אופנה והעיר הגדולה

אני מחכה ל -16 למרץ כאשר הסרט הזה יצא ואם עדיין לא יצא לי ללכת לסרט כאן בניו-יורק, שזו תקלה כשלעצמה, אני בטוח אלך לראות את זה. הסרט על צלם האופנה של “הניו-יורק טיים” ביל קנינגהם וגם הוידאו הזה של הסרטוריאליסט הם שני הדברים שמונעים ממני להרים ידיים ולהתייאש מהאופנה. חוץ מהסרטונים, תקראו גם את הכתבה הזאת – על הזוגיות של ה- Sartorialist וחברתו Garance Dore. איך הם הכירו והפכו לזוג בלוגרי אופנה מאוהבים ומגניבים.

להיות בניו-יורק ובעיקר בזמן שבוע האופנה שהצלחתי בקלות רבה להתעלם ממנו גרם לי לחשוב הרבה על אופנה, על בגדים, על כסף. היום נכנסתי ל-forever21 ועשיתי סיבוב בין מאות הפריטים שהם מציעים לקהל הלקוחות הצעיר שלהם. ידוע שאין זו רשת מהשורה הראשונה, אבל מצאתי חולצה ממש יפה ב 17$. לקחתי אותה הביתה ובעודי יורדת לכיווון פארק אבניו מיוניון סקוור לא הצלחתי להפסיק לחשוב, אם ופנה יכולה להיות מיוצרת כל כך בזול ולהיות כל כך נגישה, למה אנשים מוציאים כל ךכ הרבה כסף על בגדי מעצבים. למה בחורות מבזבזות משכורות עתק ועובדות קשה בשביל לנעול ולאחוז בחפצים עם שם.

ניו- יורק מדכאת מאוד במובן של התפיסה שלי את עצמי ביחס לעולם. אני לא עובדת כרגע ולא יכולה להרשות לעצמי כלום. לא תיק של מרק ולא סנדלי עקב שאפילו עוד לא הספקתי לבחור שאני מתכננת לנעול בקיץ. זה נורא קשה להסתובב סביב זה כל היום ולחשוב שגם עם המשכורת התל אביבית שלי, הייתי יכולה להרשות לעצמי מעט מאוד. כל היופי הזה והיוקרה הם מדכאים כל כך כשהם לא בידינו.

האמת היא שכל החשק להיות בעלים של פרטי מעצבים גם נולד  אצלי כאן, בעיר הקרה והמהממת ניו-יורק.כאן ראיתי המוני בחורות הולכות עם תיקים של marc by marc jacobs בכל מקום. אין ספק שזה ליין יותר נגיש שלו ואם הייתי עובדת בעבודה מסודרת, לא היייתה לי שום בעיה להיפרד מ-400 דולר בשביל חלום אחד קטן. ואני כל הזמן מתלבטת איזה מהתיקים בא לי. מעצבן אותי גם שאני רוצה משהו רק בגלל המותג שלו ובכלל מתקשה לבחור בדגם הנחשק. אין ספק שזה לא קל לבחור כי רבים מהתיקים שלו יפים, יומיומיים, שימושיים ונעימים למגע. בסוף אני עוד אבחר, אבל מצד שני אני תוהה לי עם עצמי מה זה ישנה אם יהיה לי את הפריט הזה. האם אהיה מאושרת יותר? האם אצטלם לבלוג בהתרגשות? אין ספק שזה יהיה נוח ושימושי, אבל גם תיק זול יותר היה יכול לעמוד במשימה. אני לא מעיזה כבר כמה שנים לקנות תיקיעם זולים ממש ובדרך כלל מסתפקת בגדמים נאים של זארה, אבל כאן בניו-יורק עאי אפשר להסתובב בלי תיק של marc ולבהות בקינאה בבנות שאוחזות בו.

גם שבוע האופנה ודיווחים ממנו ע”י בלוגרי אופנה שאני נוהגת לעקוב אחריהם עשו לי קצת רע בצורה שקשה להסביר. ראיתי אותן מצטלמות בעאוויר המקפיא עם האוטפיטים המובחרים שלהן, מצלמות עורכות, כותבות. הרגשתי כאילו כל כך הרבה מאמץ וכל כך הרבה זמן הושקעו בזה. אין לי ספק שהן נהנו ושבשבילן להסתובב בלינקולן סנטר ולהיות מוזמנות לאירועים זה חלום חיים ממש, אבל גם אני שיכולתי לחוות לפחות חלק ממה שהן מספרות עליו בכזאת התלהבות (אבל חוויתי חלקיק ממש קטן) העדפתי להיות במקום חמים יותר עם המעיל הארוך והלא מגניב שלי, מאשר בשמלה ועקבים מצטלמת ליד המזרקה במינוס 5 מעלות. היה קר מדי ואחרי יומיים בטירוף הזה הרגשתי זה מספיק ושאולי אני אחזור בסתיו הבא. יש לי לעיתים תחושה שאולי החמצתי משהו, אולי ה – Sartorialist היה מצלם אותי ואולי ה- facehunter ידידי, אבל אפילו שכחתי לכתוב לו מייל והתכתבנו רק ביום האחרון כשהוא כבר היה בדרך לאירופה לשבוע האופנה בלונדון. בכל מקרה, היה קר מדי להתלבש ולבושה רע לא הייתי מרשה לעצמי להסתובב שם.

זה מה שלבשתי ביום שהלכתי לתצוגה של Rebecca Taylor, שלא הייתה משהו מבחינת הבגדים, אבל אני ו- CV זכינו לשבת בה ולא רק לעמוד כמו הרבה אנשים אחרים והיה מגניב לכמה רגעים. זה עוד ביום הכי חם וגם אז היה לי קר וכאבו לי הרגליים מהעקבים והחלטתי – נו מור פאשן ויק. חזרתי הביתה והתעדכנתי בתצוגות בלייב ביוטיוב. מזל שיש טכנולוגיה, פחות קר איתה.

DSC_0141-2 DSC_0164-1 DSC_0165 DSC_0173-1 DSC_0182 אני על רקע הלינקולן סנטר, השדרה ובחצר הפנימית של מתחם התצוגות מתחממת בשמש. תודה רבה ל-CV על התמונות. כבר ראיתם אותי לובשת את הפריטים האלה, אבל זאת הייתה הפעם הראשונה.

האמת היא לשקראת סוף כתיבת שורות אלה אני יותר מעודדת ואין ספק ששני האנשים בסרטונים למעלה נותנים לי השראה ורצון לחשוב על האופנה כבריחה מהמציאות היומיומית של חיינו. אעדכן לגבי תיק של marc. שיהיה סופ”ש נעים!

תגובות

  1. ספי! אוטפיט מהמם! אהבתי מאוד!

    רנה

    השבמחק
  2. ספי המהממת! אני מודה שלא יצא לי לקרוא את כל הפוסטים האחרונים מפאת קוצר זמן, אבל מה שכן קראתי -אהבתי מאוד.
    את מתכוונת להישאר לגור בניו יורק? תמשיכי להעלות פוסטים גם משם? אני ממש מקווה שכן!
    סופ'ש נעים וחמים :)

    השבמחק
  3. אהבתי מאוד את מה שכתבת, מזדהה מהזוית שלי...זו סוג של התפכחות מזהירה, ואין ספק גם שמקרוב הדברים פשוט פחות חלומיים

    השבמחק
  4. ספי היקרה, רק רציתי להגיד לך, שאם את היית גרה בניו יורק כמה שנים, היית מתרגלת לקור המקפיא הזה ולא היית סובלת בכלל ב 5- מעלות. תתעודדי!!!

    השבמחק
  5. אני אוהבת את זה שאת נאמנה לעצמך גם בכתיבה גם בהשקפת העולם ואין ספק ואני אומרת זאת גם לעצמי שדברים שרואים מכאן לא רואים משם...

    השבמחק
  6. הפוסט הזה כתוב בצורה מאוד כנה ויפה, מאוד נהנתי לקרוא אותו.
    ולנושא עצמו, אני חושבת שבמידה מסויימת אפשר להשוות קניה של תיק מעצבים לקניה של ציור של צייר נודע. הרי יש ציורים יפים של ציירים לא מוכרים בסכומים נמוכים בהרבה, אבל בכל זאת אנשים בוחרים להוציא הון על ציור של צייר מוערך. זו אולי השוואה שלא כולם יתחברו אליה, אבל לדעתי השטחית, לקנות תיק מעצבים זה בדיוק כמו לקנות אמנות :)

    תמשיכי להנות מניו יורק, מקווה שימשיך להתחמם!

    השבמחק
  7. אני מאוהבת בכתיבה שלך!
    אהבתי מאוד את הפוסט

    והאאוטפיט בפוסט מדהים!

    ואני חייבת לשאול
    ראיתי שעכשיו כל הפוסטים שלך מניו יורק בהתחלה חשבתי יצאת רק לחופשה
    אבל את מתכוונת לגור שם? חח זה ממש סיקרן אותי

    השבמחק
  8. ספי, האוטפיט בפוסט מהמם בעיני,
    ובכלל הקטע של הסוודרים- מחמיא:)
    אני אוהבת שאת נראת מעולה בלי להתאמץ!

    השבמחק
  9. Rene Braun - תודה רבה, יקירתי.

    אנונימית מה 25.2 - תודה רבה ואני שמחה שאת אוהבת את הפוסטים שלי מניו יורק. אני לא מתכוונת להישאר לגור בניו-יורק, אני אחזור וכן אני אמשיך לעדכן גם מפה.

    lian - הדברים חלומיים ולא חלומיים מפה. שבוע האופנה ניראה כמו סתם הצגה שמעניינת 2% מתושבי העיר אבל את כל המדיה, אבל הפריטים בחנויות מהממים מאוד והקרבה שלהם גורמת לרצות אותם :)

    LookinFab - תודה רבה על הדאגה, אבל לקור לא מתרגלים ולא הייתי גם אחרי עשר שנים פה נועלת סנדלים בלי גרביונים במזג אוויר כזה.

    LILI LOFT - תודה :) גם לי קשה להאמין ששבוע האופנה היה 10 דקות נסיעה מהבית שלי ולא היה לי כח ללכת לשם. אבל זה אכן קרה.

    קרן - זאת דרך מעניינת להסתכל על זה. אבל אופנה זה משהו שימושי ואין ספק שיש אופנה שהיא אמנות, אבל לרצות אותה כשאין לך כסף זה מעיק והעיר הזאת גורמת לי לעשות את זה. זה ממש לחיות בשקר, קצת.

    אנונימי מס'2 - לצערי, הנסיעה הזאת אף פעם לא הייתה חופשה. היא נסיעת עבודה של החבר שלי ואני מתלווה אליו, אז יש לי המון זמן פנוי ללהסתובב בעיר. לכן אני בנתיים כאן ולא ניראה לי שאני אגור פה. אני אחזור מתישהו לארץ. ותודה שאהבת את הפוסט!

    tamari* - תודה רבה וזה שאת חושבת שאני ניראת טוב בלי להתאמץ זאת מחמאה ענקית.

    השבמחק
  10. אולי כדאי לנסות לחשוב על זה מכיוון אחר. שאת עכשיו צעירה ויש לך את כל הזמן הזה (וזמן הוא המצרך הכי יקר, אם יורשה לי לפזר פה קלישאות בקצב) לספוג ולראות וליהנות מהאופנה וגם לחדד את הטעם שלך. בוא נגיד שאולי שכשיהיה לך את הכסף לקנות את התיק שאת באמת רוצה, כבר תרצי תיק אחר שיהיה הרבה יותר "את" וגם הרבה יותר משובח ומגניב. חוץ מזה, את בניו יורק, אין לך זכות להתלונן.
    (-:

    השבמחק
  11. היי ספי נראה לי גם שאת צריכה לזכור בעובדה שהבלוגרים מקבלים חינם את התיקים של המעצבים,כי הם עושים להם סוג של יחסי ציבור.

    השבמחק
  12. the purple toe - זה פחות מעניין אותי במובן המעשי של המילה כי להרשות לעצמי תיק אחד זאת לא בעיה, אבל כשחיים בעולם מפתה זה באמת בעיה. אני אכן אסירת תודה על הזמן שיש לי להנות פה ועל זה שאני בניו-יורק, אבל השאלות לא מפסיקות לעלות בראשי. תודה על התגובה.

    אנונימית - הבלוגרים יכולים לקבל במתנה מה שהם רוצים, אבל אני בכלל התכוונתי שכל האנשים בניו-יורק יכולים להרשות לעצמם את הדברים האלה, לפחות חלקם והם כל הזמן סביבי. הבלוגרים הם רק סצנה צרה שאף אחד לא מכיר אותם, חוץ מעוד בלוגרים אחרים.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!