אלמונית ופלונית

IMG_2357

ביום שישי האחרון חברתי רותם הציעה שניפגש לקפה. היא הציעה את “קפה מרסנד”, שכבר כתבתי עליו והצטלמתי בו, אבל בגלל שביום שישי הוא מפוצץ ומלא בכל ה”מי ומי” וגם בגלל שהעדפתי לשבת בגינה שקטה ולא על בן-יהודה שטראסה הסואן, החלטתי שנלך ל”נסיך הקטן”.

האמת היא שהיה סיוט ואני מתנצלת בפני בית הקפה שנהגתי לשבת בו שנים על מרק ירקות בחורף ועל סלט ערבי קצוץ בטחינה בקיץ, אבל היה פשוט נורא. חלקי עץ דקל נשרו על הקפה של רותם וגם על הבגדים, השיער ואפילו על החביתה המקושקשת עם השערה השחורה שהיא קיבלה. לא יודעת מה השתנה במקום הזה, אבל גם הקהל לא היה אותו קהל והשירות היה איטי, מגומגם ומעיק. אני רגילה להתמרמר מאוד על השירות בבתי הקפה, במיוחד אם לא מגישים לי את המזונות בכלי האוכל הנכונים. אם התה מוגש בכוס קפוצ’ינו, או הכפית של התה מגיעה בדמות  כפית מילקשייק ארוכה שלא תואמת את גודל הכוס. אני באמת מאמינה שהישיבה בקפה ביום שישי צריכה להיות מענגת, כזאת שנותנת איזשהו פיצוי על השבוע הארוך והמתיש שעברנו וגם מעניקה תחושה שלעבוד ולחיות בעיר הזאת שווה משהו לפעמים. במקום זה זכינו לקחת חלק במשחק הישרדות מול הרעב והמנות שאלה שיושבים לידינו קיבלו ולא היה שום פרס בסוף. אה, וגם הסלט לא היה טעים והיה בו מלא, אבל ממש מלא בצל . מעכשיו, רק בראסרי! שם אפשר להסתפק בארוחת בוקר לשתיים והיא תהיה טעימה, מוגשת נפלא והכל יהיה בול.

טוב, לא נורא. הסיוט הקולינרי לא מנע ממני להנות מהסביבה הפסטורלית של החצורות הפנימיים של רחוב קינג ג’ורג’. בין הסימטה הפלונית, שבה שוכן ה”נסיך הקטן” המדובר ולבין הסימטה האלמונית שמתהדרת בכמה חנויות חמודות ובניהן חנות יד השניה “מחתרת” וגם הקפה שכולו נמצא בגינה, “סוניה”, עדיין אפשר להרגיש כאילו אנחנו נמצאים במקום אחר. הרעש ונחילי האנשים שפוקדים של רחוב קינג ג’ורג’ ביום שישי לא מורגשים כלל. הבניינים בסביבה משופצים בחלקם ואלה שטרם שופצו עוד נמצאים ברשימה של אלה שאנשים רגילים יכולים להרשות לעצמם לגור בהם. מעניין אם האיזור הזה כולו יהיה מחודש ומהמהם ויקר יום אחד.

IMG_2339

IMG_2343

IMG_2349

IMG_2355

סריג מעטפת: forever21, חולצה: גולף (ישנה), מכנסיים קצרים: אמא שלי תפרה בשנות ה-90 והחזרתי אותם לחיים השנה,         גרביונים: המשביר, פלאטס: חנות בקינג ג’ורג’, תיק: זארה (עונת הקיץ).

IMG_2347

IMG_2359

IMG_2352

IMG_2353

תודה רבה לרותם, הצלמת האנונימית, על התמונות ועל הסבל המשותף.

שבוע טוב לכולם, ובעיקר לי!

תגובות

  1. אין על בראסרי, יש מקומות שלא מחליפים. הפלאטס שלך בהחלט עושות את העבודה, תתחדשי!

    השבמחק
  2. בהחלט שבוע הבא בבראסרי
    למרות שלא היה כזה סבל עדיין ישבנו ודיברנו והיה כיף!

    השבמחק
  3. התמונות מדהימות.חלק מהן בקלות היו עוברות בתור הפקה פריזאית.
    הסריג נראה ממש טוב עליך ומחמיא לך מאוד למרות הגוון הבהיר.
    קפה בשישי בבוקר זה בעיה ידועה. אני מעדיפה שבת בבוקר או אמצע שבוע אם מתאפשר. הכי שקט.

    השבמחק
  4. יו, הנעליים האלה ממש יפות! אני כבר המון זמן מחפשת נעלי בובה שחורות פשוטות... תוכלי לשתף איפה בדיוק בקינג ג'ורג' קנית אותן?

    השבמחק
  5. Mirelle - תודה, דארלינג. היה נחמד לראות אותך במציאות. הפלאטס הכי נוחות.

    rotem - מי יודע מה יהיה בשבוע הבא בשישי בבוקר. אבל כן, מעכשיו רק בתי קפה שווים.

    Keren - תודה. שמחה שאהבת. כל הוינטאג' האדריכלי הזה בתל אביב באמת תורם לתמונות יפות. ולגבי הסריג, אני לא מאמינה בלא ללבוש צבעים חיוורים או בכלל בכל סוג של חוקים באופנה, מה גם שזה ברור שהוא אמור להיות לבוש מעל משהו. הוא גם חמים ונעים. אני די מאוהבת בו והולכת ללבוש אותו גם מעל חולצה גברית תכלת. נשיקות.

    מירי - אלה נעלי בובה במבנה קצת של מוקסין עם פפיון, מדמוי זאמש. קניתי אותן בחנות נעליים בקינג ג'ורג' שנמצאת כמעט ליד אלנבי בצד שמאל של הרחוב,אם מביטים לכיוון אלנבי.
    יש שם הרבה קופסאות על הרצפה ומדפים שמסודרים לפי מידות. חנות שמוכרת הרבה שנים נעליים יפות וזולות. בהצלחה!

    השבמחק
  6. ברוכה השבה ארצה!
    לדעתי היית צריכה לחצות את הסמטה ולשבת בסוניה. שם האוכל תמיד טעים!!

    אני ממש אוהבת את שתי הסמטאות האלה, הן תמיד כל כך שלוות לעומת כל מה שמסביבן...

    האווטפיט יפה ומתאים בצבעיו לסתיו שמגיע...

    השבמחק
  7. את נראית מקסים!

    מאוד מזדהה עם מה שתיארת לגבי השירות וההגשה. זה כאילו חוויית הישיבה בבית קפה הפכה מבילוי למשהו כל כך יומיומי וקז'ואלי בתרבות ארצנו, שכבר אין טעם להתאמץ ולתת לאדם את התחושה שהוא חווה משהו, שזו חגיגה ולא סתם עוד ארוחת בוקר במטבח ליד המחבת.

    מאוד אהבת את הסריג הבהיר עלייך ואת הפלץ שהולמות אותך להפליא. ברוכה השווה!

    השבמחק
  8. אני גם מאוד אוהבת את האיזור הזה בת"א. יש שם הרגשה של תל-אביב הישנה, כאילו הזמן קפא שם על שמריו והמקום לא השתנה כל השנים הללו. רק צריך לתחזק קצת חלק מהבניינים בסמטאות וזה בכלל יהיה תענוג לעיניים.

    השבמחק
  9. נגה -כניראה שאת צודקת. אבל גם בסוניה יש תפריט ארוך מדי. טוב, נו בשבוע הבא אנסה. תודה!

    נעלולה - תודה רבה. אני שונאת שאי אפשר להנות כבר מכלום... מחר הולכת לארוחת בוקר בגיליס בנמל להתחיל את היומולדת שלי.

    ושתי - האזור הזה כל כך מכוער מהרחובות החיצוניים, מזל שיש יופי שמסתתר לו שם. אפילו בכלל לא רחוק.

    השבמחק
  10. אוי...ממלכתי תמורת אוכל איכותי פשוט טוב וקל...כזה שמספק גם שרות אדיב חייכני לבבי ומהיר (-:

    כמה שאני אוהבת את הסמטאות הללו(-: תמיד יש לי מצב רוח נהדר כשאני עוברת לידן.

    אני אישית, מאוד אוהבת את הבנדיקט הנדוש.
    אבל אם את מוצאת איזה סנדוויצ' ראוי כזה (כמו של פעם) אני אשמח לשמוע על המקום(-:

    השבמחק
  11. התמונה הראשונה ממש יפה! זה נראה קרדיגן מהמם ושימושי.
    מזל טוב למחר! תהני בגיליס :)

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!