איך להראות רצינית אבל לא יותר מדי

IMG_1849

לא יודעת למה, אבל לבוש לעבודה לא הפסיק לעניין אותי מהרגע שהתחלתי לעבוד בעבודה אמיתית. למי שקורא בבלוג הזה לא מהיום יודע שאני עובדת בפרסום, בעיקר פרסום באינטרנט ועבדתי כבר בלא מעט משרדים שונים. באופן לא מפתיע אופן הלבוש שלי זכה מאז ומעולם להתייחסות מהסביבה והתגובות נעו על הסקאלה בין חיובי ומתלהב, ללא מבין ומזועזע. אני חייבת לציין שמעולם לא לבשתי משהו שיש צורך להזדעזע ממנו, אולי מלבד הפעם הראשונה שלבשתי בלייזר אוברסייזד לעבודה בחברת היי-טק מלאת חנונים. הם לא הבינו את זה.

כשאני מסתכלת על האופן שבו נתפסתי בחברות שעבדתי בהן, לא הייתי מרוצה ממנו מעולם. רוב הזמן חשבו שאני צעירה, מגניבה, יצירתית, אבל אף פעם לא זאת אחראית והמנהלת לעתיד. אני מניחה שגם אני עשיתי לא מעט כדי לזכות בתפיסה הזאת לגבי, למרות שהיא לא נכונה בעליל כבר לא מעט זמן. אבל מצד שני, אני אף פעם לא רציתי להתקדם ולהפוך למנהלת של אנשים אחרים, זה תמיד היה ניראה לי כמו כאב ראש ומשהו שכדאי להימנע ממנו.

עכשיו, כשאני כבר גדולה מספיק בעייני כדי להפוך למנהלת של מישהו או משהו ולעבור לתפקידים בכירים יותר, המראה שלי והגיל הצעיר יחסית שאני משדרת מפריעים לי מאוד. אני גם מעולם לא הייתי אחת עם מקל בתחת ולרוב אני מצליחה להפוך כמעט כל ראיון עבודה לקצת קומי. אני אף פעם לא האמנתי שצריך לשחק אותה מישהו אחר בראיונות וחשבתי שכמו שעד עכשיו היו לי מעסיקים שלקחו אותי בגלל מי שאני, זה אמור להימשך כך לעד. אני מודה שזה לא קל לי ולפעמים לא ברור מה רוצים שאני אהיה.

הבגדים, כמו שכולנו מתייחסים אליהם מספרים הרבה עלינו, אבל גם יכולים לעזור לנו לשחק את המשחק אם אנחנו מעונייניםן בכך. אני כבר מזמן חשבתי שרק הבגדים יכולים להעניק לי את הרצינות הדרושה לי, אבל מצד שני, בארץ לא מתלבשים באמת למשרד כך שהרצינות הזאת כמעט תמיד נמנעה ממני .לי, באופן אישי, מעולם לא היה אכפת מה אחרים לובשים וחושבים, אבל כמעט בשום מקום שעבדתי בו לא היה ניתן להתלבש ככה, כמו בצילומי הפוסט הזה, כך שלא בטוח שזה היה יכול לשרת את המטרה שאני רוצה להשיג. הייתי ממש שמחה למצוא עבודה שבה זה יהיה אפשרי

IMG_1853 IMG_1858 ובלי הג’קט:

IMG_1871 IMG_1868 IMG_1872 בתמונות: ג’קט וינטאג’, שמלה שאמא שלי המוכשרת תפרה לי, גרביונים מטוקיו ונעליים שבכוונה בחרתי בהן כי הן מוזרות מחנות כלשהי בתל אביב, צמיד זהב דק של by Rufina.

מי מקוראי הבלוג שלי מרשה לעצמו להתלבש ממש יפה ומכובד לעבודה? ומה בדיוק  המינון הנכון של הרצינות שאתם מרשים לעצמכם להחסיר מהאאוטפיט המשרדי שלכם? שאלות שיש לענות עליהן בתגובות. תןדה!

אז שיהיה לנו אחרי החגים שמח ותהיו חזקים עד החופש הבא!

תגובות

  1. אז לפני הכל- הג'קט פשוט מקסים ואיך שראיתי את התמונה הראשונה ישר גילגלתי למטה את הדף כדי לראות לאן לרוץ לקנות אותו אבל... אז תמסרי לאמא שלך שאין עליה.
    וחוצמזה- אני אישית חושבת שאיזון נכון בלבוש בין ה"רציני" לבין הטוויסט האישי והכיפי מביא לתוצאה הכי טובה. באופן כללי אני אוהבת שקשה לקטלג ולקרוא אותך על פי הבגדים וזה משאיר סקרנות ועניין ולא מאפשר שום דעה קדומה לכאן או לכאן....

    השבמחק
  2. ספי הג'קט מקסים! סגנון הלבוש שלי למשרד הוא תמיד מכובד אך בהחלט לא רציני מידי, תמיד עם הצהרה אישית המבדילה אותי מהאחרים :-)

    השבמחק
  3. יוליה שעבדה איתך פעם25 אוקטובר, 2011 11:22

    אני חושבת שחשוב להיראות רצינית רק בשלב הראיון. אחרי שהתקבלת לעבודה - אפשר ללבוש מה שרוצים, ובמיוחד את הנעליים המוזרות שקנית בכוונה. קשה לי להאמין שמישהו יגזול ממך סמכויות בגלל שילובי בגדים יוצאי דופן :)

    השבמחק
  4. אני תמיד האמנתי בזה שכשהכי נוח לך בעור ובלבוש שלך, את תשדרי את עצמך הכי טוב - ואולי תמיד נתפסתי כיותר "נועזת" כי המלתחה שלי מאוד צבעונית ושונה, אבל סה"כ מבחינת הגזרות היא נוטה לכיוון סולידי של פעם.

    וכבר שנים שלא עבדתי במשרד, אבל היום למשל, אני לובשת חולצה מכופתרת בורוד פוקסיה וחצאית פרחונית בכחול-ירקרק-ורוד זוהרים שאני תפרתי, ויש לה מעין "שלייקס". אז רצינות היא ממני והלאה לרוב.

    לג'קט שלך יש צבע יפיפה וממש אהבתי את הנעליים!

    השבמחק
  5. אם באמת כולם בארץ היו מתלבשים ככה למשרד אולי הייתי שמחה לעבוד גם באחד כזה. מצד שני אולי זה גם טוב שבארץ אין דרס-קוד מוקפד וכל אחד יכול ללבוש מה שבא לו ואפילו להגזים מדי פעם. השמלה מהממת! מסוג הבייסיקים האלה שהכי צריך בארון...

    השבמחק
  6. אכן סוגיה סבוכה :)
    אני עוסקת בחינוך אז ברור לי שאני צריכה לשמור על הופעה מכובדת-לעולם לא בגדים חשופים נגיד(לא שאני הולכת עם חשוף גם ככה|)אבל גם אם אני ממש משתדלת אני לא מצליחה לתלבש"רגיל" כלומר'גינ'ס וטי שירט או איזה משהו פשוט פשוט אין לי דברים כאלה בארון...גם אם נראה לי שאני ממש סולידית יחסית אליי התגובות מוכיחות לי שלא ככה אני נתפסת...סיפור מצחיק שקרה: יום אחד ילדה בבית ספר באה אליי ואמרה לי-אוי הדס היום את לבושה רגיל...ואני עוד חשבתי שאני ממש בסדר :)
    בקיצור מוסר השכל את לא יכולה לשנות את מי שאת , עמוק אה?

    השבמחק
  7. Dror - אני הכי אוהבת להיות עצמי, אבל לא תמיד זו הבחירה הכי נכונה. ולגבי הז'קט, כן הוא גאוני, אני הולכת ללבוש אותו המון בקרוב. זה הבלייזר התורן שלי ותודה :)

    LILI LOFT - תודה, זה נחמד להיות מיוחד, אבל לא תמיד קל. יפה את שומרת על הטעם האישי שלך. :)

    יוליה שעבדה איתי פעם במשרד - זה נכון מה שאת אומרת על ההתחלה, אבל כל התפיסה את הבן אדם מאוד משתנה בעייני המנהלים לפי איך אתה ומה אתה. אף אחד לא באמת אוהב אנשים מיוחדים. בדקתי את זה :)

    Yud - בעיקרון מה שאת אומרת זה נכון:) שמחה שחזרת לבלוג שלך וכיף שאהבת את הנעליים. עוד לא מצאתי להן מקום במלתחה שלי לגמרי. בנתיים זה הכל ניסיונות.

    השבמחק
  8. את ממש קוראת את מחשבותי! אני כבר שנים מחפשת מקום עבודה שאליו מתלבשים! והכוונה מתלבשים כמו שצריך-אם זה שמלות וחצאיות או חליפות. אבל בכל מקום רואים את הג'ינס והטי שירט וזה ממש מבאס. אני חושבת שאם את מוכיחה את עצמך מספיק בעבודה אז מה שאת לובשת לא צריך למנוע את קידומך. בשנים עברו הייתי מורידה חלק מ-9 עגיליי ומורחת לק בצבע סולידי בניגוד להרגלי כדי שלא "יחשבו" לא טוב עלי בראיונות אבל זה עבר לי. מה שאני משדרת בהתנהגות, בישיבה, בדיבור זה מה שקובע. שיהיה בהצלחה!

    השבמחק
  9. ניבה - אני חושבת שמה שאת אומרת הוא לא ממש נכון. אני לא מאמינה שמה שאת משדרת לא מושפע מאיך שאת ניראת ומאיך שאת מתלבשת. אני כתבתי את מה שכתבתי אחרי התבוננות של שנים ארוכות ומה שאת אומרת בראיון זה בטוח לא הדבר הכי חשוב, כי את זה שוכחים אחרי רגע. אבל תודה על האינסייט. :)

    השבמחק
  10. עובדה שלי זה עבד (לא שאני לובשת שקיות צבעוניות) והתקבלתי לכל מיני מקומות עבודה למרות שלא לבשתי חולצת כפתורים לבנה ומכנסיים מחוייטים שחורים.. נכון שיש רושם ראשוני אבל מי שקורא את קורות החיים יודע מה עומד מולו ולכן כן מתרשם ממה שיש לי להגיד. בכל מקרה במקום בו את עובדת מכירים אותך ויודעים מה את שווה ורק לפי זה יחליטו אם לקדם אותך או לא.

    השבמחק
  11. ניבה - כל כבוד לך, את כניראה ממש מוצלחת. מה שלא הבנת מהפוסט זה שזה בסך הכל הרהורים על המקום שהבגדים תופסים בחיים המקצועיים שלנו. גם אני התקבלתי לעבודות ומעולם לא לבשתי שום דבר במיוחד לשם כך. אני לא מחפשת עצות איך להתקבל לעבודה, אבל תודה :) 

    השבמחק
  12. אחרי כל התגובות המעניינות שקראתי, אגיב גם אני.
    אני מרשה לעצמי להתלבש ממש יפה לעבודה, וזה כולל אודם אדום, ג'קטים מחויטים, עקבים, אקססוריז, צבעים זועקים ועוד, אבל אני יודעת לשלב את זה נכון כדי שלא יראה יותר מידיי Dressy.
    המינון הנכון? שאלה מצוינת!
    אם אני לושבת ג'קט מחוייט ונעל עקב יפה, אני משלבת את זה עם חולצה Basic קצת Loss, כדי "לאוורר" את הלוק, שלא יראה רציני מידיי וכן הלאה, וכמו שאמרתי, אודם אדום הוא כמעט על בסיס יומיומי אצלי.
    בקיצור, אני דיי בטוחה שהעניין הוא השילוב הנכון, שזה בעצם כל הסוד ;)
    אבל מה שהכי חשוב לדעתי הוא תמיד להראות מטופח וטיפ טופ, גם כאשר הלוק הוא קצת יותר מגניב ולא מחייב. אין "מקריות" בלבוש נכון.
    לילה טוב!

    השבמחק
  13. וואו, השמלה!
    אני שוברת את הראש בקשר לגזרה הזאת -איך עושים את הפיתול? תוכלי לבקש מאמא טיפ? אני לא צריכה ממש שרטוט גזרה רק בקווים כלליים.
    TNX

    השבמחק
  14. Shira.T - אני ממש שמחה שאת מתלבשת יפה לעבודה. זה תמיד יותר כיף לקום בבוקר ולהתלבש יפה לעוד יום במשרד. לגבי האודם האדום - אני שמחה שאת מרגישה איתו נוח, אני לא נוהגת להתאפר במשהו מאוד חזק במהלך היום, אבל זה כי אני ממש חיוורת ולא רגילה, תודה על התגובה :)

    אנונימית - אין כל כך טיפים לגזרה הזאת. אם רוצים ללמוד איך עושים את זה אפשר לחפש ולהוריד גזרות באינטרנט, אבל אמא שלי היא אדריכלית, היא יודעת לתכנן את זה בכל שמלה לגופה. גם לה לא היה קל, אבל היא בסוף עשתה את זה. בכל מקרה כדאי לחפש באינטרנט. בהצלחה :)

    השבמחק
  15. חבל שאת כל כך תוקפנית ולא מאפשרת דעות שונות משלך. זה עצוב! בסך הכל ניסיתי לתת לך פוש להרגשה שלא משנה מה תלבשי- מי שמכיר אותך יכבד אותך כמו שאת.

    השבמחק
  16. תודה בכל מקרה, אחפש את הגזרה באינטרנט.
    איזה כיף לך שאמא שלך תופרת, הלוואי עלי. המקצועות הלכאורה פשוטים האלה כמעט חלפו מן העולם וחבל.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!