מטאור וצרות אחרות - סוף שבוע מפתיע בגליל והגולן

אין כמו לחזור לכתוב את הבלוג אחרי הסופ"ש האחרון. אני שמתי לב שעברה שנה מאז הפוסט האחרון שלי. שלא תחשבו שלרגע חשבתי לעזוב את הבלוג באמת, כל הזמן התגעגעתי לכתוב ולשמור את ההרפתקאות והזכרונות, ותאמינו לי שזאת הייתה שנה מלאת הרפתקאות. למה לא כתבתי? פשוט הייתי עסוקה. אין תירוץ אחר מלבד זה. עסוקה בלעבוד ועסוקה בלחיות. אני מאוד רוצה לחזור לכתוב כי המחשבה שכל הזכרונות נשארים בתוך הטלפון מבאסת אותי ממש וכי לפעמים, כשבא לי שקט ולחזור שוב לעצמי, אני חוזרת וקוראת את הבלוג שלי. אז אני רוצה את הזכרונות שלי גם כאן.
חתול ושעול בדרכים
אז אחרי הקדמה קצרה, אפשר להתחיל. לפני כמה חודשים יעל הציעה שניסע לפסטיבל מטאור. אני לא ממש מתמצאת במוזיקה אלקטרונית ולא כל כך הייתי בטוחה איפה זה הולך להתקיים, מי מופיע וכו', אבל ידעתי שפסטיבל מוזיקה זאת הרפתקה ואני אוהבת הרפתקאות! אחרי אי אילו שכנועים מצידי יעל הסכימה שנישן באוהל וגם לא ממש התאמצנו למצוא סידורי לינה באזור. אז תאריך הפסטיבל הגיע, לנה דל ריי ביטלה אבל לנו לא היה אכפת. יצאנו ל road trip!

יעל אספה אותי מהעבודה עם כל התיקים, האוהל, הפנס, הספריי נגד יתושים, המנעול וכל האביזרים שחשבנו שיעזרו לנו להתגבר על הטבע. הטבע זה מקום מסוכן, כך יעל אומרת. סתם, אנחנו מאוד אוהבות להיות בטבע, אבל בהחלט צריך לדעת להתכונן היטב. עם הזמן אגרנו לא מעט ציוד קמפינג, יש לנו אוהל, צלון, כיסאות ים, שקי שינה, גרלנדת מנורות על בטריות, צידנית, כלים רב פעמיים ומה לא. כך שאי אפשר לומר שלא היינו מוכנות.

בזמן הנסיעה הבנתי שלהבות הבשן, מיקום האירוע, הוא סופר רחוק שנמצא קרוב לצפת. בצפון האמת, כל לוקיישן הוא חצי שעה נסיעה מכל מקום אחר, אז אולי זה לא היה ממש קרוב לצפת, אבל זה היה מאוד רחוק מתל אביב. עם הפקקים, העצירה במקדונלדס (פעמיים) ועוד סיבוב בעיר, הגענו למטאור אחרי 5 שעות נסיעה. יעל נהגה והיא שרדה את זה. כשהגענו למטאור, חיכה לנו תהליך קליטה ארוך ואז גילינו שאין מקום לאוהל שלנו. הסטרס מהגילוי לא נמשך זמן רב ונמצא המיקום האופטימלי לבית שלנו ליומיים הבאים.

את האוהל הקמנו בחושך עם פנס ואם תאורה חלקית שהגיעה מסביב. את המזרון המתנפח ניפחנו ידנית עם משאבה וכשהכל היה מוכן, פרסנו את המצעים, הדלקנו את המנורות והיינו גאות בעצמנו. והפסטיבל, הוא כבר התחיל סביבנו.
האוהל הכי פנסי בכל הפסטיבל. יעל הביאה מצעים מכותנה מצרית
הפסטיבל עצמו היה קצת קשוח. הרבה אבק, כי הכל הוקם בשדות עם אדמה יבשה, מרחקים גדולים בין הבמות ולא היה ממש איפה לשבת מלבד במתחם האוכל. בסך הכל היה כיף, המוזיקה הייתה מעולה ווייב מאוד מגניב, אבל תנאי השטח לא היו אופטימליים. האירגון היה טוב ואני מאוד מעריכה את מי שלקח על עצמו את ההפקה של האירוע הענק הזה. המקלחות בבוקר היו כיפיות למרות התור די נהננו להתרענן במקלחת עם צינור, וזה היה ממש מגניב. בבוקר, אחרי חווית המקלחות, החלטנו לצאת להסתובב בצפון, כי הבנו שיהיה חם מדי להישאר במתחם הפסטיבל עד השקיעה, ולמזלנו היו לנו תכניות אחרות!
בדרך לאנשהו
יצאנו משטח הפסטיבל ונסענו ליקב "הרי גליל" יקב אהוב עם יין מצוין ואנשים שאנחנו אוהבות. ביקב חגגו את תחילת השנה החדשה עם טעימות יין, מוזיקה, אוכל כיפי וכמובן מזג אוויר אירופאי ונוף מדהים. אני מאוד מתחברת ליקב הרי גליל שהיינו יקב בר-קיימא שחי בשלום עם הסביבה שבה הוא נמצא, התקיים בהרמוניה עם הטבע ועומד בסטנדרטים בינאומיים של יקבים סביבתיים. 
Blanc de noir - היין האהוב של הרגע ביקב הרי גליל
אכלנו ונהננו ועכשיו מה?
בהחלטה של רגע החלטנו שאנחנו צריכות לנוח ועלה לנו רעיון גאוני, צימר לפי שעה! הגוגל הציע מיד מגוון אופציות. התחלנו לדמיין כל מיני דברים ובסוף הלכנו על אחת ההצעות, צימרים במושב שזור. אבל רגע, לפני כן, היינו חייבות לבקר בצפת. אני אף פעם לא הייתי שם והייתי בטוחה שמדובר בעיר רוחנית ומסתורית שאני חייבת להכיר. תוספת מרתקת לטיול הספונטני שלנו.
במציאות הגענו לעיר קטנה ועתיקה שהייתה חמה ומשונה, אני מניחה שבחצי השעה שהיינו בצפת, לא ניתן היה ללמוד עליה הרבה, אבל עובד העיריה ביקש שנכתוב בפייסבוק שזו עיר טובה, בתור בחורות תל אביביות. מוזר מאוד, מה אנשים מבקשים בימינו. אני חושבת שצפת היא עיר שכדאי לבקר בה בחורף, אולי היא תהיה מסתורית יתר, כמו שאני מדמיינת אותה. 

כאשר עליתי בקושי רב את מאות המדרגות מהעיר העתיקה לעבר החניה, יעל כל הזמן אמרה לי שעוד מעט מגיעים לצימר לפי שעה ואיך רציתי כבר להגיע לשם!!!! 200 ש"ח עבור 3 שעות של מזגן, ג'קוזי, מקלחת, שנץ, חצר חמודה ובריכה שלא הסכימו לנו להשתמש בה. עדיין שווה!


חתול בעיר המסתורית
אז נסענו לצימר שהיה במרחק חצי שעה (איך לא?) מצפת. המארחת שאלה למה לקח לנו כל כך הרבה זמן. היא לא שאלה שום דבר נוסף, היה כתוב באתר שהצימר הוא גיי פרנדלי, אז אולי בגלל זה. היה כיף להתרחץ, להתרוצץ בטוגה. כן. גם את זה עשינו. לא הכל מתועד בתמונות כי אנחנו הכי אוהבות לעשות סרטונים בסטורי אז הכל כאן, בהיילייט הראשון עם אימוג'י של שועל, מטאור וחתול, למי שרוצה לראות. את הסדינים הבאנו מהבית.
היום הזה פשוט לא נגמר

לא עברו שלוש שעות המנוחה שלנו וכבר היינו בדרך לקיבוץ "עין גב". חצי שעה ואנחנו שם. הקפנו את הכינרת ואנחנו בצד של הגולן. "עין גב" הוא מקום קסום ואני אסירת תודה שיצא לי להגיע לשם. חוף פרטי לכנרת, שלא שחיתי בה שני עשורים, בתים צנועים ושלווה מהממת. אה, וגם שקיעה.
בכנרת אחרי 20 שנה
מיותר לציין ששכחנו את בגד הים שהבאנו, באוהל, ושחינו צנועות בגופיות גברים שהלווה לנו המארח המקסים שלנו. 

היום החל להרגיש סופר ארוך. אכלנו, שתינו יין, נפרדנו מהמארח ונסענו לפסטיבל בחזרה, כי שם אמרנו לכולם, שאנחנו גרות. אנחנו גרות בפסטיבל. האמת היא שכן רציתי להנות עוד קצת ממוזיקה וכבר היה די מאוחר, אז לא חששנו מהחום. חזרנו, שתינו בירה, שמענו מוזיקה, אכלנו צ'ורוס. ועדיין היה כתוב שם נקניקייה עם שתי י'. אני לא יודעת אם זה נכון אבל זה ממש הצחיק אותי. אני חשבתי שכותבים עם אחת.
עייפות ומרוצות הלכנו לישון באוהל שלנו ששרד לבד כל היום. בבוקר קמנו, עברנו ב"ארומה" ויצאננו הביתה לכיוון תל אביב. היה לנו פאנצ'ר והרגשנו שהטבע התאכזר אליינו. יעל אומרת שזו אשמתה, שזה לא אותי הטבע דחה. אני חושבת שזה היה מושלם. הרואד טריפ הזה שמזמן רצינו לעשות. שהכל בו היה נעים וכיף וסופר מפתיע. טירוף של אירועים בזמן כל כך קצר. אה וגם קנינו כנאפה בירכא. והכל, בזכות פסטיבל "מטאור". מקווה שיהיה גם מטאור 2019 וזה יהיה כיף אפילו יותר.

אז כמו שאתם רואים, נראה שחזרתי. עוד סיפורים על מה שהיה בשנה האחרונה וכמובן הרפתקאות מרגשות של השנה החדשה, הכל יהיה פה!
בואו לקרוא!

תגובות

  1. הומייגד, זה הפוסט המושלם ביותר בתבל ואני ממש בטוחה שאני אובייקטיבית! תיארת את ההרפתקאה שלנו במדויק! היה כזה כיף 3> לעוד מלא הרפתקאות!!!

    השבמחק
    תשובות
    1. היה באמת ממש כיף ומצחיק. רוצה עוד!!!

      מחק
  2. טוב קודם כל איזה כיף שכתבת. פוסט שלך על הבוקר זה כמו לפתוח את היום בהפתעה עם פאי לימון. בקיצור, חלום. לגבי מטאור - אתן גיבורות, אין לי מה להגיד. קראתי דברים נוראיים על התנאים בפסטיבל. ובשביל לנסוע לצפון בחגים צריך אומץ אמיתי. שלא לדבר על התמודדות עם פנצ'ר. כל הכבוד על הגוד וייבז!!

    השבמחק
    תשובות
    1. איזה כיף!
      אני כבר לא יודעת מה להגיב לאנשים, אבל אני ממש שמחה שבאת לקרוא.
      לגבי הפסטיבל, היה בדיוק כמו שכתבנו. לא נתקלנו במשהו יוצא דופן, אבל בהחלט לא היה קל. ולגבי החגים, לא הרגיש כמו חגים בכלל, היה מאוד רגוע, שלוו ונעים. גם לא ממש הסתובבנו באטרקציות מלאות אנשים, הכל יצא ממש כיף. הפאנצ'ר היה מבאס, אבל מזל שבסאם עבד בשבת. לקחנו הכל בכיף וכבר מחכות להרפתקאות הבאות.

      מחק
  3. יעל רוזנולד יניב12 ספטמבר, 2018 12:37

    איזה כיף שחזרת לכתוב. וזו נשמע כמו רואוד טריפ מושלם שראוי לסרט ופסקול שלם משלו.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה, דרלינג!
      יש גם סרט בהיילייטס בפרופיל האינסטוש שלי: https://www.instagram.com/sefi_erlich!
      כיף לחזור לכתוב, למרות שאנ ימרגישה די חלודה.

      מחק
  4. איזה כיף לחזור לקרוא אותך שועל אורבני! וכיף שבעתיים לראות את פני החתול בפוסט, לקרוא על ההרפתקאות שלכם ולראות תמונות.
    שנה טובה ומלאת חוויות מרתקות שתהיה שועל אהובה! <3

    השבמחק
    תשובות
    1. אוי, זה באמת ממש כיף לחזור. האמת היא שלקח לי הרבה זמן ומחשבה וגם היה צריך למצוא את הזמן המתאים.
      שנה טובה גם, מקווה שניפגש יורת השנה!
      אוהבת המון!

      מחק

הוסף רשומת תגובה

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!