להיות אייריס אפפל

iris-apfel-installs-her-ensembles-at-pem-courtesy-peabody-essex-museum מכאן – אייריס יוצרת סטיילינג לתערוכה מהאוסף שלה
אתמול בבוקר ראיתי לבד בסלון את הסרט “אייריס”. הסרט היפנט אותי גם כי תמיד רציתי להבין מה הסיפור עם איריס אפפל, אספנית האופנה והפאשניסטה הניו-יוקרית וזה פשוט אף פעם לא הגיע לידי ביצוע ולא הייתה לי הזדמנות ממש לשבת ולקרוא עליה. הסרט מאוד ריגש, מכל בחינה, והגיע אליי בנקודת זמן שיחסיי עם אופנה הם במצב מאוד רגיש.
האהבה שלי לאופנה היא רגש מאוד אלסטי. לפעמים אני חושבת שזה נותן לי סיבה לקום בבוקר, שרק בשביל להתלבש שווה לקום וללכת לעבודה, ולפעמים אני חושבת שמדובר בעוד דרך לגרום לנו לקנות את מה שאנחנו לא צריכים ולאגור חפצים בדירות הקטנות מדי שלנו. אבל עמוק בפנים, הגילוי, החיפוש, הצייד, אחרי הפריט המגניב, המיוחד, הפריט שהשם שלי כתוב עליו, אין הרבה דברים שמרגשים אותי יותר. לצערי, בזמן האחרון איני מרבה לנסוע לטייל בחו”ל, והאופציות לצייד אופנתי משובח שכזה הן די מוגבלות בארץ, אבל התחושה הזאת, היא לא אובדת, למרות המאבק להצטמצם בהוצאות על בגדים ולצמצם את כמותם בארונות.
irisapfel אייריס בשיתוף פעולה עם מאק
לכן, אני מבינה את איריס. אייריס היא אספנית אופנה, אמנות, חפצים יפים ומעבר לזה היא אישה יפה, חכמה ומרתקת, מהאנשים האלה שהייתי רוצה את החיים שלהם, ואני בדרך כלל לא קנאית. כשגרתי בניו-יורק, הייתי אומרת לסיון, בזמן טיולינו באפר איסט סייד ופארק אבניו, שאני רוצה להיות פנסיונרית בניו- יורק. להרגיש את החופש, להשתחרר מתפיסות היופי, להיות כבר בגיל של האישה שראתה הכל ושיש לה הכל, ועדיין להיות פאשניסטה. ליהנות מבגדים, מעומס ויזואלי, ממשחק, משילובים משוגעים ולא לחשוב על מה יגידו, פשוט להיות קצת אייריס אפפל.
היא נסעה בעולם, הקימה חברה לתווית בדים, עשתה עיצוב פנים בבית הלבן, קנתה, אגרה ואספה פריטי אופנה שיכולים למלא מוזיאונים והם מילאו לא מעט מוזיאונים. היא מוזה, היא השראה להרבה אנשים צעירים וממש לא מטריד אותה עיניין היופי, כמו שהוא מטריד את כולנו. בכל אשר עשתה היא נשארה נאמנה לעצמה, ויש לה בעל מושלם, וחופש להיות בדיוק מה שהיא רוצה עם לא מעט הומור והמון סקרנות.
אם אתם לא מכירים את אייריס, אתם חייבים לפגוש אותה. הסרט “אייריס” ישודר בyes דוקו, כחלק מפסטיבל דוקו-פאשן, החל מיום ראשון הקרוב.
דברים שאייריס אומרת:
image (4)image (2)image (1) image (3) מתוך refinery29
אבל בסוף הסרט היא אמרה את אחד הדברים הכי יפים:
“I never felt pretty, I don’t feel pretty now; I’m not a pretty person. I don’t like pretty, so I don’t feel badly. And I think it worked out well, because … when you’re somebody like myself, in order to get around and be attractive, you have to develop something, you have to learn something, and have to do something, so you become a bit more interesting. And when you get older, you get by on that. Anyway, I don’t happen to like pretty. Most of the world is not with me, but I don’t care.”
LighthousRD039312 אייריס וקארל בעלה
אחרי שראיתי את הסרט הלכתי לארון שלי שהיה בתהליכי סידור כבר חודש. מדדתי בגדים באופן קדחתני, יצרתי לעצמי אאוטפיטים משוגעים וצבעוניים, חזרתי לאהוב את פריטי הוינטאג’ שהספקתח לאסוף. בעיקר, הפסקתי לכעוס על עצמי שיש לי כל כך הרבה בגדים. אני אוהבת אותם, את כולם. בחרתי בהם, או שאמא שלי  בחרה בהם ובחרתי בהם שוב מתוך הארון שלה. אני פשוט צריכה להודות באהבה הזאת. האהבה לאופנה ששוב התעוררה אצלי. לא חייבים רק מינימליזם ולא חייבים לקנות יקר, וממש לא חייבים ללכת לקניון ולמצוא שם בגדים בקלות. הכי כיף, זה לטייל ולאסוף את מה שהוא באמת אתם. רוב הזמן, זה אפילו לא כל כך יקר. שווה ללמוד מאייריס איך להתמקח. היא פשוט מהממת.
הציצו בטריילר:

 “אייריס” - ראשון, 16.8 בשעה 22:00, yes דוקו ובחינם ב-yesVOD.

תגובות

  1. אני מאוד אוהבת ומאוד הזדהיתי עם האופן בו ניסחת את היחס שלך לאופנה כ"רגש אלסטי" (רק שאני (לפעמים לצערי, לרוב לשמחתי) ממש טובה בלהישאר עם ארון סגפני למדי, והרבה מאהבתי לאופנה נשאר בתחום הוירטואלי; איכשהו, זה לא מגיע לצבירת יתר של בגדים). וכמי שחזרה לפני שבוע מניו-יורק אני יכולה לומר שעברו אצלי מחשבות מאוד דומות (רק שאני מוכנה להתפשר גם על מגורים באיסט וילג', טנק יו). עשית לי חשק לראות את הסרט. תודה על פוסט משובח לסופ"ש!

    השבמחק
    תשובות
    1. כל כך נכון מה שכתבת.

      מחק
    2. תודה ברווזה יקרה.
      איסט וילג' או אפילו ברוקלין, זה לא ממש משנה איפה לגור בניו יורק, בעיקר כשיש לך בית שם שהוא שלך.
      כתבת מאוד יפה, אני מאוד מקווה שיצא לך לראות את הסרט ושבכל זאת הוספת משהו שווה למלתחה המינימליסטית שלך בניו יורק.

      מחק
  2. הרבה פעמים אני תוהה אם אני מכורה לקניות באופן לא בריא אבל הסרט חיזק לי את התחושה שאופנה היא חלק מהזהות שלי, מהאדרנלין שמניע אותי ומשמחת החיים שלי והגיע הזמן שאפסיק להרגיש רע לגבי זה. חוץ מזה זה כל כך הרבה יותר מסרט על אופנה. היא מעוררת המון השראה לגבי האופן בו כדאי להסתכל על החיים.

    השבמחק
    תשובות
    1. עיניין התמכרות לקניות לא חייב להיות שלילי כל עוד הוא משרת אותך ואת נהנת ממנו. זה רגש אישי מאוד וכל אחד צריך לחיות עם עצמו בנוחות לגבי זה. התופעה היא שלילית כשמדובר שמשהו חסר רגש, סתם לשם לקנות, ללבוש פעם אחת ולזרוק, אבל אם מדובר במשהו שהוא מעבר לזה, אפשר לחיות עם זה בשלום. העיקר לדעת מה הגבולות שלנו. נשיקות.

      מחק
  3. ״האהבה לאופנה היא רגש אלסטי״- משפט מצוין
    מרגישה לגמרי אותו הדבר
    בשנים האחרונות אני מרגישה שאני מצטמצמת שלא לומר מתמצתת אך למרות הכל יש עדיין את הרצון למהות אסתטית אישית ייחודית ומעניינת

    השבמחק
  4. היא צריכה להעסיק סבל פרטי לדעתי......כשהיא לובשת ועונדת כמה קילוגרמים טובים של תכשיטים למיניהם.....ויזואלית זה מאוד יפה .....אבל לסחוב את כל זה על הגוף, זה עינוי

    השבמחק
  5. אני חושבת שלהתעסק במה שאוהבים אין לזה גיל.
    כל מה שעושה טוב לבן אדם ללכת על זה.
    אני כמעצבת תכשיטים לכלות ואירועים - שביל האירוסים
    חושבת שהמתנה שניתנה לי הגיע אליי בזמן הכי נוח
    להשאר נאמנה לעצמי ולסביבה ולחופש להיות בדיוק מה שאני רוצה
    להוריד את הכובע בפניי אייריס לחשוב רק מה טוב עבורינו

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!