בעקבות פיסת שמש

ביום שישי ביליתי את היום במיטה עם המחשב והסיכומים באקופילוסופיה. קראתי במרוכז את כל החומרים ובהם לא מעט טענות כלפינו, החברה המערבית, וכלפי הרגלי הצריכה שלנו וההשפעות ההרסניות שלהם על כדור הארץ. אני די מתייסרת בכל פעם כשאני מתפתה לקנות משהו שאני לא חייבת, אבל אני יכולה להתחייב שאני חושבת טוב לפני שאני מחליטה לרכוש משהו חדש, גם כי המקום בארון הוא משהו שאני לוקחת בחשבון.

אני לובשת כאן שני פריטים חדשים ושניים ישנים. את נעלי הספורט החדשות הייתי כבר חייבת לקנות כי נעלי הריצה הקודמות שלי נקנו בניו-יורק בשנת 2011 וכבר החלו להתבלות. את הטייץ המעולה קיבלתי במתנה בהפתעה וגם זה לטובה, כי את הטייץ השחור האחרון גם כן קניתי עוד בתקופה ההיא בניו-יורק. אני חייבת לציין שכבר מזמן רציתי לקנות נעלי ריצה חדשות וזוהרות כמו שיש לכל מי שרץ איתי בים, אבל התאפקתי כי הרגשתי שזה לא הגיוני לקנות משהו חדש כשהישן עדיין טוב ומתפקד, וגם רציתי לקנות נעליים שאני ממש אוהב. אני מרגישה שבסוף עשיתי את הבחירה הנכונה ובעצם כל בחירה צרכנית שלי היא משהו שאני עושה בכובד ראש.

המעיל הפרוותי גר אצלי בארון כבר משנת 2005 לערך וגם החולצה השחורה מאוד ישנה. לבשתי הכל יחד כשהחלטנו לצאת לסופה בחוץ כדי לשתות קפה עם חבר שהגיע מחו”ל ובגלל שבסופ”ש אני אוהבת בגדים נוחים, החלטתי ללכת על סניקרס ומעיל פרווה רך ונעים. בזמן האחרון אני מאוהבת בפרוות הסינטתיות שלי כי הן רכות ומחממות והן כבר שלי.ניצלנו כמה רגעים של שמש לתיעוד האאוטפיט האקלקטי הזה ברחובות הקטנים של שכונת נגה ביפו. יום אחד אני רוצה לגור שם.   לבשתי: מעיל פרווה סינתטית ישן שאמא תפרה לי פעם, טייץ מ- stuff store, גולף ישן מ- ZARA ואת הסניקרס החדשות שלי מנייקי.

אשמח לשמוע בתוגות סיפורים על איך אתם עושים את הבחירות של מה לקנות ומה מוביל אתכם.

המשך שבוע מעולה!