אתמול בערב והיום בבוקר!

מאחר ונתקפתי חשק עז ופתאומי לכתוב לעצמי בלוג וזה די לעצמי כי אני לא ממש מקדמת אותו בדרך כלשהי, אני בנתיים הולכת על זה ומנסה לכתוב פוסט כל יום.
בעיקרון זה יוצא לי כסוג של יומן ואני לא מרגישה שאני צריכה לרצות מישהו בכתיבת הגיגים מרגשים.
הבנתי מאז אתמול כמה תובנות לגבי בלוגים, והן לא מנסות להביא איזשהו גילוי.
1. הכי כיף זה שלא קוראים אותך ואז אתה יכול באמת לכתוב רק מה שאתה רוצה.
2. כל אחד יכול לפתוח בלוג וזה ממש קל בפלטפורמות מסויימות וזה ממש, אבל ממש מגניב.
3. זה הדבר הכי טוב לעשות בזמן העבודה במשרד כשמשעמם (טוב, גם לשחק במשחק החייזרים זה די כיף!).
4. אפשר לכתוב כאן שאכלתי אתמול שווארמה, אם זה ניראה לי כמו אירוע חשוב.

אני רק לא מבינה דבר אחד, למה אנשים כל הזמן מתאמצים שהבלוג שלהם יהיה פופלארי?
כסף? - רק מעטים רואים מזה ואלה שכן עובדים כל כך קשה עד שבסוף הם מקבלים התקף לב.
תהילה? - זה תירוץ טוב, אבל ניראה לי שכבר קל יותר להתקבל לשחק בטלנובלה.
סתם? - אם זה כבר סתם אז למי אכפת?

האמת היא שרציתי בכלל לכתוב על הביקור שלי היום במשרד הפנים שעבר ממש בשלום ואפילו הדרכון שלי יהיה מוכן ביום שני ואפילו לא חיכיתי כל כך הרבה בתור. רק מה? הפקידה המרושעת לא הסכימה לתת לי עט כדי למלא את הטופס והתמונת פספורט שלי יצאה מזעזעת. התנחמתי בזה שאף אחד לא רואה את הדרכון חוץ מבקרי הגבולות שרואים מיליוני אנשים ביום ולא אכפת להם מאיך אני ניראת בכלל, חוץ משפעם כשחזרתי מסיני לא האמינו לי שזאת אני, הם בטח חשדו שמבריחים אותי ממולדובה :)) להיות זונה בישראל!!! וצ'יקי שהיה איתי היה המבריח הראשי. פחחחחחחח.. מה שנקרא.
העיקר הוא שאני ממשיכה לחכות לחופש שלי ואני מקווה שהוא יגיע מהר.

אה.. ונרשמתי לרשת חברתית של אנשים ממש בסטייל שנקראת chictopia וזה ממש ממש מגניב.