3 כרטיסים זוגיים לסרט על Hermes בדוקאביב 2012 מתנה ממני

זאת דלפין, היא עובדת ב Hermes בית האופנה הצרפתי הקסום. היא רק אחת מהאמנים המוכשרים שמופיעים בסרט מלאכה מהלב - Hermes Hearts and Crafts ומספרים על התשוקה שלהם לאומנות ולעבודה שהם עושים. בסרט הקסום הזה ניתן סוף, סוף לקבל מושג לסיבה שבגללה תיק בירקין עולה הון ולראות את הקסם של היצירה האמנותית בבית Hermes.

זה נפלא לגלות שמאחורי כל הפאסון המטורף של בית האופנה הקלאסי הזה,עומדים בסופו של דבר האנשים, האומנים שהתשוקה שלהם ליצור ולהפוך את הכישרון שלהם למשהו שאנשים ירצו ללכת איתו כל יום. במהלך הצפייה בסרט הזה התמלאתי קינאה באנשים האלה על כך שהם מרגישים הגשמה עצמית מטורפת, הם נהנים מכל רגע בעבודה שלהם וקורנים מאושר כשהם מספרים על משהו שהם עושים כל יום, לפעמים במשך עשרות רבות של שנים ולפעמים כמה דורות במשפחה אחת עובדים יחד.

במהלך הסרט התחלתי לחשוב על זה שזה מדהים שכישרון של אנשים ואומנות זה משהו שרלוונטי גם לימים שלנו, כשמכונות יכלות לעשות כמעט כל עבודה. דמיינתי את עצמי לרגע יודעת לעשות משהו עם הידיים שלי, משהו אחר מלבד לתקתק בעכבריות על המקלדת. מאז שראיתי את הסרט הזה, לא הצלחתי להפסיק לחשוב על זה שאולי הגיע הזמן ללמוד, או פשוט להתחיל ליצור.

הסרט בשמו העברי “מלאכה מהלב” מוצג השנה בפסטיבל דוקאביב, פסטיבל הקולנוע האהוב עליי. אני שמחה לחלק לקוראים שלי 3 כרטיסים זוגיים לסרט מעורר ההשראה הזה.

איך זוכים?

ספרו לי בתגובות על חלום שיש לכם בתחום היצירה. מה הייתם רוצים ללמוד לעשות עם הידיים שלכם, או על משהו שאתם כבר עושים. אל תשכחו להשאיר מייל. אני אבחר את  3 הסיפורים שהכי נגעו בי ואל תשכחו לעשות לייק לעמוד הבלוג שלי בפייסבוק.

ההשתתפות היא עד יום ב’ 30.4 בחצות. הזוכים יוכרזו  ביום ג’ 1.5 כאן בבלוג.

Hearts_&_Crafts

הכרטיסים יחכו לזוכים בקופה ביום ההקרנה, יום ו’ 11.5, בעשה 10:00 בבוקר בםינמטק 3, לאחר קבלת מייל ממני המודיע על הזכיה, זה סרט מעורר השראה, כדאי לכם ללכת. בכלל, פסטיבל דוקאביב מצליח להביא בכל שנה את הסרטים הדוקומנטריים הטובים ביותר. אני לא מפסידה אף שנה וממליצה לכם לעבור על התכניה בסופ”ש ולהזמין כרטיסים. תודה רבה לפסטיבל דוקאביב על שיתוף הפעולה הזה.

שיהיה לנו סופ”ש כיפי.

תגובות

  1. מה שבאמת הייתי רוצה ללמוד לעשו עם הידיים שלי זה לנגן בפסנתר.
    לפני מספר שנים הייתי בטיול שורשים עם אבי בצרפת, ושהינו במלון בוטיק קטן ומקסים בלב פריז. בערב האחרון במלון היתה בלובי הופעה של פסנתרן וזמרת ג'אז, וההרמוניה הקסומה ביניהם הותירה בי רושם, ומאז אני חולמת ללמוד לנגן בפסנתר :) החוויה הזאת הפכה לי את הטיול הזה לבלתי נשכח.

    השבמחק
  2. הי נועה.
    תודה על הסיפור. אבל לא השארת מייל.
    כל מי שכותב תגובה, תשאירו בבקשה מייל כדי שאוכל לפנות אליכם. לאחר סיום התחרות, אסגור את התגובות.
    תודה,
    ספי

    השבמחק
  3. ספי שלום,
    הרבה חלומות ״ידיים״ יש לי: לצייר,לתפור,לכתוב סיפורים שישמחו ויעוררו מחשבה, לרפא ...
    אבל,מאז שנולדו שני הבנים שלי הכי הייתי רוצה שבנגיעה אחת רכה, אעלים כל כאב או צער שהם חווים. קלישאה אבל מכל הלב.
    סוף שבוע מעולה,
    רעות.
    המייל שלי הוא yytuti@gmail.com

    השבמחק
  4. טל פורקוש27 אפריל, 2012 21:22

    אה יש כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה לעשות עם הידיים - סריגה (התנסות כושלת שהייתה לי בעבר), איור - אני חולמת לדעת לאייר סצנות ולהשתמש היטב בצבעים ובפנסיה קדרות

    השבמחק
  5. תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.

    השבמחק
  6. למרות שיש לי קוראדינאציית יד עין דיי טובה לתמועות גדולות -בכל זאת ריקוד שבע שנים...יצא לי לראות תערוכה של אמנית מינאטורות .
    כמה מדהים זה לדחוס את העולם ליצירות קטנות -עם כל הצפיפות שלהולכת להיות פה עוד כמה שנים אוליי חללים גדולים של יצירות אומנות יחשבו ביזבוז גדול .
    הצורך בריכוז ויכולת להכין משהו מאוד מעוצב וקטן תמיד הקסים אותי.
    אני הייתי רוצה להכין מינאטורות בעזרת הידיים שלי.
    האיימיל שלי הוא aariella@walla.co.il

    השבמחק
  7. למדתי ציור מגיל 8, בהמון חוגים פרטיים, בגיל מאוחר יותר במכון אבני,אצל מורים גדולים, ציירים גדולים ונערצים. בשלב מסויים חשבתי שציור זה לא מקצוע ונטשתי לטובת עיצוב גרפי, שזה בעצם המקצוע שלי כיום אבל תמיד תמיד חלמתי שתהיה לי תערוכה משלי, שאציג בה את הפורטרטים שאותם כ"כ אהבתי לצייר. לצערי אני כבר לא מציירת, דאגות היום יום לא מותירות לי זמן או השראה. החלום שלי שיום מן הימים, שתהיה לי את השלווה אליה אני כ"כ עורגת, אחזור לצייר ואולי אפילו אצליח לעשות תערוכה מציורי...
    querida25@gmail.com

    השבמחק
  8. אחרי שלוש שנים של נסיון להתקבל ללימודים, הצלחתי להגשים חלק מהחלום להיות מעצבת, ללמוד לעשות קסמים עם הידיים. השלב הבא הוא כמובן להתפתח בכל המדיות, לשרוד את התואר ולהתחיל ליצור יש מאין בחומרים חדשים בתחום הנעליים או הריהוט שכה חסר בארצנו הקטנטונת..
    תודה על הפוסט המקסים ומחזיקה לעצמי אצבעות, הרמס הוא חלום! נשיקות ספי'לה

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מאמינה שאת מכירה אותו אבל ליתר בטחון- mayajoffe@gmail. Com

      מחק
  9. אם הייתי יכולה לזכור כל רגע משמח, יפה, תמים, פרחוני, או מרגש..הייתי עושה זאת. אבל כנראה שזו קצת בעיה.

    הייתי כל כך שמחה אם הייתי יכולה להקפיא את הרגעים היפים האלו בתמונות. אני כל כך אוהבת תמונות, כאלו שמתעדות הכל, כאלו שאפשר לראות אותן ולהרגיש משהו בפנים. אם הייתי מצליחה לצלם כך שאזכור את מה שהרגשתי באותו רגע, זה יכול היה להיות נפלא.
    ואני חושבת שזה משהו שכולנו היינו שמחים להצליח לעשות.

    לילה טוב!
    zulu777@walla.co.il

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!