בכל מקרה אקווה לטוב בקטע הזה.
תובנה שניה שלי מהבוקר הזה והיא שאני חייבת מגהץ שיער כזה שעושה שיער ישר, זה ישמח אותי וייתן לי עוד דרכים להתמודד איתו כי כמו שהוא נראה עכשיו אני די לא מצליחה. פעם ראשונה בחיים הוא מוביל אותי למצב של חוסר אונים מולו. למי שלא הבין, הוא זה השיער.
אתמול שוב הייתי גרגמל וזה ממש לא משמח אותי, אבל מה לעשות שהנסיעה הזאת מלחיצה בעיקר כל העניין סביב קניית הכרטיסים שרק עכשיו כאשר הם הגיעו אני יכולה לספר את הסיפור שלהם, פשוט קודם פחדתי לפתוח פה. האמת היא שהם הגיעו אתמול, שזה במרחק של יום אחד לפני הטיסה. יומיים לפני הטיסה פחדנו שהם לא יגעו ולכן כתבנו מייל לשירות הלקוחות של הפסטיבל, שאני חייבת לציין שהיו מדהימים בתשובתם המהירה, וביקשנו את עזרתם. הם כתבו כי הם ביטלו לאלתר את הכרטיסים להם אנחנו מחכים בדואר וכשנגיע לפסטיבל יחכו לנו כרטיסים חדשים בדוכן הכרטיסים. שמחנו שניצלנו, אך לא ממש. מאחר שבחבילת הכרטיסים להם אנחנו מחכים יש גם כרטיסים לרכבת ולמתחם הקמפינג ששם נקים את האוהל שלנו. אבל אמרנו שהעיקר שיש את הכרטיסים לפסטיבל וזהו. אבל לא! לא זהו! כי אתמול הם פתאום הגיעו וכתבנו שוב מייל לבלגים המטורפים ושאלנו אותם אם אפשר להשתמש בכרטיסים שהגיעו לרכבת ולקמפינג. הם מיהרו להגיב שהם החזירו את הכרטיסים שלנו לתוקפם, שמחנו מאוד מאוד. אבל מה, אני פתאום נבהלתי. הרי את הכרטיסים המדוברים קיבלה אמא של אורן בבית ולא פתחה אפילו את המעטפה. היא דיווחה על דואר זר שהגיע. אורן שמח ולכן כתב לבלגים כפי שנאמר קודם. אך ספי החליטה שהיא רוצה להיות בטוחה מה שהתבטא בהפיכתה המהירה לגרגמל מרושע ולא מרוצה. הוא דרש ( כן אני מדברת על עצמי בגוף שלישי זכר כי הייתי גרגמל) לוודא מיד כי המעטפה הזרה היא אכן המעטפה עם הכרטיסים. אבל מה, מסתבר שלאמא של אורן יש חיים והיא נסעה לטיול ולכן לא הייתה בבית כדי לענות על מבוקשו של גרגמל! הגרגמל המרוגז נרדם תוך קריאת הספר האהוב עליו "אינטימיות קרה - לידתו של הקפיטליזם הרגשי" , כך נדמה לי. בשעת לילה מאוחרת הגרגמל התעורר לקולו החמוד של אורן שבדק עם אימו שחזרה מהטיול וווידא שאלה הם הכרטיסים. הגרגמל המשיך לישון עד הבוקר שינה ערבה וללא יתושים. אבל הוא היה עדיין גרגמל.
תובנה שלישית ואחרונה להיום, שהגעתי אליה בזמן רכיבה מזיעה באופניים תוך כדי התחטבות, החלטתי לאכול רק אוכל בריא ודל קלוריות כדי שלא אהפוך לגרגמל שמן והפעולות האופרטיביות שלי לשם כך הן:
- לאכול בעבודה רק אוכל שאמא של תביא לי מהבית, 3 פעמים בשבוע.
- פעמיים נוספות לאכול בביאלה את עופות החופש (זה עד שימאס לי מהם).
- לאכול כל יום יוגורט.
- בערב לאכול רק סלט ירקות או מקסימום סלט עצות.
- לעולם לא לאכול מטוגן או שמן, אולי מקסימום פעם אחת בשבוע אצל ההורים כשזה לפחות טרי וטעים.
זה מה שימנע ממני את הגורל המר של שמנמנות גרגמילת.
בנוסף, כושר ושב כושר ושוב..... כושר.
אני עדיין תוהה על החיבוטים הפילוסופים שהעלת על עוף החופש בדרך לביאלה
השבמחקאני עדיין חושבת שעוף לא נולד שווה וחופשי. אמנם פרה זה חה ועוף זה ציפור שכאילו עף וחופשי. אבל מה? חופשי להסתובב בלול? לא נשמע לי משכנע.
השבמחקאה, והיום אכלתי סלט עם חזה עוף חופש ואכן היה לו חופש פעולה לגמרי מלא בקערת הסלט שלי.