יום שבת, 16 באוקטובר 2010

מזל שנגמר

לא ידעתי איך להתחיל את הפוסט הזה כי אני לא אוהבת להתלונן בפני אנשים זרים על הצרות הקטנות שלי, אבל אני אוהבת שהבלוג מייצג את המציאות של חיי ולא רק את הכיפי והמגניב שבחוויות שאני עוברת לעיתים. אז השבוע לא היה הכי מגניב. היה לחוץ, התעייפתי כל יום, חזרתי מאוחר מהמשרד ולא הרגשתי שמיציתי את עצמי בעבודה. אני בטוחה שאני יכולה להיות טובה יותר. גם הלכתי לפילאטיס רק פעם אחת ולא הצטלמתי לבלוג כמו שרציתי. בנוסף פרסמו תמונה שלי מנומנמת ב- nrg. טוב, מזל שאף אחד לא נכנס לשם. ניראה שאם רוצים להיות טובים בעבודה ולעשות את המקסימיום, אז צריך לוותר על המון דברים שאני אוהבת. גילוי לא מפתיע,וגם מדכא.

בנוסף, אני קוראת איזה בלוג של בחורה שעובדת בתחום ה- PR הדיגיטלי בניו יורק וככל שעובר הזמן אני שונאת אותה יותר ויותר. זו לא סתם קינאה ילדותית בזה שהיא שם ואני כאן, אלא יותר קינאה מקצועית בזה שהיא עושה דברים מגניבים ומנהלת פרוייקטים עבור מעצבי על, משתכרת הרבה יותר ממני וחיה במנהטן שלאורכו היא מדוושת באופניים לעבודה, שזה חלום קטן שלי, גם אם אני לא כל כך מודה בו בפני עצמי.

היום, יצאתי לסיבוב סידורים וקניות של יום שישי. זה הרגל שאני לא כל כך אוהבת כי להסתובב במרכז תל אביב עם כל העולם בחום זה לא בדיוק חלק מתוכנית המנוחה שלי לסופ”ש, אבל בגלל שכל השבוע הייתי עסוקה, הייתה זו די האופציה היחידה שלי לראות את החוץ באור יום ועשות את הקניות הנחוצות. בדרך כלל אני מעדיפה לפגוש חברות לקפה בבאצ’ו, לקנות עיתון ולחזור הביתה למזגן, לספר ולסדרות שמחכות לי כל השבוע. כך ניראתי היום כשחזרתי מבחוץ כשאני עייפה.

15102010327 15102010328 לבשתי שמלה שקניתי בשוק בצלאל לפני שנה או יותר, שרשרת חרוזי עץ עתיקה עוד יותר, נעליים מזארה, ותיק מניו יורק.

בימים האחרונים אני מרבה לשלב אקססוריז בגוונים חומים בעיקר כי יש לי נעליים חומות שאני נועלת הרבה בעיקר כי ונעלי בלרינה הכי מתאימות למזגן במשרד ותיקים חומים (לפחות שניים) וגיליתי שאקססוריז באותו הצבע יכולים להראות טוב ולא דווקא מעיקים על כל האאוטפיט. זה שוב מראה שלהתלבש לפי כללים זה די לוזרי והדבר הכי טוב לעשות זה פשוט ללכת לפי תחושה.

ואני ממש רוצה להודות לאחת הקוראות שלי ששימחה אותי היום במנגו בסנטר.זה לא היה מביך לפגוש אותך, זה היה חמוד :)

נשיקות לכולם ומבטיחה פוסט אופטימי בקרוב.

9 תגובות:

  1. את נראת חמודה כמו תמיד עייפות זה משהו שעובר ואני באמת רוצה לראות פוסט אופטימי בערב, חום מאוד מחמיא לך

    השבמחק
  2. ספי, זה אחד הפוסטים הכי טובים שלך שקראתי. את הכי מקסימה כשאת אנושית :-)

    היה לי קל מאוד להזדהות עם ה"שנאה" לבלוגרית הניו-יורקית, למרות שאני לא עוסקת בשומדבר קרוב לעיסוק שלך. יש משהו בלחיות "שם" (במנהטן, ברלין, או ווטאבר) שתמיד יגרום לכל דבר, אפילו הכי פרוזאי להיראות הרבה יותר מעניין, מרגש, ונכון.

    האאוטפיט בתמונה ממש יפה, אני בעיקר מחבבת את התיק מניו-יורק. בדיוק אתמול קניתי תיק חום אחרי התלבטות בינו לבין אחיו בכחול. עכשיו אני משוכנעת שעשיתי את הבחירה הנכונה. אז תודה גם על זה :)

    השבמחק
  3. התמונה שלך בנרג' מתוקה ביותר. באופן כללי, אל תקחי קשה את החום, או את ת"א בכלל. זו סתם נפילת מתח פוסט-חו"לית.

    השבמחק
  4. בסופו של דבר, את יכולה להתגאות שיש לך מה שיש לך בחיים.

    ולגבי הבלוג של ההיא?
    לפעמטים פשוט צריך להחליט שלא קוראים דברים מסויימים, במיוחד אם זה גורם לך להרגיש קטנה. (כשבפועל את לא).

    השבמחק
  5. את נראית נפלא, גם כשאת עייפה.. אהבתי את האאוטפיט. לירז (לירה סטיילינג).

    השבמחק
  6. אני מזדהה עם מה שכתבת,לעיתים הדשא של השכן נראה ירוק יותר במיוחד כשאת כאן והיא שם במנהטן עם כל מה שמשתמע מכך, אבל אני למדתי לאחרונה להסתכל פחות בקערה של אחרים ולהתמקד בקערה בשלי.
    תאהבי את הדברים כפי שהם, הם נכונים לך לאותו הרגע השאר יגיע בבוא הזמן. לשאוף למשהו טוב יותר זה נהדר, רצוי, נותן לנו מוטיבציה ודוחף אותנו להשיג לעצמנו את אותם דברים. אני מקווה שאת לא מחמירה עם עצמך, זה מאוד אנושי.כל הכבוד לך על הכנות ועל הפוסט המקסים! מחכה לפוסט הבא!

    השבמחק
  7. Ksyu Style - תודה! אני כבא לא עייפה ובוקר יום ראשון זה באמת אחד הדברים המרעננים. פוסט אופטימי כבר מתבשל.

    ברווזה - תודה רבה! אני גם מאמינה שלפתוח את הלב ולכתוב את מה שבאמת מרגישים מייצר את התוכן הטוב ביותר. לפעמים ניראה שחוסר אושר של אנשים מעורר יותר אמפטיה וזה מובן.
    לגבי הבחורה ההיא מניו יורק, כן, היא שם וזה סבבה.
    ןלגבי התיקים - אני תמיד מעדיפה תיקים חומים, איכשהו ניראה לי שזה הצבע הכי נכון לפריט הזה. שמחה שאת מאושרת מהבחירה שלך ושיהיה שבוע נפלא.

    מרג'ורי מורנינגסטאר - את כניראה צודקת לגבי נפילת מתח. בעיקר נפילת מתח פוסט חופש. עדיין לא התרגלתי לשגרה. התמונה באנרג'י הייתה יכולה להיו יפה יותר, אבל תודה.

    Scraping kitty - תודה רבה על ההבנה :). אני לרוב מאוד מרוצה ממה שיש לי, אבל לפעמים מותר להתבאס גם על זה. אני לא חושבת שהבלוג ההוא ממש מדכא אותי, בעיקר הוא מעורר נקודות למחשבה בקשר למקום שלנו בחיים ומה עוד בא לנו. אני דווקא מאוד אוהבת את הבלוג שלה כי הוא מספר על מגוון דברים ומראה לי את ניו-יורק. זה נחמד.

    לירז - תודה רבה, שמחתי לקרוא שאהבת.

    LILI LOFT - הדשא של השכן עכשיו זהוב יותר עם כל עלי הסתיו הנושרים בצפון מזרח ארה"ב וזו התקופה שאני הכי אוהבת שם ומאוד רוצה לחוות שוב, אבל אני בכלל לא חושבת שזה הדבר הכי מושלם וכמובן שאני מרוצה ממה שיש לי.
    לפעמים להיט על החיים שלנו מהצד זה גם נחמד ובעיקר חיוני כדי לבחון האם אנחנו מרוצים, או סתם זורמים עם החיים. עדיף לבחון את עצמנו מדי פעם.
    שמחתי שאהבת את הפוסט. מקווה שיהיה שבוע מעולה.

    השבמחק
  8. גם אני הייתי מתה לעזוב לכמה חודשים לניו יורק, ורק בשביל לחיות את החלום לכמה חודשים.
    אני מאמינה שיש לך אמביציה כזאת גדולה שיום אחד תצליחי לממש את הפנטזיה שלך.

    ואפרופו ניו יורק, התיק ממש הורס!

    שרונה

    השבמחק

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...