יום שני, 18 בינואר 2010

הגיע זמן הכובע

IMG_3278

היום היה זה יום של פגישות וסידורים ובגלל שלא מצאתי את המטריה שלי החלטתי שהכובע זה הפיתרון, אחרי שבפוסט הקודם הוא חזר לחיי החלטתי ללכת איתו באמת למרות שלא כל כך קר. נזכרתי שגם בניו- יורק הלכתי עם כובע כשהיה גשם חלש שלא ממש הצריך מטריה והרי להסתובב עם מטריה זה די מעיק, או בלתי אפשרי, אם לא מוצאים אותה. מאז אתמול אני מוטרדת מגורלה של המטריה הסובייטית שלי שליוותה אותי בימי הגשם בעשרים השנים האחרונות. היא מעולם לא התהפכה כתוצאה ממשבה של רוח עזה ואפילו שהיו כבר חורים קטנים בבד שלה, היא הייתה עדיין הכי טובה. מקווה שהיא מסתתרת היכן שהוא בבית.

IMG_3282

IMG_3279
בתמונות: מעיל: מנגו, ג’ינס: פורנרינה, תיק מגפונים וחולצת פסים: זארה, כובע: אמא סרגה.

ניראה כאילו השנה מעיל הגשם הוא הדבר האולטימטיבי לימים שבהם מטפטף ואני שמחה שלא מיהרתי להסיק מסכנות חורפיות ולהתעטף במעיל. יוצא ככה שאת המעילים החמים יותר אני שומרת לכשאני יוצאת בערב ואילו ביום לא מספיק קר למעיל של ממש. רק השבוע הצצתי על מעיל הפרווה החמוד שלי מזארה שתלוי לו בארון ומחכה לימים קרים יותר שבטח לא יבואו. בנתיים המעיל הזה ממנגו זה הדבר הכי טוב שיכול להיות לעכשיו. ושוב חולצת הפסים היא הפריט המושלם ביותר לכל רגע. אני לא מצליחה לתאר את חיי ללא כמה חולצות פסים מעולות. אני מאמינה שאלה הם שני הפריטים שחשוב להשקיע בהם כסף בחורף:

61518_in_l
פרקה בסגנון ספורטיבי –זאת של burberry
79559_in_l
וחולצת פסים מושלמת  - עדיף בגזרה פשוטה ולא ממש צמודה לגוף – זאת של sonia rykiel
שתי התמונות מ net-a-porter

אני, כמובן, מסתפקת בפריטים הנגישים מהרשות הקיימות בקניון הקרוב למקום מגוריי. למרות שאת המעיל הזה קניתי במנגו בעזריאלי לפני איזה שנתיים וזה לא כל כך קרוב לאיפה אני גרה עכשיו. האמ תהיא שזה כל כך רחוק שאני אפילו לא בטוחה שיהיה לי כח להזיז את עצמי לשם לכתוב פתיחתה של H&M.  קניתי אותו בסוף העונה ב-120 ש”ח בלבד ואפילו הלכתי לראות כמה פעמים מתי המחיר שלו ירד הכי הרבה. הייתה לי הרגשה שבסוף המעיל הזה יהפוך להיות אחת הקניות הכי טובות שלי וזה הסתבר כנכון. טוב, פעם עבדתי ליד עזריאלי וכניראה שבגלל זה הטרחתי את עצמי עד לקניון ההמוני הזה. מקווה שיום אחד אוכל להרשות לעצמי להצטייד במעיל של burberry, כי אם כבר מעיל גשם אז בטוח שלהם.

IMG_3288

לפני כמה ימים נחתה אצלי בתיבת הדואר חבילה מרובעת ושטוחה למדיי. מפתחות התיבה לא היו עליי ונאלצתי לדחוף פנימה את אצבעותיי השמנמנות כדי להוציא את החבילה החומה שסיקרנה אותי. בתוכה חיכה לי “ספר האופנה של ישראל” בהוצאת בסוכנות הדוגמנים “יולי” ואירוקה, כפי שנכתב בקומוניקט המצורף, The Book. האמת היא שהפורמט הקטן יחסית של הספר קצת איכזב אותי וגם לא כל כך הבנתי מה עומד מאחורי ההחלטה להוציא אותו לאור, מלבד יחסי ציבור, כנראה. אבל אולי זה מספיק. הצילומים בפנים חביבים למדיי ואפילו מכילים בתוכם את הטרנדים של החורף הנוכחי כמו מעילי פרווה והרבה שחור ונוצץ, כך שלא סבלתי במיוחד במהלך הדפדוף בספר. הוא, כנראה, יקשט את שולחן הקפה שלי, אבל הוא יראה די אומלל ליד הספר של סקוט שומן, The Sartorialist, שהיה ספר שולחן הקפה שלי עד עכשיו ולא מתכוון ללכת לשום מקום.

טוב, אני לא אוהבת להגיד דברים רעים על הפקות ישראליות, בעיקר לא בתחום האופנה כי אני חושבת שכל יוזמה היא מבורכת, גם אם היא שמה לה לדגל לשפר את תדמית הדוגמנים בארץ שזו מטרה נעלה כשלעצמה ואני חושבת שהספר חמוד למדי בסופו של דבר. ברור שגודלו שקרוב מדיי למיימדיו של משה, עכבר המחמד שלי מאיקאה, מאכזב, אבל מצד שני זה ידידותי יותר לסביבה אם מבזבזים פחות נייר על אופנה. ובכלל אני כבר מזמן חושבת שאופנה וסיקור אופנה יהפכו למדיום דיגיטלי. מעניין כמה זמן המגזינים מנייר עוד יחזיקו מעמד.

אם הספר נופל לידייכם, דפדפו בו. לא יודעת מה עוד אמורים לעשות איתו.
נשיקות!

18 תגובות:

  1. את צודקת שהחלטת להחזיר את הכובע, הוא לגמרי חמוד! גם אני קיבלתי את הספר ועדיין לא הצלחתי להבין מה המטרה שלו.

    השבמחק
  2. את יודעת איפה אפשר להשיג את הספר הנוכחי ?

    השבמחק
  3. לא קריסה אני לא מאמינה איפה המטרייה הסובייטית שלך שסחבת מרוסיה ושמרת עליה 20 שנה???
    אני נדהמת כל פעם מחדש ששמרת מטרייה 20 שנה

    השבמחק
  4. אני מקווה שמגזינים ישארו. בעצם, מגזינים צריכים להשאר, אפילו אם רק בהוצאות מצומצמות בחנויות מיוחדות לאוהבי הדבר.
    לעבור על הרידר שלי זה נפלא ואני מקבלת טונות של אינפורמציה ותמונות ודברים שאין סיכוי שהייתי נחשפת אליהם ללא האינטרנט כי הם לעולם כנראה לא יהיו בשום מגזין - אבל התחושה כל כך שונה. בדפדוף בדפי הכרומו המבריקים יש משהו שהאינטרנט לעולם לא יצליח להעלים.

    השבמחק
  5. לייק על המעיל!
    באמת מעיל גשם זה הדבר הכי נחוץ "בחורף" שיש לנו,ואני כל כך מבינה אותך בקשר למעיל פרווה גם אצלי זה ככה הוא יושב בארון ומחכה לצאת אך בנתיים המזג אוויר לא מצדיק את זה,אלא אם אני רוצה למות מחום.

    תמונות מקסימות כתמיד(:

    שבוע מדהים שהיה לך

    נשיקות.

    השבמחק
  6. אהבתי את האאוטפיט שלך. נראה מאוד נוח וקל , וזה כל כך חשוב בחורף שלא בא לצאת מהבית ורוצים משהו נעים לגוף ונוח.
    ומאד יפה לך הכובע :)

    השבמחק
  7. standing ovation - לא יודעת מה להגיד לך לגבי הספר. אני חושבת שזה סתם נועד לעשות יחסי ציבור לסוכנות יולי. תודה רבה על הכובע. זה באמת חמוד לי.

    אחת שחושבת שיודעת... - האמת היא שאין לי מושג. דווקא הסתכלתי בקומוניקט וניראה לי שלא כתוב שם כל כך.

    rotem - אני שמרתי אותה כי היא הייתה מטריה טובה ממש. אני מקווה שהיא עדיין אצלי איפשהו. הברזלים שלה היו ממש עמידים. אוף, איפה היא???

    Yud - אני יודעת שמגזינים זה כאילו מגניב, אבל הם ממש יקרים כשהם בארץ ואופנה באינטרנט זה בחינם. אני מאמינה שהמגזינים לא באמת ייכחדו, למרות שלפי כמות העיתונים שנסגרים בעולם בשנים האחרונות אי אפשר לדעת. עלות הוצאת המגזין היא גבוהה והכל תלוי במפרסמים ובתפוצה. מזל שאנחנו נוכל לחזות בהיסטוריה בעצמנו. נשיקות.

    MyMoonDay - אוי המעיל הפרוותי. לא נורא כבר לבשתי אותו בניו-יורק אז זה בסדר. תודה רבה שאהבת את המעיל :) נשיקות ושבוע נפלא גם לך.

    renerene - כן, תמיד כדאי להתלבש נוח. זה מה שאני תמיד עושה. תודהרבה על התגובה.

    השבמחק
  8. אהבתי את משה,אה,ואת הלוק הCOOL גם!(:

    השבמחק
  9. יפה לך הכובע, ובכלל כל האאוטפיט מקסים. גם אני, אגב, לא אוהבת מטריות ומעדיפה כובעי צמר חורפיים ומפנקים, מה עוד שהם משדרגים את כל הלוק.

    השבמחק
  10. איזה בונבון.
    הספר אכן די lame תודה שאמרת משהו.

    השבמחק
  11. התאהבתי בחוצלת הפסים הגימור שלה בחלק התחתון מושלם !!!
    לגבי הספר, אם אפשר לקרא לו ספר, אין הרבה מה להגיד חוצמזה שבאמת כל יוזמה היא מבוכרת במיוחד במדינתנו הקטנטונת והלא מוערכת אופנתית

    השבמחק
  12. אחלה כובע! אני חושבת שגם אמא שלי סרגה כובע כזה מתישהו...

    השבמחק
  13. אני כל פעם שמחה לגלות איך אקססוריז אחד (ובמקרה שלך, אקססוריז משובח בסריגה עלית של אמא) מוסיף כל כך הרבה להופעה.
    איי לייק האטס!

    השבמחק
  14. מדהימה,אני פשוט חייבת לשאול,
    במה את עוסקת לפרנסתך האישית?

    השבמחק
  15. כובע יפה, טפו טפו לאמא שלך יש ידיים טובות, חוץ מלסרוג כובעים מהממים היא גם תופרת?

    השבמחק
  16. lian - תודה רבה. משה הוא כבר הופיע בבלוג כמה פעמים.

    לירז - אני ממש מבינה אותך, אבל גם לכובע יש מגבלה ויש ימים שאין ברירה אלא ללכת איתה. אוף!

    Dana (MODAna)- לא יודעת אם הוא lame אבל הוא רחוק מלהיות מושלם או להיות באמת "ספר האפנה של ישראל".

    shani levi - חולצות פסים מכל סוג זה להיט. כמעט קניתי השבוע עוד חולצת פסים, אבל היא לא הייתה מושלמת, אז ויתרתי. הספר, הוא ניסיון וזה נחמד.

    Nina - תודה, דארלינג. אני כל כך אוהבת את הכובע הזה שממש שמחתי שהוא הצליח להועיל לי השבוע.

    the purple toe - איי לייק האטס טו! אבל בגלל שלרוב לא מספיק קר פה אני מוותרת. הלוואי ולאמא שלי היה זמן וכח לסרוג לי עוד דברים. תודה רבה!

    אנונימי - תודה רבה! אני אוהבת מחמאות.. סתם :) אני מתעסקת בפרסום באינטרנט. מקדמת מוצרים במדיה חברתית, כותבת תכנים, עורכת בלוגים. בערך זה. אם יש שאלות ספציפיות, אפשר לפנות אליי במייל yellow190@gmail.com
    שבוע מקסים!

    marina - תודה רבה. אמא שלי תופרת לי המון בגדים. את מוזמנת לחזור אחורה בבלוג ולמצוא המון פריטים שהיא יצרה במיוחד בשבילי.
    לילה טוב!

    השבמחק
  17. ספי, קודם כל הכובע מתאים לך, כך שתרשי לעצמך עוד אחד לפחות.
    אני הכי בן אדם של כובעים, גם בחורף וגם בקיץ, חוץ מזה שהוא מגן מפני מזג האוויר, הכובע הוא גם אביזר אופנה עם אמירה.

    שבוע מעולה שיהיה!

    השבמחק
  18. אני הולכת עם כובעים בקיץ, כאלה שמגנים מפני השמש. אבל בנתיים החורף חוזר, כמו שאני שומעת מבחוץ. שבוע מעולה גם לך! ונשיקות.

    השבמחק

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...