בטיפשותי הרבה ובגלל חרדת המוזיאונים הגדולים לא ביקרתי במטרופוליטן לפני וזאת הפעם היחידה בעצם שיצא לי לבלות בקרב ציורי האימפרסיוניסטים שאני כל כך אוהבת. זאת גם תחושה נפלאה שמותר לצלם ולהצטלם במוזיאון, כך אפשר לקחת איתנו עוד כמה רגעים שעכשיו די חסרים לי. אם הייתי בניו-יורק, הייתי הולכת לשם היום במקום לשבת בבית ולבהות בטלויזיה שכל מה שהיא עושה זה להראות סרטים שמצולמים בניו-יורק ולגרום לי להתגעגע. 
זה הואן גוך האהוב עליי, מכל אלה שיש במטרופוליטן, למרות שאין ציור שלו שלא מהמם אותי לכמה רגעים.
אחרי המוזיאון נסענו לבר הופעות באיסט וילג’ להופעה של להקה של ישראלים, חברים של סיוי. היה נחמד, אבל היה לי מאוד קר וכאבו לי הרגליים בגלל שאני לא רגילה לנעול עקבים וממש להסתובב בהם ברחבי העיר ונורא רציתי לחזור הביתה. כשחזרתי לדירה שלנו, הרגשתי טוב, כי אני לא בדיוק מתה על חיי הלילה בעיר הגדולה. בדרך לתפוס מונית, ראיתי את המסעדה שמציעה רק מיטבולס, The meatball shop, יאמי. איך הצלחתי להכניס מיטבולס לפוסט על המטרופוליטן. זאת מסעדה באווירת בר עם רעש ומגניבות. תמיד יש שם תור.
שיהיה אחלה סופ”ש. אני עכשיו בארץ ואלה רק זכרונות, אז לא להתבלבל.
נשיקות
מזכיר לי את הסרט לילה במוזיאון, והמסעדה של המיטבולס נשמעת להיט!:)
השבמחקשבת שלום
אין על שמלת נקודות קלאסית, במיוחד שהיא מגיעה עם ארומה אומנותית. נהדרת.
השבמחקבתאל ג - לא ראיתי את הסרט. עשית לי חשק לבדוק אותו :)
השבמחקthe purple toe - ארומה אמנותית זה כרגע כל כך רחוק ממני, אבל את צודקת. זה היה נהדר. תודה!