שיק או שוק?

רואים לי את קעקוע הפרפרים הפיקטיבי שלי

ביום שישי לפני שבוע הייתי בשוק וקניתי גבינות בדוכן של גד, שאפשר לפגוש בו את קדישמן יושב וזולל בבגדיו הלבנים. קניתי זיתים דפוקים וגם פטריות וצנוניות ואפרסקים. בהחלטה של הרגע קפצתי ל"במקום" לפגוש חברים והם צילמו אותי עומדת על הספסל בבית קפה.

הייתי קצת מוטרדת מהאאוטפיט הזה. יש בו שילוב של פריטים צבעוניים יחסית שעלולים ליצור לוק סמרטוטי או לא מגניב. מצד שני, כל פעם שיצאתי עם המכנסיים האלה מהבית החמיאו לי עליהם והצביעו על זה שהן מיוחדות. אני חייבת לציין שאני מאוד אוהבת את המותן הגבוה שלהם והצבע הורוד הקיצוני ואת תחילת שנות ה-90 שהם מסמלים עבורי. ההיסטוריה של המכנסיים האלה החלה אי שם בתחילת העשור האחרון של המאה ה-20. אמא שלי קנתה אותם בשוק הכרמל בחמישה ש"ח בשנת 91, השנה שבה עלינו לישראל. חשוב לציין שאמא שלי מעולם לא לבשה את המכנסיים האלה אבל תמיד ידעתי על קיומם. ואז פתאום בקיץ 2008, לפני חודשיים בערך החלטתי שזה הזמן שלהם להחשף. זה הסיפור ולכן הם פה בבלוג. שילבתי אותם עם טוניקה מ"pull and bear" שכרגע מתפקדת כמו חולצה וחגורה מאלנבי.

מאוחר יותר באותו היום ביקרתי את הוריי והופעתי בלבוש הזה. אמא שלי אהבה את הלוק וזה שימח אותי.

לגבי התמונות עצמן: תודה ליואב עינהר שצילם, ל"במקום", יהודה הלוי 109 על האוכל ועל האירוח, ולרחוב שמשתקף בחלון שעושה את כל ערב יום השישי הזה כל כך נעים להיזכר בו.