יום שישי, 29 בנובמבר 2013

לבד במדבר

בסופ”ש שעבר נחתי בים המלח. נחתי באמת, בדיוק כמו שרציתי לנוח. השבוע האחרון קצת השכיח ממני את המנוחה הקסומה הזאת, אבל התמונות במצלמה נשארו להזכיר. אני מחכה כאן למישהו שיבוא להציל אותי. עכשיו זה אפילו עוד יותר מצחיק.

4-IMG_66915-IMG_67023-IMG_66802-IMG_6673 8-IMG_6716 7-IMG_6715 6-IMG_6710 לבשתי: ג’ינס מתנה מדיזל שפתחו חנות חדשה בקניון “רמת אביב”, חולצה מהקולקציה של איזבל מאראנט ל H&M שאני מאוהבת בה ממש כי היא עשויה מפשתן וכי יש לה הדפס נוצות. מעיל צבאי ישן מ ZARA, משום גם נעלי הבלט. התיק הוא נכס עתיק בבית של שלנו. תיק הויקאנד המשולם. סוף, סוף יצא לי להצטלם איתו.

כבר מזמן לא יצא לי לצלם אאוטפיט שלם שלבשתי. את שילוב הפריטים הזה אני מוכנה ללבוש כל יום. הכל נוח, פשוט ומושלם בשבילי. הרקע המעונן הוא בדיוק מה שאני אוהבת. כאן זה היה קצת משחק וקצת בצחוק וגם התיק היה חייב להופיע כבר בבלוג. אמא צילמה אותי ורק אחר כך הבנתי מה כל כך משונה בתמונות האלה. אין לי איפור בעיינים.

מאחלת לכם חורף של מסעות ושל שמיים מעוננים.

יום ראשון, 24 בנובמבר 2013

כל מה שאני רוצה ליום הולדת


היומולדת שלי הוא היום וזה נחמד, אבל זה הרבה יותר נחמד שיש דברים שאני רוצה, כי בדרך כלל, איני רוצה כלום. העניין הוא שעיניי נחו על כמה דברים חמודים מרחבי הרשת שלא הצלחתי להתנער מהם והתלהבות כלשהי התעוררה בי כשראיתי אותם. אז לפני שאני אתחרט, אני אתחיל לספר.
Kinfolk_Product-shots-2 מגזין KINFOLK שכבר חודשים אני רוצה להזמין לי גיליון אחד ממנו לפחות ומוותרת בגלל מחירי המשלוח האכזריים. יום הולדת זה הזמן המושלם לפנק את עצמי במשהו חסר ערך ממש, אך בטוח נעים. אמזון כתבו לי הבוקר שהוא כבר בדרך.
c59e1a35a9073615230425e5f6b3689b esperanza resortטיפול פנים מפנק שגם יהפוך לשיגרה עכשיו כשאני בתחילת שנות ה- 30. התמונה מאיזה ספא מטורף במקסיקו, לשם אני עוד אגיע.
1422367_387324474732965_1680171969_n טבעת עם האות S, של המעצבת She-Ra Jewelry שגיליתי בפוסט האחרון של שלי גרוס 
fed784f1c2dc9eaaa2a5240d108dd1ae תחתונים של Calvin Klein בסגנון שנות ה-90 בגוונים חלקים של לבן ואפור מהתקופה שלא היה פוטושופ
266e10d397102db4192b69d1eebb3ffb קצת אירופה בחורף, או לפחות פוסטר של זה מ etsy.
ea3b5944cd258f3ab2f208e6acba34cd קקטוסים מהממים בכדים לבנים כמו שמצאתי בבלוג הכי יפה בעולם שהייתי רוצה לחיות בו – My Scandinavian Home
bloom3 לצבוע את קירות הדירה שלי בלבן, היה הרבה יותר קל אם זו הייתה הדירה שלי, אבל אולי. התמונה מאותו המקום.
698c8ee32f243ade76fa21b3e4cb6b1b זו מתנה לכולם, לא רק לי. פיקאסו אמר ואני מצאתי את זה בבורד של שלטי ניאון מגניבים בפינטרסט.
זהו, חגיגיות יום ההולדת כבר החלו, עכשיו רק נשאר להמתין בשקט למתנות.
נשיקות!

יום חמישי, 21 בנובמבר 2013

טיפוח בחמישי בבוקר כי החורף מגיע

בזמן שתקראו את זה לא אהיה כאן. אהיה במקום נעים וחמים וכניראה אקבל מסז’. חיכיתי למנוחה הזאת לא מעט זמן ואני חושבת שאם זה לא היה מגיע כך באופן מפתיע ונעים, הייתי פשוט בורחת. מבטיחה להראות כמה כיף לי באינסטגראם, אז אתם מוזמנים לעקוב אחרי שם.

בינתיים לא קר, אבל הגוף שלי כבר מרגיש שהחורף מגיע. אני מתעוררת עם אף סתום לאוויר יבש ולא מפסיקה לרצות להימרח בקרם גוף, קרם פנים, קרם ידיים, קרם שפתיים. אני לא יודעת אם ההשפעה של האוויר היבש עליי החמירה עם הגיל, או שפשוט הפסקתי להתכחש לה. בתקופה הקצרה והקסומה של מגוריי בניו- יורק שמתי לב שלא הפסיקו לפרסם שם קרם גוף, אז הבנתי שבחורף אמיתי העור משתגע וצריך לעזור לו. מסתבר שזה נתקע בראש שלי והבנתי שצריך להתכונן לחורף.

unnamedבדיוק כשהייתי על סף ההחלטה לגבי איזה קרם גוף לקנות הוזמנתי להשקה של ניטרוג’ינה. מודה שאף פעם לא השתמשתי במוצרים שלהם קודם, פשוט לא יצא ואין לזה סיבה מיוחדת. בהשקה קיבלתי מסז’ מפנק לצוואר שלי עם הקרם המדובר והריח שלו היה טוב בצורה מפתיעה יחסית למוצר שניתן להשיג בפארמים, והזכיר לי את הריח של הפרח האהוב עליי Lilly of the valley . המירקם שלו מאוד נעים ונספג בקלות ומאז שהוא איתי אני משתדלת לא לשכוח להימרח בו. האריזה שלו מכילה 400 מ”ל כך שזה יכול להספיק אפילו לזוג. האריזה העגולה מכילה קרם קליל יותר שאני מורחת אותו מתי שבא על הידיים עד המרפקים. כשמורחים את הקרם הוא נספג מהר אבל נשארת תחושה של הרגע מרחתי קרם שהיא לא שומנית, אלא יותר תחושת לחות. אני לא נוטה להתלהב בקלות מקרמים לגוף, אבל זה בהחלט הרשים אותי ואני גם מאוד אוהבת מוצרים באריזות לבנות.

unnamed (2)כשאני חושבת על עור הפנים זה מטריד הרבה יותר. במהלך בקיץ השתמשתי בקרם לחות נגד שמש מעולה של Kiehl’s והמלצתי עליו לכל מי ששאלה כי באמת שלא מצאתי מוצר טוב וקליל יותר עם מקדם הגנה 50, שפחות מזה אין לי מה לצאת מהבית, וללא ריח של מקדם הגנה. בחורף אני לא מוכנה לוותר על ההגנה מהשמש, אבל יש צורך בהוספת לחות ולכן קפצתי לחנות של Kiehl’s לבקש דוגמית של קרם עשיר יותר כדי לנסות משהו חדש ולמי שלא מכירה, חלוקת דוגמיות למוצרים שלהם זו אחת מהאסטרטגיות שלהם וכלן מומלץ לבקר בחנות ולהכיר מוצרים חדשים שבטוח תתאהבו בהם. הקרם החום הקטן התגלה כמעולה, הדוגמית עוד לא הסתיימה, אבל ביום שני הבא כשאהיה באיזור קניון רמת אביב אקנה לי את הגודל השלם. וכן, זה גם קרם נגד קמטים, כי כנראה שהגעתי לגיל שזה כבר לא כל כך משונה להשתמש בכזה. הוא מעניק לחות מעולה ויש לו ריח ממש נעים שמזכיר ריח של חמאת שיאה, אבל עדיין צריך שכבה של מקדם הגנה מעליו, מאחר ואין בו הגנה מהשמש כלל וכלל.

אני גם ממשיכה להשתמש בסרום השמנים של Kiehl’s  שמורכב מתמציות צמחים טבעיות ובאמת שעוד לא פגשתי בחברה למוצרי קוסמטיקה שכל כך בא לי לקנות משהו שלהם ורק שלהם. כמובן שאיני חורגת מההרגל שלי לקנות רק מה שצריך, אבל קרם לחות עונתי זה משהו באמת הכרחי.

בשבוע שעבר גם נחתו אצלי הלקים החדשים של Soft Touch שחזרו לשוק הלקים הצפוף  אחרי הרבה שנים. קיבלתי כמה לקים בגוונים חורפיים חמודים, והם ניראים עוד יותר כגווני חורף כשהם באים ביחד. האמת היא שנהנתי לשחק איתם והתאהבתי במיוחד בלק הכחול סגול אפור פנינתי מעט (העליון ביותר – גוון 145)  שהכרחתי חברה בעבודה למרוח לי. מבחינתי הוא הצבע החורפי המושלם. מרחתי ממנו שכבה אחת כי הוא מאוד אטום ונמרח בקלות וכי אני חסרת סבלנות, אך בשכבה אחת הוא אינו מוכיח עמידות וכבר ביום השני החל להתקלף. בפעם הבאה אנסה שתי שכבות. הלקים עולים 40 ש”ח לפני המבצעים הקבועים שיש בפארמים וזה תמיד נחמד שיש מבחר ותחרות בתחום הזה.

photo (10)photo (11)  שיהיה סופ”ש נעים לכולם ושהחורף באמת יגיע שתהיו מוכנים אליו!

יום שלישי, 12 בנובמבר 2013

לא רוצה כלום

0746b702e1c366649f6a32ad23356c66
ממש לא התכוונתי שזה יהיה אחד מהפוסטים האלה שאני כותבת בסערת רגשות ואז מתחרטת ואז חושבת למה. אבל היה היום יום כזה שראוי לפוסט מהסוג הזה בדיוק. הייתי בעבודה והייתי שם קצת יותר ממה שהייתי צריכה להיות. בדרך הביתה עברתי ב”קסטרו” בדיזינגוף סנטר לאסוף את השמלה שהם שלחו לי. השמלה שהצטלמתי איתה בפוסט הקודם. מסתבר שהם ממש חמודים ומצאו את השמלה באחת מחנויות הרשת לאחר שהיא נגמרה בחנות האונליין ושלחו אותה לסניף הקרוב לביתי וזה בלי שאפילו שילמתי על השמלה, כי היא הייתה מתנה. לקחתי את השמלה וירדתי לסופר כדי לקנות לי לחמניה, כי הדבר היחיד שבא לי בסוף יום כזה זה סנדוויץ’ עם אבוקדו.

אני חושבת שניתן לסכם בסנדוויץ’ הזה את כל מה שאני רוצה. כי אני באמת לא רוצה יותר כלום. רוצים לדעת איך אני מכינה סנדוויץ’ אבוקדו?

אז כהה: לחמניה חומה מקמח מלא שקר כלשהו (זה די מטריד לא לבטוח בלחמניות שלך) נחתכת במרכזה לרוחב כצפוי בסנדוויץ’, ואז כפית מיונז (לא מלאה) נמרחת על הדפנות הפנימיים של הפחמימה שאין לבטוח בה. לאחר מכן אני כורה פיסות אבוקדו גדולות עם כפית מתוך החצי אבוקדו שהשארתי מהסנדוויץ’ של הבוקר ומסדרת את הפיסות על משטח המיונז הדק, עגבניית שרי שמנמנה (מהסופר, איכס) נפרסת לשלוש פרוסות והן מונחות על פיסות אבוקדו הקרועות, עליהן נזרקים פירורי מלח מעטים, כל זה מתכסה ע”י החלק העליון של הלחמניה ונטרף בדקה בליווי כוס מים מהברז. איך, בכלל, אפשר לרצות משהו יותר?

אני יושבת עם השמלה מ”קסטרו” אחרי שאכלתי את הסנדוויץ’ ומהרהרת בקניות שלי ב”מגה בעיר” בסנטר. משום מה החלטתי לא לקנות יותר מ-5 מוצרים בכל ביקור בסופר.זה עובד לי כבר לא מעט זמן וזה דווקא הגיוני כי לרוב לא צריך יותר. אז קניתי שני תפוחים, תפוז, שתי לחמניות חומות לא אמינות, שוקולד חלב במילוי תות ( 3 אריזות במלכודת המבצע – אבל אל דאגה, זה לא יזרק. בימים כמו אלה אני חייבת אותו וכן, ויתרתי על הגיוון) ודג מלוח. הדג המלוח היה קנייה ממש אימפולסיבית. עברתי ליד המעדניה וכל הדגים המלוחים והאפרפרים נחו להם שם בשקט בשמן. לא יכולתי להמשיך הלאה כי גם נורא רציתי הרינג וגם זה היה סט. 5 מוצרים ואפשר ללכת הביתה.

ליד הקופה פגשתי קוראת של הבלוג. זה תמיד ממש נחמד לפגוש בנות חמודות שקוראות את הבלוג שלי ועוד כשזה קורה בדיזינגוף סנטר. השיחה עם חן החמודה הייתה כל כך כיפית שהיא שיפרה במעט את היום שלי ועשתה לי חשק לכתוב על זה.

הדברים שהמטרידים אותי הם לא הסופר, אלא יותר עודף החפצים שמקיף אותי. כבר כמה שבועות אני מנסה להתמודד עם הבית שלי וזה טרם הושלם. אני מנסה למצוא זמן להכל וזה טרם התאפשר והכי אני רוצה זה חופש, אבל על זה אין אפילו מה לדבר.

אתמול קניתי שני פריטים במכירת ה-VIP של הקולקציה של איזבל מאראנט (היא בעצמה אמרה שככה הוגים את שמה באיזה וידאו) ל H&M. שני הפריטים מקסימים ויכולים בכיף להיות חלק מהמלתחה הנכונה שלי, אבל כמה שהם יפים אני ממש לא צריכה אותם. האם היותם יפים זה תירוץ טוב מספיק לקנות אותם? לא יודעת. כניראה שכן, כי אני ממש לא מתכוונת להחזיר אותם לחנות. שכנעתי את עצמי שזה חודש יומולדת וכי את השמלה השחורה אלבש בחגיגות היומולדת שלי עצמן ושזו סיבה טובה ושבכלל זה נחמד והכל מגניב ומגיע לי.

אבל הדבר היחיד שמגיע לי באמת זו אהבה וניו- יורק. טוב, רק ביקור בניו- יורק. אהבה, אני אשמח אם היא תמיד תהיה כאן ולא רק תבוא לביקור. גם את הדירה שלי אני צריכה וגם את הסנדוויץ’ עם האבוקדו. מזל שהעונה שלו לא תסתיים בקרוב.

אז זהו. אני בשמלה של “קסטרו”, יושבת ומקלידה את הזרם התודעתי שלי על השולחן מאיקאה בדירה שאני גרה בה לבד בצורה די בזבזנית יחסית לשטחה. נועלת נעליים מ- asos, האייפון מונח לידי ואת המסך של הלפטופ החדש שלי אני רואה דרך משקפיים של ג’יבנשי. הדבר היחיד שמנחם אותי זה שהכיסא שעליו אני יושבת הגיע עם ההורים שלי מברית המועצות והוילון שהיה של סבתא הגיע משם גם כן, אבל היא אף פעם לא השתמשה בו וכבר חמש שנים הוא שלי.

את התמונה הורודה גנבתי מהפינטרסט, אחרי שנתקלתי בה באינסטגראם. היא, מבחינתי, היא סמל כל הרוע. כי כמה כבר אפשר לרצות?

יום שישי, 8 בנובמבר 2013

אני והקקטוס

IMG_1043
אני והקקטוס של דודי חסון הצטלמנו למגזין של קסטרו. הקקטוס יצא ממש חמוד, אני ניראת קצת רעבה, אבל זה כי לכולם בהפקה יש חיבה לעצמות לחיים בולטות חוץ ממני. האור, המאפרת וגם הצלם אוהבים את זה. אני סתם רציתי שהשבוע הזה יסתיים (זה היה בשבוע שעבר, אבל רלוונטי לכלכ שבוע).
את כל ההגיגים שלי על הבלוג וסתם על בגדים ניתן לקרוא במגזין של קסטרו.
IMG_1044 צילום: דודי חסון
ציטוטים מהצילומים:
“גם לגדולות מסדרים את האף.”
“היא הצטלמה עם קקטוס!”
ועוד משהו על זה שאני בעייתית.
אבל היה נחמד.

יום רביעי, 6 בנובמבר 2013

אני רוצה את החורף שלי אפל

photo (20)photo (21)photo (19)בזמן האחרון אני מעדיפה ללבוש שחור. בזמן האחרון, אני בעצם מתכוונת לשבוע שעבר שכמו הבחירות האופתיות שלי, גם הוא היה קצת אפל. אני מניחה שזה קורה כי הפריטים היחסית מעטים השחורים שיש לי הם נורא יפים, נוחים ובעלי מרקמים מיוחדים. מכנסי הפיג’מה תפורים מבד חלקלק ונופל בעדינות סביב גופי, סווטשירט הקטיפה מעשה ידי אמא משנות ה –90 עשוי מקטיפה ואין מה להוסיף, ג’ינס חדש מאוד צמוד והסווטשירט החדש של S. wear שהוא פלאפי ונעים על הגוף גם מבפנים. טוב, זהו.

חוץ מזה אני ממש לא יכולה לשרוד בלי במבה במילוי נוגט, בלי אוכל סיני עם טונות של מונוסודיום גלוטומט ממסעדה סינית מתחת למשרד שלי. אני ממש ממציאה לעצמי סיפורים איך פעם בשבוע זה לגמרי מספיק, אך זה עדיין קשה. קשה לי קצת בלי לעשות את הסיבוב היומי בנווה צדק בצהריים ולכן אני הולכת כמעט כל יום לקנות לי ארוחת צהריים בקונדיטורי דלאל, קשה לי בלי לעשות נזקים ומעשים מרושעים ובלי לקרוא. הלימודים מאוד מרגשים אותי, וגם יום אחד בקמפוס, זה יום אחד פחות אתם יודעים איפה.

כתבתי בפוסט הקודם על זה שאני אוהבת שחופפים לי. זה כל כך מטופש שאני ממש משכנעת את עצמי לא להופיע אצל הספר שלי, אלירן הרוש, ולא לבקש שיחפפו לי. הוא כל כך חמוד שהוא מסכים לי להתנהג בצורה מחפירה ולבקש כל מיני דברים, אבל אני עדיין מתאפקת. פשוט כשמישהו חופף לי במשך רבע שעה זה ממש נעים. חייבים להכניס את זה כשירות קבוע ובסיסי במספרות. תספורת, צבע, פן, חפיפה. לי זה נשמע הגיוני,  ואז זה לא יהיה מביך לבקש.

ביום שישי נאלצתי להיפרד מהעציץ היפה שלי. גיליתי שחיו בתוכו נמלים. זה באמת קצת עצוב לי לזרוק עציץ, אבל לא הייתה ברירה אחרת. חלמתי על גדודי נמלים מבצעים מצעדי ראווה צבאיים ברחבי דירתי. הוא היה צריך ללכת. עכשיו השאלה היא רק מתי זה הזמן הנכון לקנות עציץ חדש.

והדבר הכי חשוב, מכירה ביתית!

ביום שישי הקרוב, חברתי היקרה, מור, מארחת עם חברותיה מכירה ביתית כיפית של בגדים שווים באווירת וינטאג’. כל חברה מביאה את הפריטים שלה, כך שצפוי מבחר לא קטן וגם אני אהיה שם ובכלל, יהיה זול, מגניב וכיף. המכירה תתקיים ביצחק שדה 51, תל אביב, ביום שישי הקרוב, החל מ 10:00 בבוקר! כל הפרטים פה באיבנט. ניתן לקבל שם גם הצצה לפריטים המוצעים למכירה ולמחירים השווים. מעבר לערך הסביבתי של המכירה, זה גם מאוד זול, כיפי ומגניב. אין ממש סיבה לכל המילים החמודות והכיפיות שכתבתי כאן. אני עדיין רוצה את החורף שלי אפל.

נתראה!

יום שבת, 2 בנובמבר 2013

מה עושים עם השיער בסתיו?

הולכים למסיבת הלאווין, חוזרים באמצע הלילה מסריחים מסיגריות, חייבים להתקלח. מיד אחרי המקלחת נרדמים עם שיער רטוב ובבוקר יש הפתעה. השיער בצד שמאל מתנהג בניגוד לכח המשיכה. מוכר לכם? לי לא. בדרך כלל השיער שלי מתנהג למופת. אני חושבת שהסתיו משגע אותו, הוא לא יודע אם להיות חלק או גלי. הוא בטח צריך עזרה.

הסתיו הזה משגע אותי לא פחות. חודש נובמבר התחיל, חודש היומולדת. זה הזמן שבו אני מרשה לעצמי לדמיין כל מה שבא לי שיקרה, כולל מתנות מורפכות, למרות שבדרך כלל זה ממש לא הסגנון שלי. האמת היא שהכי הייתי רוצה לטוס לניו יורק או פריז. ניו יורק היא תמיד המתנה המושלמת. בינתיים, עד שמגיע יום ההולדת שלי שחל די בסוף החודש, אני רוצה להצליח להתמודד עם הבית שלי, עם הזמן שלי ועם השיער שלי וספציפית לרגע זה הכי בא לי ארוחת בוקר, אבל כולם עוד ישנים.

לגבי השיער יש לי כמה תוכניות. קודם כל הייתי רוצה להציג לכם את הסדרה החדשה לעיצוב השיער של Kerastase כי שם מצאתי את המוצר המושלם החדש לשיער שלי שבינתיים מנחם אותי וגורם לי לחשוב שזה יהיה בסדר גם כשהלחות תעלה ויהיה גשום, ואת זה אנחנו עוד ניראה.

photo (9)

אז ככה, ברור שמוצר הקטנטן הוא החביב עליי ביותר. כל הסדרה היא החדשות הלוהטות של עולם עיצוב השיער מבחינת תחושה, מרכיבים וגישה.  המוצרים לא מעוררים תחושה שצריך מאמץ מיוחד או ידע מקצועי כלשהו כדי להשתמש בהם. יש להם ריחות של מוצרי מספרה שכן גם מעצבי השיער ישפריצו אותם על שיערכן, אבל גם להשתמש בהם בבית זה ממש כיף. אני חייבת לציין שעד כה המוצר היחיד של Kerastase שהשתמשתי בו הוא שמן לשיער שגם מעולם לא אכזב. הסדרה כוללת עוד מוצרים שמייצרים נפח, מראה מרושל ועוד, אך לא התנסיתי במוצרים ולכן כל המתעניינות יכולות לקרוא על מוצרים נוספים באתר

Boucles d’art- את הבקבוק הירוק הימני העברתי לחברתי המתולתלת, המוס מייצר תלתלים מושלמים רכים, בעלי יכולת תנועה וגמישות, כמובן שעדיף להניח אותו על שיער לח ולתת לתלתלים זמן להפוך למושלמים עם יבוש מלא של השיער.

Gloss appeal - את הבקבוק הסגול הגדול העברתי לאמא שצובעת את השיער ומתלוננת לא מעט שהשיער מאבד ברק. כמה שפריצים על שיער יבש בסוף תהליך העיצוב מעניקים ברק והשיער מרגיש קל, לא דביק ולא מראה סימנים שיש עליו חומר. ומומלץ להעביר את הידיים בשיער לאחר שמשפריצים את הספריי על השיער.

Touche finale – הגענו לקטן, החמוד והסגול. סרום לברק ומגע רך מושלם שנותן תחושה של שיער חלומי. רק שתי טיפות ממנו ואפשר לצאת מהבית. בתור מישהי שלא חובבת התעסקות יתר לא בשיער ולא באיפור, זה המוצר המושלם בשבילי. המגע המושלם של סוף ההתארגנות בבוקר והריח היוקרתי שממש מבאס אותי שאני הולכת למשרד ולא לבית קפה בפריז.

עכשיו לנושא השמפו. אני כבר החלטתי עם עצמי ששמפו רגיל של סופר פארם לא מספק אותי יותר. מעבר לריחות הדי מעיקים ולחומרים המשמרים וכל הכימיקלים שמרכיבים את מוצרי המדף הנגישים יותר, אני מרגישה שהקרקפת שלי דורשת משהו קצת אחר. לאחר ניסיונות של כמה מוצרים של “ל’אוקסיטן” שהגיעו אליי במגוון אריזות מוקטנות, אני חושבת שלגמרי החלטתי מה יהיה השמפו הבא שלי, עכשיו רק צריך להחליט שזה בסדר לשלם עליו את המחיר. האמת היא שיש אפילו כמה מועמדים.

32502_A1.tif

 

את השמפו הזה קיבלתי ב”שקית ההפתעות” שקניתי בשנה שעברה. פעם בשנה אני מפנקת את עצמי ברכישה של השקית שלא יודעים מה יש בה, רק יודעים שיש 5 מוצרים ששוויים רב יותר ממחיר השקית שעולה 139 ש”ח. עד כה, אחרי שני נסיונות היה ממש שווה. השמפו עם המדבקה הסגולה מכיל 5 שמנים שיעזרו להתמודד עם קרקרפת רגישה, הריח של פרחי הבר והשמנים משכר ולא עושה חשק להשתמש בשום דבר אחר. התחושה בזמן החפיפה וגם לאחריה היא שעור הקרקפת פחות יבש ומגורה והשיער נעים.

P (1)

את המרכך הזה בריח ורבנה הלימוני והנעים קיבלתי יחד עם השמפו מאותה הסדרה מהיח”צ של ל’אוקסיטן בקיץ בתוך ערכת נסיעות מפנקת שלקחתי איתי לפריז. מן הסתם השתמשתי לראשונה במוצר בפריז עם המים הרכים של אירופה והשיער הרגיש מעולה. עכשיו חזרתי להשתמש בזוג המוצרים למרות שאני לא נסעתי לשום מקום ומעבר לריח המטורף, השמפו והמרכך משאירים את השיער רך וקל כנוצה. אני תוהה אם זה מתאים לחורף יותר מהשמפו למעלה. עוד לא החלטתי.

photo (27)-002 וכך ניראה השיער שלי ביום לח ומעונן בנווה צדק במהלך השבוע האחרון. את ההאאוטפיט המלא אראה לכם בפוסט הבא. בנתיים אני אגלה לכם שהכי כיף שחופפים לכם במספרה. גם על זה אפרט יותר בהמשך.

בינתיים, תאכלו פנקייקס. זה טעים.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...