אז הלכנו לבראנץ’

מה שהכי מטריד אותי במקומות חדשים או בנסיעות זה איפה לאכול. מצד אחד אתה רוצים לאכול אוכל נחמד וטעים ובמקום מגניב של טרנדי, ומצד שני הכי מבאס ליפול על מסעדה של תיירים או על מסעדה יקרה ולא טעימה. לפעמים זה לוקח שעות עד שמוצאים מסעדה טובה ואפילו הדירוג באינטרנט יכול להיות מטעה. לכן, את הפוסט הזה כדאי לגזור ולשמור לנסיעתכם לניו-יורק.

בראנץ’ בסוף זה משהו שהושרש אפילו בתל אביב, למרות שיש מעט מאוד מסעדות במגישות בראנץ’ כהגדרתו, אבל ארוחת בוקר מפנקת ומאוחרת אחנו אוכלים בלא מעט ימי שישי. אז בשבת האחרונה אני וגדי יצאנו לטיול בווסט וילג’. הלכנו ובהינו ברחובות הקטנים והיפים וחשבנו איפה כדאי לנו לאכול. אחרי הליכה לא מרובה מצאנו את עצמנו מול MORANDI מסעדה איטלקית מעולה שכבר ניסינו להיכנס אליה בערב, אבל הייתה מפוצצת וכבר הזמנו ממנה הביתה באותו הערב שלא מצאנו שם שולחן. הפעם היה תורו של הבראנץ’ במקום האמיתי ודי במזל היה לנו מקום והמסעדה הייתה מלאה כמעט לגמרי.

תפריט הבראנץ’ של MORANDI מגוון מאוד. יש גם ביצים, גם בשרים, גם פנקייקיס, אבל באופן מפתיע זה לא היה קשה לי לבחור.

מנה ראשונה – פלטת גבינות ונקניקים

כמובן ששתינו פרוסקו – הקאווה של האיטלקים

השולחן לידנו התפנה כשחבורת צרפתים קולניים סיימו סוף, סוף לרכל בקולי קולות והלכו

אני הזמנתי פריטטה מדהימה עם כרובית בצל ירוק וגבינה כלשהי מעולה למעלה. הפריטטה שלהם היא משתנה בכל פעם הירקות הם אחרים. זאת הייתה מעולה אוורירית וענקית.גדי הזמין סטק דק עם מקושקשת. גם המנה שלו הייתה נפלאה. כל הארוחה לוותה בלחם מעולה בשמן זית ומלח

 

מה חוץ? אתמול היה גשם, אבל לא גשם נורא, אלא כזה מהופך את כל העיר לחשוכה, אבל לא נורא מרטיב. בישלתי, עבדתי, צילמתי קצת אנשים בסוהו. שוקלת לעשות פוסט על ניו-יורקים מגניבים. אני לא מנסה להיות ה- Sartorialist, אבל יש אנשים שכיף לתעד. אבל זה בטח יקרה מחר כשאלך הביתה ברגל מהמחסן שלנו בהאדסון. ניראה לי שאני אצא לריצה.

לבשתי את הג’קט/קרדיגן החדש יחסית מיוניקלו, וחולצה אפורה של אמריקן אפרל (שגם פה יקירם מדי וקשה למצוא צלם משהו מעויל) ושרשרת וטבעת מ- H&M (שפה יש להם מבחר אדיר וחנויות מגניבות שבא לי לקנות משהו חדש כל יום) את כל השילוב רואים יותר טוב בתמונה למעלה. לבשתי את זה עם טייץ שחור ומגפיים שחורים.

נשיקות מניו-יורק