יום חמישי, 17 בדצמבר 2009

חום, אפור, שחור

IMG_2634

וכתבה ממש מטופשת ב-ynet. זה מה שעל הפרק כרגע, למרות שיש סוג ממש מעיק של שרב שעשה לי קשיי נשימה גם כשהחלונות שלי סגורים. כבר ממש מאוחר בלילה, אבל ראיתי אצל קלבה את ההתייחסות שלה לבלוגריות שמצלמות את עצמן וזה גרם לי קצת לחשוב. לחשוב על זה שבחרתי לפתוח בלוג כזה ולא שום סוג אחר של מטחנת מילים כדי להביע משהו אישי שלי ושום עיתונאית אופנה מתוסכלת לא יכולה לגרום לי להרגיש שזה לא רעיון טוב. הבחירה ההתחלתית שלי לכתוב על עצמי נולדה מזה שקראתי כמה בלוגים שנהנתי לראות בהם את נקודת המבט האישית של הכותבות וה”מצטלמות” על אופנה. מה לעשות שעבור רובנו אופנה היא “בגדים” ולא עולם הקוטיור הבלתי מושג. אני קוראת בלוגים כל הזמן ומעדיפה את אלה שבהם יש חשיפה של הפן האישי של החיים האופנתיים של הכותבת ואת ההיסטוריה של האופנה אני משאירה להצצות נדירות למדי לעבר ספרי ההיסטוריה ולסרטים. ודבר אחרון, להתייחס כל כך ברצינות לנושאים כמו אופנה זה לא בריא ובטח עושה קמטים. אז אם אתן לא בקטע של להשקיע בבוטוקס, כדאי לקחת הכל הרבה יותר בקלות.

IMG_2633

התמונות שלי שבהן אני הולכת להתעסק ממש עכשיו וממש לעומק, כי זה כל כך מגניב בעייני ובטח גם בעייני חלק מהקוראים שלי, צולמו ע”י אמא שלי. היא הגיעה אליי לדירה באמצע היום ורצתה ליווי לנחלת בנימין בחופשת חנוכה. ברור לכם שהתחרטתי על הרגע שיצאתי מהבית כשרגלי רק דרכה על רחוב דיזינגוף בואכה הסנטר. חשבתי לתומי שיום חמים ובגדים חומים ילכו טוב יחד. האמת היא שמה שרציתי ליצור בעזרת הפריטים שבחרתי זה משחק של טקסטורות הבד וגם רציתי לראות האם זה אפשרי ליצור אאוטפיט הרמוני בגוונים של חום, אפור ושחור. ניראה לי שהצלחתי ליצור מראה כמעט מונוכרומטי כאשר המעבר בין חום, אפור ושחור הוא מאוד מאוד רך ונעים לעין. הבנתי עוד משהו מהאאוטפיט הספציפי הזה. הבנתי שאין דבר כזה איסורים על שילובי צבעים, גזרות וכל חוק אופנתי נועד שיצחקו עליו ולו רק כי החוקים באופנה נועדו רק כדי למלא עיתונים ותוכניות טלוויזיה שפונים לאנשים שאמורים לבלוע בשקיקה כל כלל מטופש שיעזור להם להיראות “נכון”. מעבר לזה שלהיראות “נכון” כל הזמן זה משהו שכל כך קשה לעקוב אחריו (אם אתן לא קונות את כל חנות טופשופ, כמובן) גם ללמד מישהו טעם טוב מהו זה מאוד קשה. חוש לסטיל זה משהו שנולדים איתו,  ומי שלא ניחן בו באופן טבעי יוכל לבצע בחירות אופנתיות נכונות אפשר רק אחרי הרבה ניסיונות. אני גם החלטתי שאני הולכת לכתוב כמה פוסטים שבהם אני אספר על הראייה האופנתית שלי בימים אלה ועל איך החיים יכולים להיות בלי לקנות חודש שלם בזארה. זהאפשרי וזה בקרוב, ובנתיים לאאוטפיט. גם ככה כתבתי כבר יותר מדי.

IMG_2618.1

IMG_2630-1

IMG_2620

IMG_2642

טוניקה: H&M (לפני שנתיים), ווסט: יד שניה (משנות ה-90), טיץ:forever21, תיק ומגפונים: זארה, משקפי שמש: ray ban.

בנחלת בנימין, ב”בית התמר”, הבניין היפה ומחודש באמצא המדרחוב יש חנות יד שניה חדשה וחביבה שאני לא יודעת איך קוראים לה. חיבבתי שם את צווארון הפרווה העתיק הזה, אבל נאלצתי לוותר כי היה זה גוש פרווה אמיתי. הצטערתי כשלא קניתי לי אחד סינטטתי ומשובח בניו-יורק. לא נורא, נשיג כזה גם כאן.

כבר יום חמישי ואני מקווה שזה יהיה היום הכי טוב שהיה לכם השבוע. נשיקות

17 תגובות:

  1. ובכל זאת מצאת צורך להצטדק אל מול הכתבה הזאת. אולי כי יש צדק בכתבה כמו שקלבה אמרה?
    ואולי תסתכלו על זה ככה - אין פסול בבלוגים האלה, אני עוקבת אחריהם בחדווה ואוהבת את הפרקטיות של לראות תיק מזארה ולחשוב לעצמי שזה לוק שידי משגת, אולי תבינו שהכתבה מטילה דופי בעולם השיווק והאופנה שרתם אותכן הבלוגריות למכונת היחצנות המשומנת, מעניק לכן מתנות וחינמים בתמורה לפרסום זול, במקום להיות פתוח לביקורת, עיון ושישימו את הבגדים והיצירה בקונטקסט אופנתי רחב, כמו שעיתונאיות האופנה עושות (או מתיימרות לעשות, גם להן זה לא תמיד מצליח).

    השבמחק
  2. קראתי שוב את הכתבה ושוב את הפוסט של יעל והגעתי למסקנה שאת צודקת ושכל הדיון הזה הוא בזבוז של אנרגיות ואין בו שום לגיטימציה. אם הכתבה היתה מעבירה ביקורת על בלוגספירת האופנה כמשעממת ותו לא- אז ניחא, הרי זכותה לחשוב מה שהיא רוצה.
    אני חושבת שהציפיות שלה מאוד תלושות מהמציאות- איש מאיתנו לא התחייב להפגין בקיאות רבה באופנה. למה? כי לא מממנים לנו את הבלוג ולכן אין שום סיבה שנצא מעורנו במחקרים ולמידת החומר. היא שוכחת שבלוג אמור להיות ביטוי אישי של כולנו ושהמבנה הכי בסיסי של בלוג הוא למעשה אוסף של מחשבות וחוויות אישית.
    הסכמתי באופן עקרוני עם מה שכתבה יעל אם כי דעתי על הבלוגספירה משתנה באופן תדיר כי כנראה שככה זה כשאת בתוך זה. אני חושבת שהעובדה שהכתבה הזו מעוררת בנו צורך להעביר ביקורת על עצמנו, על אחרים ועל בלוגספירת האופנה בכלל,די סרוחה. אני מקווה שנלמד לא להתרגש מכל שטות שנכתבת עלינו ונפסיק להשקיע בזה אנרגיות מיותרות.
    אז נכון שישנן נישות די ברורות בכל הנוגע לבלוגספירה ולפעמים זה גם מציק אבל הבלוג שלך מעניין אותי ולכן אני קוראת בו ואני בטוחה שזה תהליך המחשבה של רוב הקוראים שלנו, שלא מחפשים בלוגים דידקטיים מלאי ידע באופנה.
    בשביל זה יש את טל אלבלנסי שמתפרנסת מזה, לא?

    השבמחק
  3. yaelon - אני לא מצטדקת, אני עושה מה שבא לי במרחב הפעילות האינטרנטי שגוגל, המותגהחזק בעולם, איפשר לי. אני אוהבת מה שאני ובלוגריות אחרות עושות ולדעתי זו בורות לשמה לזלזל בערכה של יצירה חופשית, טהורה ואוטתנית של אנשים שמשתפים בחינם את הקוראים שלהם במחשבותיהם, לנוכח התקדמות הזמן ואפשרויות התקשורת שקיימות בימינו. רואים שהכתבת לא ביקרה מזמן בשום מסגרת אקדמית או לא הטריחה את מוחה להסתכל מעבר לעולם האופנה ולחשוב. ולא, אין בזה שום צדק. רק שתביני עוד דבר, עיתונות זה משהו שנועד למכור פרסום וכותרות רועשות משאירות את הקוראים באתר. כך שלא כל מה שכתוב בעיתון זה נכון או חכם. תלמדו לחשוב לבד.

    לובה - עזבי אותך מכל מיני משועממות שכותבות דברי סרק באתרי אינטרנט. שכל אחד יקרא מה שבא לו. אני בכלל לא נכנסת לynet, רק בגלל הלינק של יעל הטרחתי את עצמי. משעמם, משעמם, משעמם. אני קוראת רק בלוגים.

    השבמחק
  4. אני ממש מתאפקת לא להתפרץ ולהגיד את דעתי על הכתבה המזעזעת וגם על הפוסט הדי מרגיז אם יורשה לי, של קלבה, ואני אדחיק את הכל ולא אגיב על זה..

    אני רק אגיד שהמגפונים האלה מקשטים את רגליי כבר זמן מה ואני מרוצה מהם בטירוף. (חוץ מהעניין הפעוט שהם לא באמת חסינים למים! הלו! מגפיים!?)
    בקיצור, אחלה לוק למרות שאני עדיין מסתייגת משילוב של חום אפור ושחור כי... כוחו של הרגל?
    יום נעים :)

    השבמחק
  5. לא קראתי את הפוסט של יעל אבל קראתי אתמול בצהריים את הכתבה בלאישה ולא חשתי צורך עז להתעמק בה מכמה סיבות.
    הראשונה, עלה ריח חזק של קנאה וצרות עין מהכתבה הזו, מישהי שכועסת שמזמינים בחורות אחרות לקבל משקפי שמש ולא אותה ואת חברותיה "העיתונאיות".
    השניה, נזכרתי שמדובר בעיתון לאישה, או כמו שרוב העם החושב מכנה אותו, "לטיפשה". עיתון שאין בו שום עומק או תוכן, מחזיק מדור אופנה מביך ביותר ומשרה אווירה כללית של חאפריות.
    וחזרה לכל העניין הכל כך שטחי של בלוגריות אופנה,אהבתי את הנעליים מאוד :) הן מאממות!!

    השבמחק
  6. לכתוב על אופנה זה כמו לרקוד על ארכיטקטורה, בערך

    השבמחק
  7. יוספה- מצד אחד אני אוהבת אותך, מצד שני- את הכי צבועת על. את כתבת בערך את אותו הדבר לפני כמה חודשים. אז יאללה סתבי..לא אמרתי שאסור שיהיו בלוגרים כאלו, רק אמרתי שיש כאלו שמביכים ךלי את החיים..סליחה באמת שאת חלק מהבלוגריות בנות ה-14 אני פשוט לא אוהבת. וכמובן, יש גם יותר מבוגרות שמביכות את הז'אנר. סוו?
    ואגב יוספה- את בבלוג רול שלי וזה אומר שאני חושבת שאת מעולה, אז יאללה סתבי ואל תגני על כל האחרות- הן מסתדרת יפה מאוד לבד..
    וכן, זה חצי התאבדות כאן לכתוב משהו לא מלקק תחת על הבלוגספירה, אבל זה מה שהרגשתי.

    השבמחק
  8. קלבה מיי דיר - אני הכי בעדך ובעד מה שכתבת. אני לא מרגישה צבועה ואני חשובת שזה טוב שמדי פעם מישהי כותבת משהו שהוא לא רק על מה קנינו בטופשופ.
    אני לא מסכימה עם הכתבה כי היא לא אינטליגנטית ומטופשת. אני קוראת את כל סוגי הבלוגים וכמו שאת רואה שהבלוג רול שלי לא ממש דל. אבל זה עיצבן אותי שאת כתבת הבהרה בתגובה שכאילו לא התכוונת לבלוג של אפונה בפוסט. סתם עיצבן אותי. מותר לי.... :)
    כן, יש מלא בלוגים מביכים, אז מה. כבר אמרתי לך שלי לא אכפת, כי לכולם מגיע לכתוב בלוג. רק הגוגול אנליטיקס אומר לכל אחת מאיתנו בסופו של יום כמה אנחנו שוות.

    יואב - זה לא ממש ככה, כי לנתח טרנדים, לשתף תמונות מתוך מגזינים ולספר סיפורים פיקנטיים מאחורי הקלעים של עולם האופנה הזוהר זה כן מקובל. רק אם זה מעניין מישהו, כמובן. ברור שאותי מעניין יותר העולם האמיתי. תודה!

    השבמחק
  9. היי ספי
    ראשית הרשי לי לומר שאת נראית מהממת, לא סתם, אלא אפילו מאממת, בתמונת התקריב. הכי יפה שראיתי אותך.
    לגבי הכתבות, אין לי הרבה מה להגיד. קראתי את שתי הכתבות, ודוקא יש הרבה מתוך כתבתה של טל שאני מסכימה איתו, אודות הרמה הירודה של בלוגי האופנה... ההבדל הוא שאני לא ראיתי בכך משהו רע.
    יש בלוגים עמוקים יותר ועמוקים פחות.
    יש בלוגריות עם טעם אופנתי כזה או כזה. בשורה התחתונה מקומם אותי עצם הביקורת עצמה... זה בלוג, פאקינג בלוג. אף אחד לא משלם לבלוגרים כסף או נותן להם כל דבר אחר כדי להמשיך לשתף את הקוראים, אז אם בא להם לכתוב על דברים שבתחתיתו של עולם- so be it.

    בכל אופן, אני סיימתי. אני לא חזקה מספיק.

    השבמחק
  10. דנה קראתי אצלך וזה הכעיס והעציב אותי. אני מקווה שתשני את דעתך.

    השבמחק
  11. אני חושבת שכיף לקרוא בלוגים, להכיר מה באמת העם הפשוט שלא יכול להרשות לעצמו שאנלים אוהב. זה שהם זכו בהכרה כ"כ עצומה גרם לכל אנשי האופנה להזמין אותם לארועים חינמיים. לדעתי בשלב הזה זה כבר עבר את הגבול, בלוג אמור להיות אישי (אישי גם יכול להיות ירוד ולא חשוב) וכשמזמינים אותך לקבל משהו בחינם ואז לפרסם אותו זה כבר לא אישי, ואנשים אוהבים את הבלוגים כי הם אישיים.
    וכך כל אחד במקומו, העיתונאים והבלוגרים.

    השבמחק
  12. ראשית, רציתי לומר שעשית לי חשק ללכת עם צוארוני פרווה ואני בדרך לפרום לאימא שלי כמה מעילים...

    שנית: אני לא מופיע בבלוגרול של קלבה. האם זה אומר שאני מביך אותה?

    אני כותב בסגנון שאפשר לקרוא בעיתונות מודפסת, אבל לא פחות טוב מזה. לפעמים, הפוסטים שלי הרבה יותר אינטלגנטים, עמוקים ומעניינים מ"זמנים מודרנים" או "סגנון". אני עוסק בטווח רחב יותר של נושאים, מעז להתרחק מהגישה הפרובנציאלית והבטוחה ששלטת בארץ, מעלה סוגיות לדיון וחושף את הקוראים לזויות ראיה שונות על אופנה.

    אבל, בשורה התחתונה את צודקת, מס' הכניסות הוא שקובע ולא ביקורות של כלומניקים חמוצים!

    זה הכל.

    השבמחק
  13. ספי יא מהממת, שימי פס, את נראית מדהים ואני כל פעם חוזרת וקוראת אצלך ונהנית מהתמונות והבחירות האופנתיות שלך. בעיניי זה מה שקובע.

    השבמחק
  14. אני חושבת שזה כל היופי בבלוגים - נקודת המבט האישית של הכותב, החוויות היום-יומיות שלו והטעם האישי שלו. לפעמים אני רואה כתבות אופנה בכל מיני עיתונים ואני תוהה לעצמי - למי הם חושבים שיש כסף לקנות את הדברים הללו? גם במגזינים נחשבים התחילו לתפוס את העניין הזה, שלאישה הממוצעת שקונה את המגזין שלהם אין יכולת לקנות פריטים של דיור או ג'וצי או מה שזה לא יהיה - ומשלבים שם גם פריטים זולים יותר, מרשתות מסחריות דוגמת זארה, H&M וטופ שופ.

    השבמחק
  15. אני מחזיקה בדעה שעיתונאים ובלוגרים לא באים אחד על חשבון השני אלא אלה לצד אלה. אני לא חושבת שמי מאיתנו ש"סגנון" נופל לידיו מצפה לניתוחים אופנתיים ברומו של עולם - ובכך אין הבדל בין עיתונות אופנה עממית לבלוגים.
    ועכשיו למה שחשוב: השילוב כל כך רגוע וחורפי ומקסים! אני אוהבת חום ואוהבת את החום עלייך, you pull it off.

    השבמחק
  16. כל מילה שכתבת בפוסט - חקוקה בסלע
    קיבלת אצלי אפילו עוד כמה נקודות בכך שלא קנית פרווה
    :-)

    השבמחק
  17. תודה רבה על התמיכה ולא כי אני חושבתשאני כל כך צודקת, אלא כי האינטרנט יותר חזק מאיתנו והחופש שלו נותן כח להרבה אנשים. חבל שאנשיםבתקשורת לא מבינים את זה. זה קצת מוריד לי מהעיתונאים.

    נעלולה - אני גם חושבת שאין כל קשר בין עיתונות אופנה לבין בלוג אישי. אנ יבכלל לא רוצה להיות עיתונאית אופנה, אני רוצה שאנשים יתעניינו בעולמי האישי, אם זה לא יותר מדי לבקש. ובכלל אנ ימקווה שכולם יהיהו מרוצים באופן כללי. שמחה שאהבת את מה שלבשתי. זה חום אפור כזה שיפה לכולם.

    עירד - אם יש משהו לא מפרווה אני אעדיף אותו תמיד. תודה רבה על התגובה.

    the eye - צווארון פרווה זה הדבר לגמרי. אם אתה יודע לתפור זו גם לא בעיה להכין אחד. אני אולי אכין ואפרסם מדריך. לא מתחייבת, אבל מקווה. לגבי הכניסות - זה לדעתי הדבר היחיד שקובע ויש לך אחלה בלוג בהצלחה איתו!

    ושתי - על דברים יפים נורא יפה להסתכל בעיתונים ובאינטרנט, במציאות הם ממש עושים לי לבכות, לכן אני בכלל נמנעת ואין ספק שחיים אמיתיים של אנשים מעניינים ובעלי טעם מיוחד באופנה זה משהו שיזכה ליותר ביקורים שלי. תודה רבה!

    !Ugly Jewelry - יקירתי, תודה רבה על התגובה. אני בכלל לא מתרגשת מהכתבה, רק חבל לי שהיא מצביעה על בורות בקרב אנשי תקשורת שלא מבינים את החופש והכוח של אנשים פשוטים באינטרנט. במקום להשתפר העיתונאים בוכים. שמחה שאהבת מה שלבשתי. נשיקות.

    olivia - לגבי כל מה שכל אחד מחליט לכתוב אצלו בבלוג זה עניינו האישי בלבד. כל בלוגר צריך להיות שלם אם מה שמופיע תחת שמו, זה הכל. לגבי פרסום או לא פרסום בבלוג, זה דיון גדול מדי. נשאיר אותו בינתיים בצד. אני גם חושבת שאנשים אוהבים את הבלוגים כי הם אישיים ולכן זה מה שמוביל אותי.

    השבמחק

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...