חשבתי לא מעט לפני שהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה. אני שונאת להיות דרמטית בהקשר של בלוגינג, אבל ניראה שאני לא יכולה אחרת. אני רואה את מערכת היחסים שלי עם הבלוג כעוברת שינוי ואני לא יכולה אפילו לומר מה יקרה בסוף התהליך. אני אספר קצת על איך אני מרגישה כרגע ועל החלק שההבלוג תופס בחיי.
אני חייבת להודות שבשנים האחרונות החיים שלי היו קצת טובים מדי, אולי קלים מדי, אולי נוחים מדי. לא עבדתי קשה, במובן של ממש קשה ומאמץ גם מנטלית וגם פיזית כבר כמה זמן והרגשתי שיש לי חופש עצום לעשות מה שבא לי. כשחיים בתחושת החופש הזאת הכל מתחדד מסביב. הערך של החופש מתעלה על כל הערכים החשובים. פתאום לקנות בגד נחשק או תיק, או כל חפץ שהוא מאבד מהערך שהיה לו בעייני קודם. אולי גם התבגרתי והבנתי שאנשים יפים בכל דבר שיש בו טעם טוב ולא חייבים לקנות בגדים חדשים כל הזמן.
הבלוג שלי עוסק בעיקר בי ובבחירות האופנתיות שלי, בחפצים שאני אוהבת וכמובן בזכרונות מכל הנסיעות שלי. אני מרגישה שהוא חלק מחיי, כמו יומן מסע שכיף לעיין בו מדי פעם. כל מה שאתם רואים כאן הוא משהו שאני אוהבת, גם אם זה רק חפץ קטן ויומיומי. העיסוק בי ובחפצים הפך להיות קצת שולי בזמן האחורן ואני פחות רואה את עצמי מצטלמת ומספרת מה אני לובשת, כי ברוב הימים אני לובשת את מה שאני הכי אוהבת, אבל זה לא חייב להיות מעניין לכם, הקוראים.אני הפכתי לבחורה של ג’ינס וסניקרס, אופניים ותיק גב.
אני אוהבת לפעמים להתרחק מהכתיבה על עצמי ולספר לכם על מיני מוצרים שקיבלתי ומצאתי שהם טובים בעייני, או על חוויות אופנתיות שלא קשורות אליי, כי למרות שהעיסוק בי בהקשר הזה קצת התיש אותי, אני לא הפסקתי לאהוב דברים יפים ולהיות סקרנית. חשוב לי גם לכתוב על דברים שאני מוצאת כבעלי ערך לחיים שלנו כמו איך לשמור על העור, איך להרגיש טוב ונוח בתוך הגוף שלנו ואיך לקנות בגדים נכון, כי זה המפתח לשביעות הרצון שלנו מעצמנו
בזמן האחרון החיים הפכו לקצת אינטנסיביים. יש לי עבודה חדשה, הרבה ציפיות ודרישות מעצמי. אני מתקשה לראות בבלוג משהו מאוד חשוב בחיי כמו שהוא היה קודם. מצד שני, אני מתקשה להרפות מהרצון שלי לתיעוד עצמי ומהאפשרות לכתוב כל מה שבא לי מתי שבא לי ושמישהו יקרא את זה. אני לא נפרדת מהבלוג והמקוראים כי אני לא חושבת שאי פעם אני ממש אצליח לעזוב את הבלוג, אבל אני גם לא רוצה שתחשבו שאני פחות פה כי לא אכפת לי. הבלוג הוא בית לרגעים אהובים ואני תמיד ארצה לחזור לכאן.
מעולם לא כתבתי את הבלוג הזה כי רציתי לרצות את הקוראים. זה אף פעם לא היה הבלוג הכי פופולארי ואף פעם לא שאפתי לאחד כזה. תמיד קיוויתי שמי שמוצא בו עניין חוזר לקרוא קצת בגללי ולא רק בגלל הבגדים. בגלל שהסיפורים שלי והתחושות שלי מעניינים אותו גם. תמיד רציתי לכתוב את מה שעל ליבי אבל לא נתתי את עצמי לגמרי, שמרתי מאוד על הפרטיות שלי. מקווה שחלון ההצצה לחיי היה מספיק מזמין.
מאי זה חודש מדהים. זמן מדהים. אני מקווה שאתם נהנים.
ספי יקרה, איזה פוסט כנה ויפהפה.
השבמחקאת כותבת כמו שאת חושבת וזה מקנה הרגשה אישית ואינטימית שלצערי נעדרת מרוב הבלוגים שקיימים היום.
אוהבת המון, נתראה בשבת ;)
נשיקות
סיוי, אני מתגעגעת.
מחקאת חמודה. תודה!
סף,
השבמחקמזמן לא קראתי פוסטים אמיתיים בבלוגי אופנה, מאוד אהבתי.
תמשיכי בדרך שלך, היא נהדרת!
ספי, אמנם אני לרוב לא מגיבה, אבל תמיד תמיד קוראת את הפוסטים שלך בגלל מי שאת משתקפת מבעד למילים. זה בלוג שונה מאוד מהרבה בלוגים אחרים כי את וחייך הם הדומיננטים בבלוג ולא הבגדים שאת לובשת/ מה שאת מפרסמת..
השבמחקנינה.
היית ונשארת מקסימה. הבגדים אף פעם לא היו הסיבה האמיתית לבקר בבלוג שלך, לכל היותר הם היו תירוץ. זאת תמיד היית את.
השבמחקכיף לקרוא אותך ויש לך טעם משובח ונראה שגם ספרייה שווה. אני בטוחה שכל כיוון שהבלוג ייקח יהיה מעניין
השבמחקברור שמי שבא לקרוא פה בא לקרוא בגללך ולא בגלל הבגדים. אני חושבת שהמפתח לזה הוא דווקא זה שכן חשפת פה דברים על עצמך ונתת לנו דרך להציץ על חייך ולא הרגשתי אף פעם שאת "מסתירה" דברים בכוונה. הבלוג שלך מבחינתי מהווה בלוג על החיים שלך ובדרך גם רואים בגדים שלבשת וזה מה שאני אוהבת פה, אין את ההרגשה הזו שהכל סובב סביב הבגדים והטרנדים.
השבמחקהיי ספי! אני קורא חדש יחסית בבלוג שלך, וראיתי שלמדת בתיכון אחד העם (כמוני!) אז.. רציתי לשאול.. אם יהיה אפשרי שעשי פוסט (ביום מן הימים) על איך היית מתלבשת אז כמה שונה זה ההיה מה היה "נהוג" וכדומה. אגב, מי היו המורים שלך? ;) תודה, דניאל.
השבמחקתודה לכולם על התגובות החמודות.
השבמחקולילך, הספריה הזאת לא לי, אבל גם שלי לא רעה בכלל.
שבת נעימה לכולם.
מרגשת ועדינה, אני מאמינה שכל החלטה שתעשי תהיה נכונה לך ומעבר לכך לכולנו יש תקופות. מי שקורא ונאמן מבקר פה הרבה, גם אם לא תמיד משמיע קול...
השבמחקאני קוראת אותך כבר כמה שנים טובות ונהנת בכל פעם. תענוג עצום לראות את ההתפתחות שחלה בך במשך השנים.
השבמחקכבר לא יכולה לחכות לקרוא על החוויות שלך מפריז!
השמלה מקסימה !! אנחנו מאוהבות בבלוג הנהדר שלך :)
השבמחק