו או משהו ולעבור לתפקידים בכירים יותר, המראה שלי והגיל הצעיר יחסית שאני משדרת מפריעים לי מאוד. אני גם מעולם לא הייתי אחת עם מקל בתחת ולרוב אני מצליחה להפוך כמעט כל ראיון עבודה לקצת קומי. אני אף פעם לא האמנתי שצריך לשחק אותה מישהו אחר בראיונות וחשבתי שכמו שעד עכשיו היו לי מעסיקים שלקחו אותי בגלל מי שאני, זה אמור להימשך כך לעד. אני מודה שזה לא קל לי ולפעמים לא ברור מה רוצים שאני אהיה.

הבגדים, כמו שכולנו מתייחסים אליהם מספרים הרבה עלינו, אבל גם יכולים לעזור לנו לשחק את המשחק אם אנחנו מעונייניםן בכך. אני כבר מזמן חשבתי שרק הבגדים יכולים להעניק לי את הרצינות הדרושה לי, אבל מצד שני, בארץ לא מתלבשים באמת למשרד כך שהרצינות הזאת כמעט תמיד נמנעה ממני .לי, באופן אישי, מעולם לא היה אכפת מה אחרים לובשים וחושבים, אבל כמעט בשום מקום שעבדתי בו לא היה ניתן להתלבש ככה, כמו בצילומי הפוסט הזה, כך שלא בטוח שזה היה יכול לשרת את המטרה שאני רוצה להשיג. הייתי ממש שמחה למצוא עבודה שבה זה יהיה אפשרי

ובלי הג’קט:

בתמונות: ג’קט וינטאג’, שמלה שאמא שלי המוכשרת תפרה לי, גרביונים מטוקיו ונעליים שבכוונה בחרתי בהן כי הן מוזרות מחנות כלשהי בתל אביב, צמיד זהב דק של by Rufina.

מי מקוראי הבלוג שלי מרשה לעצמו להתלבש ממש יפה ומכובד לעבודה? ומה בדיוק  המינון הנכון של הרצינות שאתם מרשים לעצמכם להחסיר מהאאוטפיט המשרדי שלכם? שאלות שיש לענות עליהן בתגובות. תןדה!

אז שיהיה לנו אחרי החגים שמח ותהיו חזקים עד החופש הבא!

אורבניות קשה

יש לי רק דבר אחד לומר על פתח תיקוה. מאוד קשה למצוא שם רקע ראוי לצילום שבו זה לא יראה כמו פתח תיקוה. אבל למה לדבר על עיר ילדותי, אם אפשר לדבר על הדפסים מנומרים. ולמה לדבר עליהם כשאפשר ללבוש אותם. הסתיו כבר כאן ובאופן רשמי זה הזמן הנכון ללבוש חולצות ארוכות עם מכנסיים קצרים, כמו שאני תמיד רואה אצל בלוגרים בחו”ל ומקנאה, אז לכו על זה כי זה הזמן. אצלי זה ניראה ככה: לבשתי: חולצה ומכנסיים וינטאג’ שגנבתי מאמא, סיכה, צמיד וחגורה forever21, נעליים ZARA, תיק marc by marc jacobs.

ואם כבר מדברים על סתיו, מה יהיה פריט החובה שלכם לעונה הקרירה הכה נחשקת?

יום שלישי 18.10.11

מה עשיתי היום מלבד לבהות שעות בטלוויזיה בשידור הממכר על שחרורו של גלעד שליט? זה יום שאני אזכור ולא רק בגללו. יש ימים כאלה. אני מאוד שמחתי, בניגוד לכולם כניראה, על הראיון המייסר שלו עם העיתונאית המצרית כי זה נתן לנו קצת הצצה לאיזה אדם הוא ומי הוא. זה היה מוזר לדאוג כל כך בגלל מישהו שלא הכרנו ועכשיו אני מאמינה שזכינו קצת להכיר אותו בזכות המילים שאמר. למרות ההתרגשות של היום אני מקווה שכולנו נשכח ממנו מהר וניתן לו להיות אנונימי ורגיל. אני מקווה שיהיה לו קל, למרות שהחיים האלה באופן כללי לא קלים. וכן, זה הפתיע אותי שהתרגשתי לראות אותו בעיקר כי מעולם לא שמתי באדג’ בפייסבוק, לא החלפתי את תמונת הפרופיל שלי בשלו, לא הלכתי לשום פעילות הפגנתית ולא כתבתי עליו סטאטוס אחד. סרבתי להתייחס לקמפיין הזה כאילו הוא היה עוד מותג וגם נורא לא רציתי להתאכזב והכי גרוע,לא להיות כמו כולם. למרות כל התירוצים האלה, בעיקר, האמנתי שתפקידה של הממשלה שלחרר אותו בלי שנבקש והייתי לגמרי תמימה בעניין הזה. אני מניחה שרציתי עמוק בפנים שהוא יחזור כי למדינה שלמה לא היה שקט כשהוא בשבי וכמובן כי נורא רציתי שהמדינה תציל אותו כהוכחה ליכולתה לדאוג לתושביה. לפני שהכרתי את גלעד שליט, לא באמת חשבתי ממש עליו ועל גורלו. היום זה השתנה. אני מאחלת לו רק טוב והרבה..

למרות שהיה קשה לקום מהטלוויזיה הייתי גם בעבודה ואפילו עברתי בקניון הגדול בפ”ת, שם רכשתי את הסוודר הזהוב הראשון וכניראה היחיד שלי לעונה מ H&M. טרנד הצבעים המטאליים זה לגמרי טרנד שמאוד קשה לי לעמוד בפניו. הזדמנות ללבוש משהו זהוב זה אפילו מרגש יותר מזה שמנומר הפך להיות לגיטימי ולא נועד רק לבגדי פרחות. זוהר מטאלי על סוודר סרוג זה לגמרי ריגוש אופנתי עונתי שיכול לשמח אותי עכשיו. אולי השמחה הלאומית מעודדת שופינג :)

אז מדדתי שניים ובחרתי אחד:

הראשון – סוודר  עם מחשוף “גזור”, צמרירי, רך עם חוט זהב שזור בין חוטיו החומים בהירים. הסוודר ארוך ומושלם עם חצאית מקסי ארוכה משיפון כמו שלבשתי היום, אבל לגמרי חם מדי לחורף שלנו, או לכל חורף. אני מעדיפה סריגים דקים יותר

השני – סוודרון קצר וחמוד בצבע חום בהיר, או בז’ כהה שעליו שכבה של צבע זהב בגוון מעט נחושתי שמודפס על הסריג כשהוא כבר סרוג. אני מאוד התלהבתי מתהליך עבודה כזה. ראיתי משהו דומה בזארה, אבל הוא היה זוהר ומבריק מדי. זה בדיוק הסריג הטרנדי היחיד שאני צריכה כדי לגרום למלתחה שלי להיות מעודכנת לעונה. בדרך כלל אין לי צורך בטרנדים, אלא אם כן הם לגמרי עושים לי את זה וזה די נדיר. בתמונות, השתקפות התאורה הופכת אותו להרבה יותר זוהר מבמציאות. הסריג הזה יתאים לחצאיות מקסי, אבל גם לסקיני צמוד וכהה. לא נותר לי אלא לחכות לסתיו האמיתי.

פוסט אאוטפיט בקרוב ובנתיים לילה טוב!

פפראצי

בתמונות: חצאית Forever21, חולצה מהארון של אמא שלי, משקפי שמש H&M, נעליים ZARA, תיק Marc by Marc Jacobs, צמיד זהוב by Rufina.

ניראה שכבר סתיו עכשיו ולמרות שהוא לא ניראה אצלנו כמו בבלוגים בכל העולם ואי אפשר ללבוש סוודר, הצבעים שלי כבר הפכו לצבעי סתיו וזה אומר שאפשר להוציא את הצבעים הכהים ובעיקר לערבב שחורים עם חומים. כמה שניסו לשנכע אותי שזה לא הולך ביחד ושיש “חוק אופנתי” כזה, אני לא השתכנעתי ואני מאוד אוהבת לערבב אותם יחד באאוטפיטים כהים. פשוט כשלובשים הרבה פריטים שחורים בניהם חצאית ותיק, קשה לי לראות שם גם נעליים שחורות, חייבים להכניס אלמנט חום שמקבל התייחסות גם בחגורה.

וגם זה התיק שקניתי בניו יורק בפוסט הזה. המארק ביי מארק שלי. מעבר לזה שהוא אחד הקלאסיים, היומיומיים והנוחים בעולם, זה גם התיק השחור הראשון שלי. מסתבר שזה דווקא דבר טוב ומאוד שימושי. פעם לא האמנתי בתיקים שחורים. הרגשתי שזה מוזר לסחוב שק שחור ואפל כאשר רוב הבגדים שלי בהירים, אבל משהו בשלמות של התיק הזה גרם לי להבין שאותו אני צריכה בשחור ואני מניחה שצדקתי. מאוד קל לשלב אותו עם רוב הבגדים שלי ופתאום דווקא תיקים חומים ניראים לי מגבילים. בכל מקרה, לא משנה באיזה צבע אתם בוחרים, תמיד עדיף להשקיע כסף בתיק אחד טוב, או אולי שניים ולא בהרבה זולים ומומלץ להפריד בין תיקי קיץ לחורף. לפעמים התיק הנכון שופך אור חדש וחיובי על כל האאוטפיט.

תודה לאמא על תמונות הפפראצי ושיהיה לכם סופ”ש סתוי וחג שמח!

שבוע האופנה בחולון ו-Carven

כבר מזמן רציתי לכתוב על שבוע האופנה בחולון שמתוכנן להתקיים ב-24-27.10. מעבר לאורחים השווים מחו”ל ובניהם זאק פוזן, יולי זיו, שעושה כסף מבלוגים בניו-יורק ומסקרן אותי לשמוע מה יש לה להגיד ורון ארד, יוקרנו במהלך השבוע הזה סרטים רבים שנושא אופנה.

סרטים דוקומנטריים על מה שנקרא “עולם האופנה” תמיד משכו אותי ומאז The September Issue, יש תחושה שהתעשייה הזאת מעניינת יותר יוצרים בתחום הקולנוע ובכל שנה מופקים לא מעט סרטים על מאחורי הקלעים של העולם הנחשק הזה. אז במהלך שבוע האופנה תוכלו לראות כמה מהם בחולון. כן, זה בחולון, אבל כבר הייתי שם בסינמטק ובמוזיאון העיצוב המרשים וגיליתי שזה לא כל כך רחוק ולגמרי שווה להגיע.

אני מניחה שתיראו אותי שם, כי ניראה שאחרי החגים זה באמת הדבר היחיד שיכול להביא עוד תחושה של יציאה מהשיגרה. מעניין אם יהיו שם בלוגרים ואושיות אופנה  מקומיות שהתלבשו במיוחד כדי שצלמי הרחוב יתפסו את הרגע בו שיערם מתנפנף ברוח החולונית, כמו שהתרגלנו לראות בחודש האחרון בשבועות האופנה, אני מקווה שכן ואני מקווה שהם שכרו צלמים לתעד את מלבושיהם של המגיעים לאירועים, כדי שזה יהיה מגניב כמו בחו”ל, אבל הם בטח יצלמו רק את הסלבס שלבושים רע, כרגיל

במהלך ארבעת הימים האלה מתוכננים כיתות אמן עם האורחים הרבים שמגיעים מחו”ל, תהלוכת אופנה בערב הפותח, חדר השראה וצילומים בלייב של שתי הפקות אופנה, לפחות זה מה שהצלחתצי לזכור אבל ידוע שמוזיאון חולון מוביל, מאז פתיחתו, בתחום תערוכות העיצוב שלא היה ממש מפותח בישראל בעבר ואני מניחה שאפשר לסמוך עליהם שישעו את זה מגניב.

בקיצור, כדי להגיע לאירועים צריך לקנות כרטיסים. הפרטים על האירוע כאן והפייסבוק שלהם כאן. מומלץ לעקוב כי יש להם אחלה תוכן.

ועכשיו קצת על שבועות אופנה שכבר עברו. אני מודה שלא עקבתי בזמן אמת כי הכמות המטורפת של המידע שנזרק לאוויר במהלך חודש האופנה שהרגע הסתיים לא יכולה להיקלט בקלות. יקח לי עוד לא מעט זמן לראות את הכל, אבל על התצוגות של פריז כבר הספקתי לעבור ולמרות שהתצוגות של שאנל ולואי ויטון היו מדהימות מבחינה הפקתית, דווקא הבגדים של Carven התחבבו עליי. והנה טעימה:

התמונות מתוך סטייל. קום

שיהיה שבוע אופנתי, עד החג הבא!