אני רוצה את החורף שלי אפל

photo (20)photo (21)photo (19)בזמן האחרון אני מעדיפה ללבוש שחור. בזמן האחרון, אני בעצם מתכוונת לשבוע שעבר שכמו הבחירות האופתיות שלי, גם הוא היה קצת אפל. אני מניחה שזה קורה כי הפריטים היחסית מעטים השחורים שיש לי הם נורא יפים, נוחים ובעלי מרקמים מיוחדים. מכנסי הפיג’מה תפורים מבד חלקלק ונופל בעדינות סביב גופי, סווטשירט הקטיפה מעשה ידי אמא משנות ה –90 עשוי מקטיפה ואין מה להוסיף, ג’ינס חדש מאוד צמוד והסווטשירט החדש של S. wear שהוא פלאפי ונעים על הגוף גם מבפנים. טוב, זהו.

חוץ מזה אני ממש לא יכולה לשרוד בלי במבה במילוי נוגט, בלי אוכל סיני עם טונות של מונוסודיום גלוטומט ממסעדה סינית מתחת למשרד שלי. אני ממש ממציאה לעצמי סיפורים איך פעם בשבוע זה לגמרי מספיק, אך זה עדיין קשה. קשה לי קצת בלי לעשות את הסיבוב היומי בנווה צדק בצהריים ולכן אני הולכת כמעט כל יום לקנות לי ארוחת צהריים בקונדיטורי דלאל, קשה לי בלי לעשות נזקים ומעשים מרושעים ובלי לקרוא. הלימודים מאוד מרגשים אותי, וגם יום אחד בקמפוס, זה יום אחד פחות אתם יודעים איפה.

כתבתי בפוסט הקודם על זה שאני אוהבת שחופפים לי. זה כל כך מטופש שאני ממש משכנעת את עצמי לא להופיע אצל הספר שלי, אלירן הרוש, ולא לבקש שיחפפו לי. הוא כל כך חמוד שהוא מסכים לי להתנהג בצורה מחפירה ולבקש כל מיני דברים, אבל אני עדיין מתאפקת. פשוט כשמישהו חופף לי במשך רבע שעה זה ממש נעים. חייבים להכניס את זה כשירות קבוע ובסיסי במספרות. תספורת, צבע, פן, חפיפה. לי זה נשמע הגיוני,  ואז זה לא יהיה מביך לבקש.

ביום שישי נאלצתי להיפרד מהעציץ היפה שלי. גיליתי שחיו בתוכו נמלים. זה באמת קצת עצוב לי לזרוק עציץ, אבל לא הייתה ברירה אחרת. חלמתי על גדודי נמלים מבצעים מצעדי ראווה צבאיים ברחבי דירתי. הוא היה צריך ללכת. עכשיו השאלה היא רק מתי זה הזמן הנכון לקנות עציץ חדש.

והדבר הכי חשוב, מכירה ביתית!

ביום שישי הקרוב, חברתי היקרה, מור, מארחת עם חברותיה מכירה ביתית כיפית של בגדים שווים באווירת וינטאג’. כל חברה מביאה את הפריטים שלה, כך שצפוי מבחר לא קטן וגם אני אהיה שם ובכלל, יהיה זול, מגניב וכיף. המכירה תתקיים ביצחק שדה 51, תל אביב, ביום שישי הקרוב, החל מ 10:00 בבוקר! כל הפרטים פה באיבנט. ניתן לקבל שם גם הצצה לפריטים המוצעים למכירה ולמחירים השווים. מעבר לערך הסביבתי של המכירה, זה גם מאוד זול, כיפי ומגניב. אין ממש סיבה לכל המילים החמודות והכיפיות שכתבתי כאן. אני עדיין רוצה את החורף שלי אפל.

נתראה!

תגובות

  1. אני רואה שאת מסתובבת הרבה באיזור של נווה צדק,אני נמצאת שם על בסיס יומי, אולי עוד אני אפגוש אותך שם ;)
    ושחור ללא ספק הוא הצבע הנצחי של כל הזמנים..

    השבמחק
    תשובות
    1. הי, אני מסתובבת שם בלית ברירה. שם בערך נמצאת העבודה שלי.
      אם ניפגש יהיה מגניב.

      מחק
  2. נחמד לשמוע שהלימודים מרגשים אותך. כנראה שצריך לצאת קצת מהאוניברסיטה כדי להעריך אותה מחדש (זה בבחינת "נוט טו סלף").
    אני רוצה את החורף (שלי!). השמש הזו מוציאה ממני המון מרירות לאחרונה...

    השבמחק
    תשובות
    1. הלימודים אולי לא מרגשים, אבל הם יותר מרעננים.
      הצילומים האלה צולמו ביום מעונן, זה ממש עושה לי נעים להסתכל על הצבעים בתמונות האלה.

      מחק
  3. את עושה לי חשק לסווטשירט קטיפה!
    היותר לי לשאול מהיכן החולצה שמבצבצת מתחתיו? (אני מניחה שהיא לא סווטשירט)
    ועכשיו, משזה נאמר - חורף, גש הלום!

    השבמחק
    תשובות
    1. סווטשירט קטיפה זה ממש נעים ומומלץ, אבל אחד ממש שווה ואין לי ממש מושג איפה משיגים כזה. את הטישירט האפורה קניתי בביקור מזדמן בחנות של Forever21 בעזריאלי לפני שנה. יש להם לפעמים חולצות אפורות מגניבות עם הדפסים...

      מחק

הוסף רשומת תגובה

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!