NYFW

התחלתי את שבוע האופנה אתמול. ולמרות שזה ניראה מרחוק כאילו זה משפיע על כל העיר, אז זה לא ממש ככה וניראה שזה אירוע יחסית מצוצמם שרק אושיות אופנה לוקחות בו חלק, האירוע מתרחש בלינקולן סנטר, מתחם התרבות שכולל את אולמות האופרה והבלט של ניו-יורק ולשבוע האופנה מוקצב מתחם שבו הכל קורה. אין ספק שבמתחם עצמו ניתן לחזות שתופעות אופניתיות יוצאות דופן כאלה ואחרות, אבל רוב האנשים לבושים יפה ורגיל ולא הספקתי לחזות עדיין בפלאי הסטייל שאנחנו רגילים לראות בבלוגים המתעדים את האירוע. אין ספק שאני מתכננת להגיע למתחם יותר מפעם אחת במהלך הימים הקרובים ומקווה שאני אתבדה ואפגוש אנשים מגניבים במיוחד.

קצת קשרים בעיר השיגו לי בנתיים 2 הזמנות לאירועים במהלך שבוע האופנה והראשון היה אתמול. הייתה זו פרזנטציה של פרוייקט אופנה של W Hotels שהציגו עיצובים של מעצבים מכל רחבי העולם ב – The Box, חלל הפרזנטציות של המתחם. היה תור ארוך בכניסה שגם המוזמנים היו צריכים לעמוד בו, ליתר דיוק רק המוזמנים עמדו בו. לא ניתן היה להיכנס לאיזור התצוגות ללא הצגה של קוד שנשלח אליך במייל כאישור להרשמה לאירוע ובכלל הארגון היה מאוד מגניב, יוקרתי והיה בו מן הגלאם. הצלחתי להידחף פנימה כאשר הם התחילו לשאול מי מהתקשורת ואני אמרתי שאני בלוגרית אופנה. ולמרות שניו-יורק אם לא מכירים אותך, אתה בעצם כלום נכנסנו פנימה לחושך. האמת היא שזה היה די מגניב. היה מפוצץ באנשים ודוגמניות מסכנות עמדו על סטנדים והציגו את העיצובים של הפרוייקט שלא היה בהם שום דבר יוצא דופן.הגענו בדיוק בזמן להופעה של צמד אלקטרו שכלל בחורה צווחנית שצעקה בצרפתית ובחור שניגן על משהו וענד עניבת פפיון. להרכב קראו yelle. שתינו קאווה, הצטלמתי, נהננו מהגלאם הניו- יורקי  הצפוף ותפסנו מונית לכיוון הבית. במהלך הנסיעה במונית לאורך השדרה השביעית חכיוון דאונטאון החלטנו לקפוץ לדיינר שיש לי מתחת לבית. שכחתי לציין שיצאתי לבלות עם ידידי גדי שעבר לעיר לא מזמן והוא זה שסבל איתי בתור וצילם אותי לאורך כל הערב אז אני עוברת ליד הדיינר הזה בכל יום ותמיד בא לי לאכול שם וזה אף פעם לא יוצא. ברור הרי שאני רוצה לאכול שם רק בגלל העיצוב הקיצוני של המקום וסתם בגלל שזה מגניב שיש לנו מסעדות מגניבות מתחת לבית. יש לנו גם את “סושי-סמבה” שאני חשבתי שהיא לגמרי פאסה, אבל התברר שבכל ערב המסעדה מתמלאת. אז אכלנו המבורגר שהיה בסדר וצ’יפס שהיה ממש טעים ושתינו דיאט קולה והיה ממש, ממש משעשע. את המילקשייק אני אשאיר לפעם הבאה.
ואין סיכום טוב יותר לערב הזה מהתמונה האחרונה. הקיסם של הדיינר וכן, קוראים לו Big Daddy’s והצמיד של האירוע של W.

לבשתי: נעליים, גרביונים וצמידים של H&M, אוברול של מנגו ומעיל פרוותי במיוחד של זארה. זה די הזוי לראות נשים רבות בעיר הולכות עם מעילי פרווה אמיתיים, לפחות על שלי רואים שזאת בסך הכל פארודיה על נמר חברבורות.

קבלו וידאו של להקת yelle  של שיר מההופעה שגם מתאר קצת את אווירת המסיבות בניו-יורק. תהנו בשבת וסורי על הבחורה הצורחת. זה משעשע!