יום ראשון, 6 במרץ 2016

מתי לובשים טרנץ'?

התשובה היא, כמובן, עכשיו!
עכשיו זה האביב שלנו כשחם ביום וקר בלילה וזה הזמן שלנו ללבוש את הפריט האירופאי ביותר, מלא השיק, שתמיד גורם לי להרגיש כאילו אני לא מכאן. את הקסם הזה, הטרנץ' האובר סייזי בצבע המושלם עם הרכיסה הכפולה ובד שמורכב מ 75 אחוזי כותנה, רכשתי לי בביקור תמים ב Forever 21 בעזריאלי במחיר מבדר של 75 שקלים בלבד. הם היו תלויים שם ואף אחד לא ממש התלהב מהמם, לא ברור לי איך. הוא מגיע עם חגורת בד שאני לא מרגישה צורך בה בימים אלה ולכן היא נשארה בבית.
אפשר ללבוש אותו ביום שבת בלוק שיצא לי קצת יותר עבודה, אבל היה כיף איתו על מדרגות הבניין הזה ברוטשילד. אני אוהבת שבתמונות האלה רואים את השיער שלי בשני גוונים, כאילו יש לי שורשים, כשבאמת יש לי שרשים. חושבת לחזק את הגוונים קצת שוב.
 ביום אפשר ללבוש עם שמלה אביבית פרחונית ומוקסינים קלילים (שמלה ומוקסינים ישנים מ ZARA, תיק מושלם של Meirav Ohayon Studio.

טרנץ' Forever21, תמידי אבנים Sketcha, צמיד זהב Julbox.
אפשר ללבוש אותו גם לפתיחת תערוכה במוזיאון בת ים "הילדים רוצים קומוניזם".תערוכה שלא יכולתי לוותר על ביקור בה. אני בעצמי קומוניסטית לשעבר וחולמת על קומוניזם רומנטי בהווה. בתערוכה הקומוניזם מוצג כחלום של אנשים שרואים אות ובעתיד ובעבר. אני מצולמת כאן על רקע אוסף ציורים של קבוצת "בארביזון" שהציגו רגעים מהחיים בברית המועצות. אל רובם התחברתי ועלה בי חשק עז לספר לכל מי שמוכן לשמוע איך גם אצלנו זה היה. אני זוכרת רק את הדברים הטובים, מיותר לציין ואיך הייתי מאוהבת בגורבצ'וב. לא מאוהבת, יותר הערצתי אותו. ולמרות שבתמונה מאחורי יש דירה שמזכירה לי מאוד את הדירה שלנו במולדובה, לנו היה טעם קצת יותר טוב, אפילו בשנות ה -80, זה היה קצת מנחם.

אז אם כבר הזכרתי את זה שזה מזכיר לי את הדירה שלנו, אני לא אומרת את זה סתם. ברית המועצות לא התברכה בגיוון רב בכל הקשור לפריטים לבית. לרוב האנשים היו את אותם הספלים הכתומים עם העיגולים הלבנים, את אותן שמיכות הצמר, אותם השטיחים ואפילו ספות מאוד דומות. כל מה שייצרו בברית המועצות, היו מייצרים בכמויות גדולות מאוד וזה הוביל לאופנה מאוד ספציפית בעיצוב הבית, עד כדי כך שניתן היה למצוא בתים מאוד דומים בערים שונות, להיכנס לבית בכתובת שלך רק בעיר אחרת ולא להבין שטעית. כן, אפילו עשו על זה סרט מעולה.

בכלל, אינדיבידואליות בעיצוב לא היה שם ערך עליון. מי שרצה משהו אחר היה צריך למצוא דרכים ולשלם הרבה כסף. אמא שלי תפרה וילונות לבד והפכה עולמות כדי להשיג לנו את השטיח שהיא רצתה ואת הספות שהיא ממש חיכתה להן. כשהייתי בכיתה א' נרשמנו לקניית ספות. היה צריך לחכות יותר משנה עד שהגיע תורנו לקבל את הספות שלנו. זה היה ניראה רגיל אז, כולם חיו כך. אבל הבית שלנו היה מעוצב בצורה מהממת יחסית לאופציות. חבל שאין לי תמונות.

בערב לבשתי אותו עם שמלה קצרה שחורה שלא רואים, גרביונים שחורים וסניקרס לבנות של נייקי. היה זה הכי Bad Hair Day, אבל זה היה יום חמישי, לא היה לי מה לעשות נגד זה.

אז זהו, תלבשו טרנץ'. עכשיו זה הזמן, או כמו שאני אומרת: Maybe it's not raining today, but there are a few misteries to solve out there.

ואם כבר קומוניזם, אז לכבוד ה- 8 במרץ, יום האישה הבינלאומי, חג מאוד סובייטי בזיכרון שלי, נתקפתי געגועים לחיים הסובייטיים האבודים שלי ומצאתי את שיר הסיום של "מוסקבה לא מאמינה בדמעות", והגיבורה הראשית לובשת שם שמלת טרנץ'.

שיהיה שבוע מהמם!

7 תגובות:

  1. עשית לי חשק להרפתקה 3>

    השבמחק
    תשובות
    1. זה הטרנץ', זו לא אני :)

      מחק
  2. את נראית נפלא! טרנצ'ים זו החולשה שלי וכשלובשים אחד תמיד מרגישים קצת לא פה ולא מפה. התיאור על האביב הישראלי היה מדויק בעיניי- ההזדמנות היחידה שלנו להתלבש כאילו אנחנו לא כאן.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה!
      איזה כיף.
      זה בסך הכל הטרנץ' השני שלי. יש לי עוד אחד בגיזרה יותר קלאסית.

      מחק
  3. אוי ולא ציינתי את הסרטון הנהדר.מהמם ששמת אותו בפוסט (:

    השבמחק
    תשובות
    1. אני בוכה בשיר הזה תמיד, למרות שאף פעם לא הייתי במוסקבה. חייבת לנסוע כבר בקיץ הקרוב.

      מחק
    2. מוסקבה מעציבה אותי, היא שילוב קצת מוזר של קומוניזם והיסטוריה ושום דבר לא מאורגן שם יפה. תטוסי לסנט פטרסבורג, היא מהממת :)

      מחק

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...