האמת היא שלא באמת חבל. זה אפילו די כיף שיש מקומות כאלה בעיר. בתי קפה בסגנון אירופאי עם שולחנות עגולים וכיסאות עץ חומים ואווירה כל כך רחוקה. זה עוזר לברוח לעיתים למחוזות אחרים. רק שעתיים בבית קפה שמזכיר לי את פריז משכיח ממני את צרות היום-יום ואת זה שאני בסך הכל בנווה צדק ושלא באמת התרחקתי מתל אביב, ויש בידיעה הזאת משהומאכזב אבל גם מרגיע.
השבוע חשבתי על זה שכל תקופה שלי בתל אביב, התאפיינה לה בבית קפה אהוב שבו הרביתי לשבת. כשרק הגעתי לעיר והייתי סטודנטית בוהמיינית לכלכלה, אם שילוב כזה זה בכלל הגיוני, היה זה ה,באצ’ו". לאחר סיום הלימודים הייתה תקופה של כל מיני ובניהם “גינצבורג” ו“קפה נח”. כשהתחלתי לעבוד היה זה ה“מרסנד” וכמובן “במקום” ששם אני מרבה לשבת גם היום. בימי הבטלה של החורף שעבר כאשר החלטתי לקחת חופש מהעבודה, ישבתי הרבה ב”נסיך הקטן” קפה המשוררים הבוהמייני והזול. זה כניראה התאים לסגנון החשיבה שלי אז על כל העולם בו אנו חיים. הרשיתי לעצמי להיות בין אלה שיושבים בבית הקפה באמצע היום. זה היה כיף ווגם טעים כי ב”נסיך הקטן” מגישים מרקים מעולים בחורף.
בימים אלה אני כמעט ולא מבקרת בבתי קפה, אולי בגלל זה Tazza d’oro השפיע עליי כל כך. פתאום כל עניין הישיבה בבית קפה היה יותר מכרגיל, היה חגיגי כמעט. אני וחברתי היקרה ליה הזמנו מנות מעולות ותה. ישבנו ודיברנו והאנשים סביבנו התחלפו ואנחנו המשכנו לשבת ולא רצינו לקום. חשבנו שחבל שאין כזה קפה צפונית לנווה צדק, קרוב יותר לאזור מגוריה של ליה ומה שהיה גם האזור שלי פעם, כמעט ליד פארק הירקון מצידו הדרומי, כמובן, הרי מעברו השני שוכן יער אפל עם זאבים, ואם לא הייתי עובדת בהרצליה, לא הייתי רוצה להגיע לשם.
בטצה דורו בנווה צדק - אני לובשת חצאית וולנים מקורדרוי בגווני כחול ותכלת שקניתי לפני שנים וחולצה אפורה של אמריקן אפרל.
בהביטי בתמונה אני מבחינה בשילוב מצחיק ואופייני למדי לתל אביב של ישן וחדש. הרדיו הישן והיפה שלבטח לא עובד והקופסא, ובה Mac Book Pro מונחת לה על כסא. הבחור שבא עם הלפטופ, ככה ארוז, שתה קפה כשמשקפי השמש לעיניו. מחזה שהיה קשה להתעלם ממנו, בעיקר כי זה היה קרוב לשעת השקיעה. עוד דבר שאני אוהבת בצילום הזה, זה את מתלה המעילים בצד ימין. כל כך זורק אותי לאירופה.
ליה לובשת שמלה של המותג “בנות”, גרביון של פוקס וקרדיגן לבן לא מזוה.
מזון: מימין פטה כבד עוף וטוסטונים ומשמאל קראמבל תפוחי עץ עם קרם וניל וקצפת.
אויש איזה קיץ, איזה כיף.
השבמחקכמה בא לי להסתובב בחצאית וטי שרט שוב....
האמת יש שמש בחוץ, מה אני בוכה.
these shots a bit like something out of retro movies. very romantic.
השבמחקטאצה דורו. מקום אהוב במיוחד.
השבמחקלפני שנה וחצי, ראול נתן לי בקפה הזה מתנה שקנה לי ליום הולדת 34 - טבעת של מילר מזהב 18 קראט ויהלומים. כ"כ התרגשתי. והסיטואציה שנוצרה גרמה למלצרים לחשוב שהוא מציע לי נישואים ולהביא לנו שמפניה וזיקוקים לשולחן, עם קריאות "מזל טוב!!" שליוו אותנו ביציאה מבית הקפה.
כן, זה אחד המקומות הקסומים בשכונה. ויש עוד כאלו, אבל הוא בהחלט אחד המוצלחים.
אגב, זה מה שאני אוהבת במגורים בשכונה הזו, היא נותנת תחושה שאת בכלל במקום אחר, זו אפילו לא תל אביב, זו איזו בועה במקום רחוק...
לאדית, זה נכון לגבי ה,חושה של מקום אחר. אף פעם לא התגוררתי בנווה צדק אבל אני באה הרבה לבקר.
השבמחקלדנה, היום כבר היה פחות חמים ואני דווקא מחכה כבר לחורף.
to songy - it is a very romantic place. you should come visit Tel Aviv, you will like it
המקום נראה נחמד מאד והאוכל נראה מעולה,מגרה משהו.
השבמחקכשיש לך ילדים אתה כל כך מתגעגע לרגעי הקסם האלו שבלשבת סתם כך בבית קפה בלי למהר לשום מקום.