אז מה היה בפסטיבל הקולנוע הצרפתי?

 אז פסטיבל הקולנוע הצרפתי נפתח באירוע מקסים בסינמטק תל אביב ביום שבת שעבר, ואני שבדרך כלל אוהבת להסתכל על ההמולה קצת מהצד, שלפתי את מצלמת האייפון שלי כדי לתעד את אורחי הפסטיבל מלאי השיק והפריחה הורודה והאביבית שברחבת הסינמטק. איכשהו זה הסתדר לי טוב ביחד: אורחים מאירופה ופריחה אביבית. אלזה זילברשטיין, השחקנית הראשית בסרט של קלוד ללוש "הוא+היא", הגיעה בלוק לבן ומהמם, כיאה לשחקנית צרפתייה לא מתאמצת בפתיחת פסטיבל קולנוע.

קלוד ללוש מתראיין

וזאת אני עם יין וג'קט צבאי. הפתיחה התקיימה ביום שבת שעבר ולא יכולתי למצוא בי את הכוחות לגבש משהו גלאמי מדי, אז לבשתי את מה שאני הכי אוהבת ללבוש בימים אלה: שמלת מקסי שחורה, אולסטארס וג'יקט צבאי, מוכנה ללבוש את זה כל יום ולכל מקום.

שמלה ומעי ZARA, סניקרס של אולסטאר עם מדבקות clipclap.

לפני תחילת הקרנת "הוא+היא", הסרט הפותח של הפסטיבל, הוקרן סקטון קצר עם כל הדמויות המדהימות שבסרטיו של קלוד ללוש. אני הבנתי באיזה בור קולנועי אני נמצאת וכמה שאני חייבת לראות את כל הסרטים שלו.

כל אורחי הפסטיבל התלבשו יפה, אלזה הייתה מדהימה גם בחיים וגם בסרט "הוא+היא" שבו היא שיחקה לצד ז'אן דה ז'רדאן, השחקן הצרפתי האהוב עליי. "הוא +היא" הוא סרט רגיש ונפלא ושעלילתו מתרחשת בהודו הצבעונית. אם אתם מעריצים של קלוד ללוש וגם אם לא, אתם חייבים לראות אותו, כי הוא סרט על אהבה ואין הרבה כאלה כבר.

במהלך הפסטיבל ראיתי עוד שני סרטים "עמק האהבה" עם ז'ראר דפרדייה בבימוי של הבמאי גיום ניקלו, מי שביים את הסרט האהוב עליי במיוחד "חטיפתו של מישל וולבק", הסופר שעושה לא מעט בעיות וכותב נפלא על צרות האנושות שלרבים אין אומץ להתעסק בהן. מדובר בסיפור קצת הזוי על זוג גרוש שנפגש בעמק המוות בארה"ב. דמות האישה לבושה מדהים, בדיוק כמו שמצופה מאישה פריזאית להיראות כשהיא נוסעת בחופשה. הסרט מיוחד ומשאיר לא מעט חומר לחשוב עליו. הצילום והנופים מדהימים. ז'ראר דפרדייה מעולה כמו תמיד.

סרט נוסף שראיתי - "מי מרגיש צרפתי - האחרים". סרט דוקומנטרי המציג תלמידי תיכון בפרברי פריז שחיים מן הסתם בצרפת, מדברים צרפתית ובעלי אזרחות צרפתית, אבל לא מרגישים צרפתים. זה נושא שמעלה לא מעט דאגות בצרפת, אבל בשבילי זה היה סופר מעניין לראות איך צרפת ניראת היום, ועם אילו אתגרים היא מתמודדת כאומה וכמדינה. מעבר לחוסר נוחות שעוררו בי ההתבטאויות הגזעניות של בני נוער, אהבתי לשמוע את דעתם ואת מה שהם מרגישים, וזה הפליא אותי שהם יכלו לבטא את מה שהם מרגישים שצורה כה כנה ומנומקת, מה שלא הייתי מצפה מהנוער שלנו. אפילו לא יודעת למה.

היום אצפה בעוד סרט - "יומנה של חדרנית" על ליה סדו, יהיה זה כניראה הסרט האחרון שלי בספטיבל הנוכחי, ואני מאוד מקווה שאוהב גם אותו. הפסטיבל בסינמטק תל אביב מסתיים מחר. ומחר יש לכם עוד הזדמנות לראות שני סרטים מעולים "בראש מורם" -יש עוד כרטיסים לסרט הזה, בדקתי,  ו"מסייה שוקולד". בסינמטקים ברחבי הארץ הפסטיבל מתקיים ה 5.4, אז צאו לראות סרט צרפתי. זה כיף בדיוק כמו שזה נשמע.