יום שבת, 24 בדצמבר 2016

הפרידה מהכיכר

שנת 2016 הייתה שנה לא קלה בשבילי. אמא שלי התקשרה לפני כמה ימים ואמרה לי: "מפרקים לך את הכיכר". או שהיא כתבה לי את זה בווטסאפ, כי למי יש כח לדבר בכלל? אז אמרתי לה שזה לא מפליא אותי, כי כל מה שאני אוהבת די מתפרק.
על זה שהורסים את הכיכר שמעתי מזמן, זה דבר ידוע וככל שיכולתי, ניסיתי להתכונן לכך. דיברתי עם אנשים, קראתי את כל הדעות מכל הכיוונים, אבל לא השתכנעתי שהיא מכוערת. בעייני, היא תמיד הייתה יפה. אולי זה כי אני גרה על הכיכר כבר כמעט 8 שנים ושמחה לראות אותה כל בוקר, לא משנה באיזו שעה אני מתעוררת. ברור שיש בה גם מין הכיעור האורבני, אבל זה מה שהיה כל כך יפה בה.

עיר אמיתית היא לא רק אוסף מונומנטים חדשים ונוצצים כמו כיכר הבימה, היא גם האתרים שלמדנו לאהוב ולשנוא והמקומות שמרכיבים את הזיכרון המשותף שלנו מתל אביב. אפילו אם מדובר בתכנון שהתחרטו עליו ואני כבר לא מדברת על כמה הכיכר הזאת עוזרת לתנועה ברחוב דיזנגוף, גם אם צריך להתאמץ כדי לעלות אותה עם אופניים. אני מניחה שרק אנשים שלא גרים קרוב לכיכר חושבים שהכיכר והמזרקה של אגם מכוערות, אבל הן הסמל של העיר שלנו. ואני ממש אתגעגע.

לכבוד פוסט הפרידה נזכרתי בכל הפוסטים שצילמתי בכיכר ובכל עשרות תמונות האינסטגראם, כשזה היה רק בדרך לאנשהו. הפוסט האחרון צולם בקיץ על רקע מלון סינמה וקולנוע רב חן. היה כיף להיזכר. חשבתי שהיא תמיד תהיה כאן, הכיכר וגם המזרקה. אז נתחיל מהעבר ועד היום.

צולם בתחילת סתיו 2009 בערב רך.
ניראה ממש ישן, אבל זה ניסיון ומשחק שלי עם מצלמת לומוגראפיה בחורף 2012
 צולם באביב 2012 כשהמזרקה הייתה בשיפוץ. אני בקז'ואל אביבי והמזרקה בלי צבעים. צילום: ערן מחלו.
אני בלוק היפי מנומנם באביב האחרון, שנת 2016.
צבעים זוהרים של תחילת קיץ 2016. זווית הצילום המושלמת במהלך היום.
וזה היה בסוף הקיץ האחרון. 2016 לוקחת איתה גם את הכיכר.

אני מניחה שמתרגלים להכל, אז אני מחכה להתרגל. אלה היו הזיכרונות שלי והם היו נעימים.

ספרו לי אם יש לכם זיכרונות מהכיכר.

רוצים לדעת מה הולך לקרות עם הכיכר עכשיו וקצת פרטים טכניים על הסדרי תנועה - מוזמנים לבלוג של תומר שלוש.

10 תגובות:

  1. תמונות מקסימות, חבל שהורסים את הכיכר.
    גם לי יש המון זכרונות מהכיכר הזו, אני ובעלי כשעוד היינו חברים,
    הכיכר הייתה נקודת המפגש שלנו.
    עצוב.
    שתהיה לך המשך שבת מקסימה
    תמי

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על השיתוף. אני נפגשתי עם כל כך הרבה אנשים על הכיכר, שאני כבר לא יכולה לזכור.
      זה באמת עצוב.
      נשיקות

      מחק
  2. הדייט הראשון שלי ושלך היה גם בכיכר הזו!
    שועל, מקווה ששנתץ 2017 תהיה הרבה יותר טובה אלייך, כייפית, צבעונית ומרתקת.

    השבמחק
    תשובות
    1. נכון!
      שתינו קאווה וריכלנו על הספסל.
      היה ממש כיף!
      מאחלת לכולנו שנת 2017 טובה יותר, גם אם יש שאומרים שזה בניגוד לתחזיות.

      מחק
  3. בעיניי היא תמיד היתה יפה. אחכה בקוצר רוח לשובה 3>

    השבמחק
    תשובות
    1. איזה כיף שאת חושבת ככה.
      אני גם אחכה לשובה של המזרקה, גם אם הכיכר כבר תהיה אחרת.

      מחק
  4. יואו פתאום אני קולטת עד כמה הכיכר באמת דומיננטית בבלוג שלך. אני חושבת שגם הפעם הראשונה שראיתי אותך ברחוב הייתה ליד הכיכר.
    הארכיון תמונות הזה ממש כיף! אני מתה על תזכורות מפוסטים של פעם.
    ולגבי זכרונות אישיים שלי ממנה - כשהייתי בתיכון והסתובבתי עם הפריקים, אחד מהם הבטיח לי שייקח אותי לתל אביב לשבת בכיכר דיזנגוף עם פריקים אמיתיים. בסופו של דבר ההבטחה לא התממשה ואני הפכתי לבחורה עצמאית שלא צריכה בנים שייקחו אותה למקומות :)

    השבמחק
    תשובות
    1. כן, הכיכר תמיד הייתה כצריך אותה לרגע תל אביב פוטוגני.
      תודה על הסיפור עם היותר מדי פרטים. זה חמוד.
      פעם גם רציתי לצאת עם מישהו רק כדי שיקח אותי לאיזו מסיבה. היום זה נשמע כמעט הזוי.






















      מחק
  5. אין לי איך לנחם חוץ מלאמר לך שמתרגלים. אני אספר לך שאני הייתי צריכה להתרגל להרמה הזו של הככיר, כי אני גדלתי עליה כפי שהיתה פעם, וכפי שהיא חוזרת להיות היום, אבל כמובן צנועה וענווה יותר. הכל היה פעם פשוט יותר? אז בהרבה דברים זה נכון. הכיכר היתה, בעיני פיל לבן, כמו הקוליסאום ועוד כמה פילים שנבנו בעיר שלנו. אני רואה תמונות משנות השלושים של העיר, והיא ככ יפה-קו הים בלי מגדלי ענק, הבתים צופים לים ואפשר לדמיין את הרוח הנושבת ממנו. הזכרונות שלך ישארו איתך תמיד, ויהיו לך זכרונות חדשים ויפים. שתהיה שנת 2017 שנה טובה ומאשרת.

    השבמחק

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...