וכך זה הסתיים…
שמתי לב שבשרב הראשון, חלק מהאנשים רצים ישר לים ולובשים בגדי קיץ. אני יכולה להבין את הגעגועים שלהם לקיץ, כי הם כבר הספיקו לשכוח את זוועות השרב משנה שעברה, והם רוצים לחשוף את העור לחום הממכר של השמש האכזרית. לי זה תמיד לוקח זמן, להתפתות לשמש. אני מתחילה לאט. מורידה קודם את המכנסיים וחושפת את הרגליים המסנוורות שלי שאפילו לי קשה עם הורדרדות המביכה שלהן. אז שמלה או חצאית וג’קט הם תמיד ההתחלה של יחסיי המחודשים עם השמש. אף פעם לא כתפיים חשופות מיד על ההתחלה. אני צריכה קצת זמן להתרגל, וכמובן למרוח קרם נגד שמש.
אז פה אני עוד בשאריות מהבגדים האהובים עליי בחורף הנוכחי. הניינטיז כאן, כמה רגעים בודדים לפני שאני מחליפה אותם חלקית, לפחות, בבגדי הסבנטיז שכבר התחלתי לעבוד על איסופם מביתם של ההורים ומתוך הארון שלי. עדיין חושבת על הפריט העיקרי, אבל טרם מצאתי אותו.
ולא, אני לא מוכנה לקיץ, אבל לגמרי מוכנה לאביב שמתחיל היום באופן רשמי.
אהבתי את האאוטפיט- קליל ומקסים.
השבמחקhttp://piece-of-air.blogspot.co.il
הרגליים שלך הכי יפות, תפסיקי להשמיץ אותן!
השבמחקהזכרת לי עכשיו עם היוגורט הזה את התקופה שבה יוגורט היה הלהיט הכי גדול בעיר ולינדזי הייתה הכוכבת הכי מעניינת. שנת 2007 הנשכחת.
אני מאוד בעד מה שלבשת פה, זה נורא מוצלח, אבל אין ברירה - חייבים להפסיק עם הניינטיז לפני שהוא ימאיס את עצמו עלינו סופית. חוץ מזה, סבנטיז זה הרבה יותר מתאים לקיץ.
אהבתי ממש את הלוק, זה כל מה שאני רוצה ללבוש בזמן האחרון וכזה כיף לראות אותך עם חצאית!
השבמחקהרגליים שלך מהממות. ואניטה זה סיפור אהבה של הרבה שנים :)