יום חמישי, 5 באוגוסט 2010

חם גם בלבן

IMG_6544

בתמונה:  אאוטפיט רנדומלי מהשבוע הלוהט: 2  שמלות דקות לבנות משוק בצלאל אחת על השניה, סנדלים ישנים מאוד, חגורה של איילת שחר, תיק מטוקיו.

השבוע גיליתי כל מיני דברים מעניינים. אני מודעת לזה שבדרך כלל כשאני לא כותבת על אופנה, אז אנשים פחות מתרגשים, אבל בכל זאת, אלה דברים שיכולים להועיל לכם:

1. על אוכל בחוץ – חלק גדול מהפעמים שבהן אכלתי בחוץ, לא היה לי טעים. אני אמנם לא נמנית עם אלה שלא מרוצים מאיזו מסעדה וישר רצים לטוויטר ללכלך, אבל אני אספר שפתחו מן מקום כזה בריא של סלטים בדיזינגוף fresh kitchen ולא טעים שם. לא טעים הסלט טונה. זה מאוד חבל וגם הם משקרים בתפריט שיש להם שעועית ירוקה בסלט טונה וכשמסבים את תשומת ליבם לשקר, כי לכתוב שיש ובעצם אין זה שקר בעייני, הם נורא מצטערים שהמלצרית לא אמרה לי. בקיצור, חבל. מקום חדש וכבר כישלון.
עוד מקום חדש וכשלוני זוהי הסושיה הסחית הראשל"צית פרנג'ליקו בדיזינגוף סנטר – לא שהיו  שם הפתעות. אני ורותם האמיצה התיישבנו שם על כסאות ראש הדשא הירוקים השעירים והפקרנו את עצמנו בידי מלצר נחמד מדי. כן זו בעיה חמורה כמעט כמו מלצר לא נחמד. אבל אחרי ששנים הרגילו אותנו בבאצ'ו שמלצר לא צריך להיות נחמד, אלא אף כדאי שיהיה ביצ'י משהו, כל הנחמדות הזאת הייתה לא במקום. ניסיתי להסביר לחמוד האמריקאי, כן הוא היה אמריקאי נחמד מדי, שככה לא עובד בתל אביב. מעניין אם הוא קלט. אבל זה לא הקטע הנורא ביותר. הסושי היה הכי לא יפני בעולם וגם על זה סלחתי וגם על זה שהדים סאם לא היה משהו גם. שילמנו 50 ש"ח כל אחת על אוכל לא טעים, אבל אכלנו במזגן בסנטר מבלי לצאת לרוחב. בסופו של דבר הלכתי הביתה וקיבלתי קלקול קיבה של החיים.  אל תלכו לשם, גם אם אתם אוהבים את הסושי שלכם בסנגון ראשל"צי.

2. קולנוע דוקומנטרי – אי אפשר בלי קולנוע דוקומנטרי וזה בדוק. האמת היא שהשבוע צפיתי בסדרה תעודית חדשה על מלחמת העולם השניה שכולה, אבל כולה עשויה מחומרים מקוריים מצולמים בזמן אמת אפוקליפסה – מלחמת העולם ה-2. החומרים נאספו מארכיונים של מדינות רבות ע"י אספנים  ונצבעו מחדש, מה שהופך את הסדרה לצבעונית ומרתקת. כל מי שאוהב קולנוע דוקומנטרי איכותי  ומלחמת העולם ה –2 לא מפסיקה לסקרן אותו, באוזן השלישית מחכה לכם עותק של הסדרה.

3. ספר שאני קוראת – קוצר רוחו של הלב, ספר של שטפן צוויג, סופר יהודי ממוצא אוסטרי שהתאבד בברזיל בימי מלחמת העולם ה-2 לאחר שברח לשם מהנאצים. הוא שם קץ לחיו כי העולם כמו שהוא הכיר אותו חדל מלהתקיים. בסדרה המוזכרת לעי"ל מסופר בקצרה גם על הסיפור הזה בין סיפורים אישיים רבים של אנשים פרטיים במלחמת העולם השניה. הספר כשלעצמו מספר על חייל אוסטרי לפני מלחמת העולם השניה שמתוך רחמים קושר קשר עם נערה נכה. אני רק בתחילתו של הסיפור, אבל היכולת של הסופר לספר את הסיפור באופן כל כך עדין ועם זאת מפורט וחיי מבטיחה לי שזהו ספר נפלא. מה גם שמי שקנה אותו הינו בעלים של טעם משובח בספרים וזו עוד סיבה לקרוא את הספר.

4. פילאטיס – התחלתי לעשות פילאטיס מכשירים בסטודיו של דליה מנטבר ברוטשילד בשבוע שעבר. אין ספק שזה שיעור הכושר האהוב עליי עד היום. יקר מאוד, אבל עובד וכן זה נחמד שזה שיעור רגוע עם מורה מקסימה ובקבוצות של 3 בערך. הרבה יותר בסטייל מחדר כושר עם גברים מזיעים ובוהים.

5. giveaway - צפו ל giveaway  מאוד מגניב שיוגרל בבלוג בשבוע הבא.

הסופ"ש כבר כאן. אני מצויידת במשהו לקרוא ומשהו לצפות בו ואני מתכוונת להימנע מלצאת החוצה כי הולך להיות עוד יותר חם. ואפילו הבטיחו להכין לי פנקייק.

נשיקות.

17 תגובות:

  1. הסדרה הדוקומנטרית והספר נשמעים מאוד מעניינים, מסוג הנושאים שאני אוהב כי סרטים דוקומנטריים והיסטוריה תמיד מרתקים אותי. לגבי האוכל - לא יודעת אם הפרנג'ליקו שפתחו זה אותו אחד שיש בחיפה - אבל זה החיפאי פשוט מעולה, אז די מפתיע לשמוע שהיה כישלוני...
    יפה לך הלוק הרומנטי הזה עם השמלות הלבנות. יש לי גם אחת שתופיע בבלוג בקרוב. נשיקות וסופ"ש נעים:)

    השבמחק
  2. וואו, תבדקי שגיאות כתיב לפני שאת מפרסמת משהו. מה יגידו ה"לקוחות" שלך על זה?

    השבמחק
  3. זה הכי מבאס בעולם לאכול בחוץ אוכל מגעיל!

    ד"א ראיתי את הסדרה הזו בערוץ ההסטוריה והיא מעולה ומרשימה. ויש לציין שבשנה האחרונה קצת לפני המסע לפולין, הפכתי ממש אובססיבית לכל התוכן הזה.

    מאוד מצפה לגיבאווי:)

    ויפה לך לבן:)

    השבמחק
  4. ברור שאני אתפס לענייני הסחים.
    אז יש לי השגה- פרג'ליקו זו אמנם סושיה תת-רמה (כמו סופר סושי בערך), אבל היא לא ראשלצית במקור, אלא חיפאית!

    וחוץ מזה, כמה יפני כבר יכול להיות במקום עם שם של ליקר איטלקי?

    השבמחק
  5. השמלה (או שילוב השמלות) מהממת ומחמיאה לך מאוד! אחת המוצלחות לדעתי

    השבמחק
  6. מהמם לך לבן. בקשר למלצרים האובר נחמדים, זו באמת מכה. אבל, הנודניק הראשי בבאצ'ו עדיין מעצבן אותי ☺ השאר חמודים באדישותם.

    השבמחק
  7. ספ', קודם כל אני ממש אוהבת אותך עם פוני. בטח כבר ציינתי את זה, אבל לא אכפת לי לחזור על עצמי.

    אוכל בחוץ זה כייף רק אם מדובר במסעדה טובה, כל השאר דראק.

    פילאטיס לעומת זאת מאוד מסקרן. כמה עולה לחודש?

    לגבי הלוק - לבן זה תמיד יפה :)
    סופ"ש מעולה שיהיה לך, ספינקה!

    השבמחק
  8. מושלם!.

    השבמחק
  9. פוסט מקסים! אהבתי.
    התיק משגע, יש לך מושג אם יש כאלו תיקים גם בהונג קונג? אני נוסעת בקרוב.
    סופ"ש קריר ונעים לך

    אביטל

    השבמחק
  10. למה את מתכוונת ב'סחית'? אני אומרת 'סחים' על כאלה שמעולם לא נגעו בג'וינט כאידאל.

    וחוץ מזה - די כבר! להיות הורסת כזותי.

    השבמחק
  11. כולה אכלת סלט טונה, כבר את מלכלכת? למה לקבור מקום ככה.

    השבמחק
  12. Lilya - כן דרלינג, מדובר בפרנג'ליקו הזה מחיפה. אבל איך יכול להיות טעים שם אם לסושיה יש שם של ליקר איטלקי, כמו שנאמר פה למעלה.
    חוץ מזה נמסר להם על קלקול הקיבה והם הודו שהמרק לא היה טוב.
    תלבשי כבר את השמלה הלבנה, אני רוצה לראות.

    אנונימי ראשון - וואו, בדקתי ומצאתי שתיים, תיקנתי. תודה. חוץ מזה אני לא מבטיחה ל"לקוחות" שלי כלום ולא גובה מהם כסף.

    michalooshla - כן, זה באמת לא נעים לאכול אוכל לא טעים, בעיקר שבבית אני אוכלת רק אוכל טעים. שמחה שאהבת את הסדרה הדוקומנטרית. זה נחמד לדעת שיש אנשים שזה מעניין אותם.
    אכין את צילומי הגיבאווי בשבת. סופ"ש נעים.

    מרג'ורי מורנינגסטאר - האמת היא שסופר סושי היא פי מיליון טובה יותר ואני יודעת שזו סושיה חיפאית אבל היא הכי מרגישה ראשל"צית וסחית. אין מה לעשות.

    שרלולית - תודה רבה על המחמאה, נחמד שבאת לבקר.

    Dush - יואו זה היה כזה ברור שתתייחסי לעניין המלצר הנחמד מדי. הכי מתאים לך שזה יעצבן אותך. אולי אהיה מחר בבאציו בצהריים. ניראה אם אזהה את המעצבן.

    Shani - יקירתי, תודה רבה. הפוני שלי תמיד שמח לקבל עוד מחמאות.
    אני לא התכוונתי חס ושלום להנות מהאוכל הזה, אבל פשוט לא היה לי זמן להכין כלום בבית כי עבדתי המון השבוע ורק רציתי לאכול משהו קל קרוב לבית וזה אכן היה דראק.
    הפילאטיס לא זול. עולה בערך 60 ש"ח לשיעור וזה עוד המנוי הזול יותר לשעות הצהריים. אבל הכי שווה.

    אנונימי מס' 2 - תודה!

    lili loft - תודה! בטוח יש כאלה תיקים גם בהונג קונג. גם ביפן הכל תוצרת סין וזה די באופנה אצלם עכשיו.
    בכל מקרה בהונג קונג יש שופינג מושלם. איזה כיף שאת נוסעת. אני לא הייתי עדיין. תהני וסופ"ש מהמם גם לך!

    בארון של גיברת קאופמן - את לא מודעת לשיח שהתפתח בעיר על סחים והיפסטרים. את לא צריכה לדאוג, את הכי היפסטרית. סחיות לא מאיימת עלייך. את גם כזותי.

    אנונימי מס' 3 - אם אני רעבה וממהרת ומגיעה למקום שניראה איכותי שמגיש לי את מה שיש בתפריט ללא המרכיב שהכי בא לי ובזמן האוכל אני חופרת ומנסה למצוא בסלט הלא טעים בעליל שלי את השעועית המובטחת וכל הזמן הזה הוא לא טעים לי ואני ממהרת ולא בא לי להחליף את המנה ובסוף אני לא מקבלת שום פיצוי מלבד 10% הנחה וזה שהם מצטערים ואני עוד נאלצת לשלם 50 ש"ח לפני טיפ זה לא מגניב. ב 50 ש"ח אני מצפה לסלט טעים. סורי.
    לא אמרתי לא ללכת לשם. אבל הם צריכים להשתפר. חוץ מזה, זו דעה ולא חייבים להקשיב לי.

    השבמחק
  13. לגבי הספר.. זה קצת כבד ועצוב לי מדי.
    כך גם לגבי הסרט הדוקומנטרי. אני מהאנשים האלה שמשתדלים להימנע מלהיחשף הרבה לנושאים טרגים כל כך. הרבה יותר קל לי לחיות בבועה שלי.

    בנוגע למסעדות, אני דווקא אשמח לשמוע המלצות חיוביות למסעדות בת"א, אני גם מת"א. ואני מאוד אוהבת לאכול בחוץ, אז אם יש לך המלצות במיוחד על מקומות כשרים, זה יכול להיות אחלה מידע לשתף בו את ציבור הקוראים הנאמן שלך:-)

    ואחרי כל החפירה הזאת אציין שהשמלה מקסימה ולנעלים לא התחברתי הן נראות לי סתמיות כאלה, כמו נעלי "פאולה", "טבע נאות"שנועדו להיות סתם נוחות ופרקטיות אבל לא יפות.

    השבמחק
  14. ככה יפה, להצטלם בכיכר מסריק ולהזניח את הברווז? אני מוחה! :)

    את נראית נהדר כהרגלך, ואני בעד הגיוון בתכני הפוסטים.
    לגבי הסושי: אם את כבר באיזור של הסנטר, לכי למון (אלא אם כן לעמוד בתור עם שיירה של פרחולות בצהרי היום ממש לא עושה לך את זה. מצד שני, גם קלקול קיבה זה לא שוס). סופ"ש ממוזג.

    השבמחק
  15. בתור תלאביבית עד לאחרונה וראשל"צית בהווה, קצת צורם לי השימוש בעיר הזאת בתור הגדרה לתת רמה. אני קוראת קבועה של הבלוג ולא מתאימם לך השימוש הזה בהכללות. באמת שלא.

    השבמחק
  16. אמיליה - תודה על התגובה. מקווה שתמצאי ספרים שיותר מדברים אלייך.
    באופן כללי, אין בתל אביב הרבה מסעדות כשרות וזה מזכיר לי שפעם מישהו חיפש מסעדה כשרה להזמין ממנה והייתה זו מסעדה סינית אל מוצלחת, אז לא אוכל לעזור בנושא הזה.
    לגבי הסנדלים - כן הם לא שיא היופי אולי, אבל הם אכן נוחים.

    ברווזה - אני לא התכוונתי להזניח את הברווז, הלכתי הפעם לפי הכיוון של השמש. בצל העצים היה אור טוב יותר.
    לגבי הסושי - אכלתי במימ חיי בכל הסושיות בעיר, כך נדמה לי. מון היא אחת האהובות, אבל כבר היינו בסנטר והיה זה מקום חדש שהתחשק לנו לנסות. זה הזכיר לנו את המסעדות הסיניות של פעם - כמו פיקנסין.

    אנונימית - אין צורך לקחת באופן אישי את מה שכתוב בבלוג. לא עשיתי שום הכללה, אבל כן יש הרבה מסעדות בכל הערים כולל ראשון לציון שבהן יש נטייה לקחת אוכל מסורתי ממדינה מסויימת (בעכת הטרנד הוא סושי) ולהכין אותו בדרכם הלא מקצועית. כמו מסעדת "ריבר" מראשון שפעם הזמנו ממנה וקיבלנו אוכל אסיאתי לא טעים ושומני. מותר להתאכזב ממסעדה ומותר לקשר אותה אסוציאטיבית למשהו שזה מזכיר לי.
    בסופו של דבר הבלוג הוא המקום שלי וגם לתת ביקורת מותר לי, כפי שאני חושבת. ומה לעשות שראשון מתקשרת לי למקום הזה. אני מפתח תיקוה שזאת עיר שכולם אוהבים לשנוא, אז מה אני נעלבת באופן אישי? קצת מטופש, לא?
    תודה על התגובה.

    השבמחק
  17. אני עדיין לא נרגעתי מהפוני שלך

    השבמחק

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...