כבר כמה זמן עבר מאז שקניתי אותם. בעיקר שחורות ושחורים. ככה פתאום התחשק לי. ואני שבדרך כלל שנאתי שחור והשתדלתי ללבוש את הצבע הזה כמה שפחות, רציתי פתאום את השחור הזה. הפריטים המונוכרומטיים אותם בחרתי בזרה מזכירים לי סתיו וקצת את שנות ה-90 . מה עוד יש להגיד שלא נאמר על המונוכרומטיות? שזה משעמם, שזה מדכא, שזה קל מדי? בניגוד למונוכרומטיות של המעצבים התל אביביים, את זאת של זרה אני מחבבת מאוד. פשוט צריך לדעת לעשות את זה טוב.אני אוהבת שלבגדים יש מימד אסתטי גם כשהם סתם תלויים בחלל ומחכים לי. הם יפים גם כשהם לא עושים כלום.
את סט הצלליות (האפורות) של stila קיבלתי מאח של סבתי ואשתו אשר מאמריקה. זה מוסיף עוד מימד של יופי, גם כשזה עוד בקופסא.
בזמן כתיבת שורות אלה חשבתי על המילים הנכונות כדי לתאר את מה שאני רואה. למרות שניתן להניח כי רוב הקוראים באים בגלל התמונות, רציתי גם להגיד משהו על התמונות האלה. הבדלי המרקמים בין הפריטים בתמונות מרגשים אותי. יש בי רצון לגעת וללטף את התמונות. אני שמחה לא רק כי הפריטים האלה נמצאים ברשותי, אלא גם כי התמונות מרגשות אותי. אמרתי כבר שאני מחכה לסתיו?
ו.... אמרתי קצת צהוב גם? טוב, זה כבר בפוסט הבא.
למען הסר ספק: אני כאן בשביל המאמרים
השבמחקמאוד הזדהתי-גם אצלי הכל שחור פתאום בחיים. מקווה שלא נדבקת ממני.
השבמחק:0(
בכל שחור יש גם צהוב
השבמחקוהתמונות מפתיעות, אפילו את השחורים שביננו
מאוד גותי מצידך.
השבמחקטוב סתם, האמת שלא.
והבגדים פה לא שחורים - הם אפרו-צהובים.
The shoes are cute, but beware, black is an addictive substance!
השבמחקתודה רבה!!!
השבמחקדרך אגב, הבלוג שלך מקסים :)
אהבתי הכל, מאוד
השבמחק