שבת בבוקר, יום יפה בויליאמסבורג - המלצות לביקור בברוקלין בקיץ.

אתמול חזרתי מהביקור השנתי בניו-יורק. התאספו המון תמונות והמון על מה לכתוב. אני חושבת שחזרתי מהביקור הזה עם המון תובנות והמון החלטות לצעדים שעליי לנקוט כדי להיות מאושרת יותר בחיים. אני מקווה מאוד שזה יתגבש למשהו ברור שאותו אוכל לחלוק איתכם. בינתיים אני אספר לכם על בוקר רגוע בויליאמסבורג ביום שבת.

בשבת בבוקר הכל סגור, מלבד כמה מקומות בודדים בהם ניתן לקנות קפה. אף אחד לא קם מוקדם כי אין לאן למהר. זה בעצם משהו שניתן לומר על ויליאמסבורג בכל יום. אפילו הסופר הגדול היחיד שם נפתח בתשע בבוקר בכל יום רגיל. אופניים קשורים לעמודים ברחוב והכל מצביע על כך שקמתי מוקדם מדי, אבל תמיד שווה לקום מוקדם.
עוד אנשים בודדים ברחוב שקמו מוקדם התמונה הזאת עשתה לי חשק לתיק גב. קניתי אחד. אמנם לא כזה, אבל חמוד. בקרוב תיראו.
צילמתי את התמונות כשאני וסיוי חיכינו לאוטובוס כדיל נסוע שתי תחנות לGreenpoint כדי לתקוע את הסינמון באן, אבל בסוף כשהגענו במאפיה היו מעט מאוד דברים. הבנתי שהם הפולניות שם לא קמות מוקדם מדי ואכלנו מאפה אחר שרק יצא מהתנור. היה נחמד לראות עוד אנשים שלא קמים מוקדם מדי בשבי לאף אחד.
החצאית שלי מתנפנפת ברוח ממש ליד מרלין שמקשטת את החלון הריק ממאפים של מאפיית פיטר פן על מנהטן אבניו בגרינפוינט. בפנים היה תור לבייגל עם ביצה וקפה קר.
בדרך חזרה הלכנו ברגל ועברנו בשוק האיכרים במקארן פארק. מיותר לציין שהם מצליחים להציג את הפירות והירקות בצורה הכי מושלמת שהופכת כל תות למשהו נחשק. זה גם נחמד לראות תותים קטנים ועגולים ולא ענקיים מפוצצים במים והורמונים. אני די רגישה לכל נושא ה berries, פשוט בארץ עושים את זה איום ונורא.
זה סלק. אומנם בצבע כתמתם קורלי מהמם, אבל עדיין סלק. הייתי מאוד רוצה לאפות אותו ולאכול עם מוצלרה וקצת בלסמי. הקקטוס של סיוי
לבשתי: חולצה מתנה מ TNT, צמידים וחצאית forever21 (משנה שעברה), תיק של סיוי מאטסי.
וזה הקקטוס באינסטגראם של סיוי וזה הנוף בפארק. כל זה עד 10:15 בבוקר. לפני שכל ההיפסטרים מתעוררים.
ליום הזה היה עוד המשך ארוך. על זה בפוסט אחר.
בכלל, כמו שאמרתי לכם. אם אתם בדרך לניו-יורק, צאו ממנהטן, סעו לברוקלין. לא תתחרטו.
נשיקות ואני אתחיל לעבוד על פוסט המלצות.