יום רביעי, 24 בפברואר 2010

פגישת מחזור

IMG_3590

באחד הימים בעודי עוברת ליד "פלאפל הקוסם" ברח' שלמה המלך תהיתי לי האם לא מקובל לעשות פגישת מחזור 10 שנים לאחר סיום התיכון כדי לראות מה קרה לכל הבוגרים בעשור שבו עזבנו את פתח תיקווה, או לפחות את תיכון "אחד העם"? ניראה לי שהתהייה הזאת איננה מפתיעה כל כך על רקע הפגישה בפלאפל הקוסם בשלומי אברהם, שחקן קולנוע ותיאטרון שלמד איתי בתיכון וגם בצילומים האלה שצולמו באחד מסופי השבוע האחרונים, יש מן הגעגועים לתיכון. כן, זה התיכון שלמדתי בו ועוד בהיותי תלמידת חטיבת ביניים היתי באה לאתר הבניה כדי לדאוג שהמבנה החדש של התיכון שלי יהיה מוכן לקראת תחילת הלימודים. באופן מפתיע, הכל היה מוכן בזמן.

טוב, לא צריך להגזים. אני לא באמת מתגעגעת לתיכון למרות גל הנוסטלגיה ששוטף אותי כרגע, ורוב האנשים שלמדו איתי נמצאים בפייסבוק, כך שאני יודעת איפה לברר עליהם אם ממש בא לי, מה שלא ממש הגיוני שיקרה כי הרי אני מרוכזת בעצמי רוב הזמן. האמת היא שהחברות הכי טובות שלי מהתיכון דווקא מתעלמות מקיומו של המנגנון שעוזר להישאר בקשר, הפייסבוק, מה שמאוד מקשה על היחסים, טוב, מלבד שאר הדברים המורכבים שמקשים הרבה יותר.השנה, למשל, שכחתי להגיד מזל טוב לסמדר ויפית, חברותיי התאומות, ליום הולדתן שחל בתחילת ינואר כי היה לי שבוע נורא עמוס שגרם לי לשכוח להביט בלוח השנה ולפספס את התאריך. מאז שגיליתי את הדבר הנורא שעשיתי, או לא עשיתי בעצם, התביישתי להתקשר אליהן וככה זה נשאר. האמת היא שסיפרתי על הטעות לליאור, חברה אחרת שלי. אבל עדיין לא יצא לי לתקן את המעות וכבר עברו כמעט חודשיים מאז. זה די נורא ולא חברי כשחושבים על זה, אבל הן יודעות שאני אוהבת אותן ושאני מאחלת להן המון אושר, גם אם שכחתי להתקשר.

IMG_3586IMG_3592IMG_3597 IMG_3601 IMG_3603 IMG_3605 בתמונות: ג'ינס ומגפונים ZARA, חולצה משובצת ובלייזר מהארון של אמא שלי, חולצה לבנה – simplelife של SACK'S.

קצת על הבגדים –בכל זאת זה בלוג אופנה ולא רק פלטפורמה להתנצלויות פומביות. את החולצה המשובצת, שכבר הופיעה כאן בבלוג, באמת לבשתי בימי התיכון, או לפחות בימי חטיבת הביניים, כאשר לא היו בישראל חנויות שמכרו אופנה ראויה. היה זה לפני כניסת זארה לארץ ובכלל כשאני חושבת על מה שהיה אז, בשנות ה-90, אני קצת נחרדת. למרות שכל מה שלבשו אצלנו אז היו מכנסי קורדרוי של ציפי משוק הפשפשים, תמיד ניסיתי להביע את עצמי גם מבחינה אופנתית והתלבשתי יפה לא בלי עזרתה של אמא שלי שתפרה לי שמלות וחצאיות גם אז. ניראה כאילו ג'ינס ליוויס היה הפיתרון להכל והיו לי שני זוגות מזוייפים של קרוקר משוק הכרמל שהיו פשוט מכנסיים מהממים לימים ההם. על מגפונים מגניבים, לעומת זאת, היה אפשר רק לחלום. מזל שהימים ההם עברו ואינם.

בכל מקרה, מסקרן אותי לדעת אם מישהו שלמד איתי בתיכון קורא את הבלוג שלי. אם כן, הגיבו בתגובות, חבריי היקרים לספסל הלימודים, או כתבו לי למייל yellow190@gmail.com, אם אתם מתביישים. זה ממש ישמח אותי. וגם, מי אחראי פה לכנס מחזור?!

תודה לאמא על הצילומים ועל הבגדים.

המשך שבוע נפלא וקריר!

16 תגובות:

  1. הי ספי, למרות שאני לא תמיד מגיבה, אני שמחה לגלות פוסט חדש שלך ומואי כיף שהקצב גדל.
    השאלה שהעלת בהחלט מעוררת מחשב מאז כניסת הפייסבוק לעולם האם עדיין יש טעם לפגישות הללו?

    השבמחק
  2. מאוד אהבתי את מה שלבשת :)

    השבמחק
  3. אמנם לא באותו מחזור שלך, אבל היי (!!!) גם אני למדתי בתיכון אחד העם בפתח תקוה, תחת פיקודו של המנהל איילון נווה, האם גם אותך נעמן אופיר לימד לשון? אני תוהה לדעת באיזה שנה סיימת? אני בשנת 2004.
    על כל פנים, אני לא פתח תקוואית, אבל למדתי שם רק כי ביישוב בו גדלתי לא היה תיכון. אחחח ימי פתח תקוה היו לא רעים האמת.. :-)

    שרונה.

    השבמחק
  4. היי ספי,
    אני הייתי איתך בתיכון והייתי ממש דלוק עלייך.. :)
    סתאאאם זאת אני, דנה. נורא חמוד הרעיון לפוסט- מעניין באמת שבישראל אין את המנהג של פגישות מחזור, בעוד שמחזור התיכון שלי (מחו"ל) סיימנו רק ב-2004 ומאז הוזמנתי לפגישת מחזור מדי שנה. מדהים, הם אשכרה שומרים ככה על קשר. זה כל כך הזוי, אני כל הזמן חושבת על עצמי ככזו צעירה אבל תכל'ס, יש נשים מהשכבה שלי בהריון שני... בלתי נתפס. זה כל כך רחוק ממני- נישואין, משפחה וכו'.
    רק בשביל הבום בפרצוף שווה לעשות פגישת מחזור. תארגני אחת!

    השבמחק
  5. פגישות מחזור אחרי עשר שנים זה כמובן משהו מאוד אמריקאי- ודרך אגב, גם בעולם הפייסבוקי/טוויטרי/באזי (מחק את המיותר) יש לו ביקוש כאן, בארה"ב

    השבמחק
  6. אם אני אצטרך לעשות חיפוש אחר חבריי התיכון זה יכלול סיורים בבית אבות כדי לראות אם מישהו עוד חי. אוף, זה היה מזמן...

    השבמחק
  7. MORE4ME - אני שמחה לדעת שאת מבקרת כאן הרבה. לגבי פגישות מחזור, זה באמת לא ממש חיוני מאחר וגם לא כל ךכ אכפת לי מקרוב האנשים וגם כי הפייסבוק באמת מספק הצצה מספקת לעניין.

    מירב - תודה רבה!

    Photo.Fashion.Passion - הי! אני ממש שמחה לשמוע. אחד העם זה בית ספר טוב, לפחות היה אז. אני מחזור 2000, כי אני זקנה.

    Dana (MODAna) - איזה מאוהב בתיכון? בכיתה שלי היו איזה 4 בנים. טוב, כמה בנים כבר יכולים להיות בכיתה מדעית ורק יובל היה חמוד. אה וגם היו אצלנו מחוננים בשכבה. כיתה כזאת עם אנשים מגניבים באמת, אבל הם הכפו ליפי נפש עם סיום התיכון וכרגע שום דבר לא מחבר בין עולמי החומרי לעולמם הלא יודעת מה. גם אני מכירה בנות מהשכבה שכבר ילדו. כל אחת וקצב החיים שלה. נשיקות לך וגם להן.

    ronit - תודה רבה על התגובה מרחוק. אני יודעת שהמחשבה על פגישות מחזור עלתה אצלי כתוצאה של יותר מדי סרטים שסיפורייהם הסכריניים נתקעו, כניראה, עמוק בתת מודע שלי. בארה"ב הרבה אנשים גרים רחוק אחד מהשני והחיבור הזה מחזיר אותם לימי התיכון שהם כל כך מתגעגעים אליהם, אם הם כמו בסרטים, כמובן. לכן זה ניראה לי יותר הגיוני איכשהו :)

    בארון של גיברת קאופמן - מזמן זה אומר טוב. בטח הספקת הרבה מאז. הצחקת אותי עם בתי האבות...

    השבמחק
  8. מההה ספי זה התיכון שלי, אני לא מאמינה שהיית כל-כך קרוב, הייתי באה לפגוש אותך!
    קטע שלמדת באחד-העם.. מקווה שנהנית מהביקור הנוסטלגי, אני לא חושבת שהוא השתנה יותר מדי.
    אה וסתם שאלה - למדת במקרה עם דליה בן-אסא? היא המחנכת שלי :)

    השבמחק
  9. אני דווקא הייתי מתה להתבגר בניינטיז- (היתה סצנת מועדונים "גזעית" נורא)
    נראה לי מאוד מאתגר להתלבש טוב כשלא מגישים לך הכל על מגש הכסף של זארה....

    השבמחק
  10. אני גם רוצה פגישת מחזור בתיכון שלי! למרות שאנשים שכן יוצא לי לראות, נראים די אותו הדבר...
    מאוד אהבתי את מה שלבשת, מצד אחד מאוד נכון להיום, מצד שני ניינטיז-כמו בימי התיכון שלנו...

    השבמחק
  11. נורא אהבתי את הג'ינס והמגפונים וגם השילובים של הכל.

    השבמחק
  12. אין מצב שהייתי הולכת לפגישת מחזור לא משנה של איזה בצפר-חוץ מזה באמת שהפייסבוק מכסה על העניין הזה

    לגבי פלאפל בפתח תקווה-אני יותר בעניין של חתוכה ברחוב ההסתדרות

    לציפי בשוק הפשפשים נורא רציתי להגיע ומשום זה מעולם לא קרה!!!
    אמא שלי גם תפרה לי אבל לקראת גיל 11 היא הפסיקה.לא יודעת למה בעצם.
    ואוי איך חלמתי על מגפונים מגניבים באמת!אבל האמת שגם אז ידעתי למצוא מציאות והאתגר היה יותר גדול זה נכון-אבל אולי היה בזה יותר סיפוק???
    היום יש לי טונות של בגדים בארון-אולי זה פיצוי לתקופה ההיא?וברור שאני לא מספיקה ללבוש/לצלם כלום.

    השבמחק
  13. noa - איזו חמודה. התיכון באמת לא השתנה הרבה רק העצים צמחו מאוד ועכשיו הם מסתירים את התיכון מהכביש. הם רק ננטעו כשאני למדתי שם. גם השכונה מסביב לתיכון גדלה מאוד, מה שהפתיע אותי, משום מה.
    הצילומים היו החלטה של רגע. לא תכננתי ממש..
    לגבי דליה בן-אסא, היא הייתה גם בזמני, אבל לא למדתי איתה. חג שמח!

    מרג'ורי מורנינגסטאר - הייתי כל כך חננה בימי התיכון שממש לא חוויתי את סצנת המועדונים הלוהטת שהייתה. ולגבי להתלבש יפה, כן זה היה אתגר רציני ואני מקווה שעמדתי בו. היום בהחלט יותר קל להתלבש.

    Nina - אני כל כך אוהבת שאת ממש מבינה אותי. היה כיף להיפגש אתמול. נשיקות.

    isitreallynecessary - תודה רבה. ביקרתי בכאילו בלוג שנפתח לך בטעות. אולי זה סימן שאת צריכה גם כזה? חג שמח!

    lian - דווקא הלכתי עם החברות שלי ליפו לקנות מכנסי ציפי, אבל הן היו גדולות עליי ובכלל הכל היה מוזר ואמא שלי הייתה קונה לי בגדים ובכלל, תקופה רחוקה למדי.
    לגבי האתגר שבלבוש - זה נכון שהיה מעניין יותר, אבל גם כל דבר יפה היה יקר יותר כי הרי התפתחות הייצור בסין בעשור האחרון הביאה לנו יותר אפשרויות לקנות בזול וגם השילוב של זה שלא היה לי כסף משלי הקשה על הכל.
    בקיצור. היה מאתגר, אבל עכשיו הכל יותר מספק.
    ואת, תצטלמי יותר, את מהממת!

    השבמחק
  14. אז רגע, את מצולמת פה על רגע התיכון שלך? איזו השקעה בנוסטלגיה :)

    השבמחק
  15. ספי,
    אני מתחיל לצחוק רק מלחשוב עלייך.
    כיף לקרוא אותך, אבל יותר כיף להסתובב איתך...
    משקפיים יפים:)

    השבמחק
  16. ספי אחלה פוסט יצא לך. מאוד אהבתי את מה שלבשת, למרות שזה לא כל כך הטעם שלי כי אין לי אפילו בלייזר אחד בארון - נחמד לראות את החולצה המכופתרת בשילוב אחר לגמרי. אני בטוחה שחברותייך יסלחו לך על עניין היומולדת אחרי ההתנצלות הפומבית הזו.

    השבמחק

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...