לפני כמה שבועות ביקרתי בכמה דירות תל אביביות לכבוד פרוייקט “בתים מבפנים”. אני לא ממש יודעת למה לא כתבתי על כך, אבל אני מניחה שבין כל שאר הסיבות זה תמיד הזמן. אבל אני אוהבת את מה שראיתי ואני אשמח לחלוק את זה איתכם.
הדירה הראשונה הייתה ברח’ קליר, מאחורי בית העיריה באזור מאוד חביב עליי, מה שנקרא הצפון הישן. למיטב זכרוני דובר בדירה שחולקה ליותר חללים ממה שהיו בה קודם. אהבתי את העיצוב האורבני שיש בו מקום לפריטים מיוחדים וישנים לצד חלל בהיר ומאוד חדש בעיצובו הכללי.
אני אוהבת שמכניסים הומור לעיצוב הפנים. פה זה בלון בצורת פוחלץ של צבי.
פינת עבודה עם שולחן שעשוי מתריס ישן ועליו חפצי וינטאג’ חמודים.
סורי על חוסר החדות, אבל זה רעיון מאוד מגניב להפוך 4 אריחי דקמיקה מצויירים לתמונה.
מעקה ורוד וגאוני בחדר המדרגות.
הדירה השניה בה ביקרנו הייתה בכיכר רבין. שם ראינו חלל לא מענין ודי מנוכר של קירות לבנים מכוסי בדלתות של ארונות שאפילו קצת הכניסו אותי לדיכאון, אבל המרפסת, היא הכל בבית הזה. וזה גרם לי להבין שכמה שאני חושבת שמרפסת זה לא חלל נחוץ בדירה, היא די חסרה לי, בעיקר אחת פתוחה וקטנה ורומנטית.
אתם יכולים לראות כאן את ידיות הדלתות של הארונות שכל קירות הדירה מצופים בהם, וניראה כאילו כל החפצים האישיים מוחבאים. זה מאוד לא מעניין, אבל המרפסת…טוב, כבר הבנתם.
מדובר בדירה של אדריכלים ולכן זה לא מפתיע לראות אצלם בלוק מצופה בצבע אמייל בתור פריט אמנות. יש לי כזה גם, שוקלת לעשות לו את זה גם. מלבד הספריה בחדר העבודה, לא היו שום פריטים אישיים. כי הכל שם בארון.
היה מצחיק לראות גם בבניין הזה על כיכר רבין פריט צבעוני בחדר המדרגות. תיבות דואר צהובות שלא ניתן להתעלם מהן.
המקום האחרון בו ביקרתי זה חניון הבימה. מסתבר שזה חניון מתקדם ביותר והוא תוכנן עם דגש מיוחד על ניצול חכם וחסכוני של אנרגיה ובכלל על ערכים ברי קיימא. לא אלאה אתכם בהסברים, רק אומר שהתרשמתי מאוד. אדריכלות תמיד היה המקצוע שהרגשתי שפספסתי, ולכן אפילו מערוכת חילוף אוויר ואורור של חניונים מסקרנים אותי לפעמים.
אם גם אתם תל אביבים שאין מצב שתמצאו את עצמכם בחניון הבימה ככה סתם, ככה זה ניראה בפנים ויש גם מקלט ציבורי עצום לתושבי האזור שמסביב. רק שתדעו.
אז זהו בנתיים, תשתדלו לא לפספס את פרוייקט “בתים מבפנים” בשנה הבאה. אין דבר מסקרן יותר מלהציץ לבתים של אחרים. לא בתים בעיצוב פנים קיצוני שאנחנו רואים בבלוגים של עיצוב ומגזינים, אלא בתים שאנחנו קרובים יותר ללהרשות לעצמנו ולקבל השראה מקסימה מאנשים שחולקים איתנו את החלל האורבני ומצאו דרכים מעניינות ולרוב לא יקרות כדי לתת לבית שלהם את הייחוד הזה שכולנו רוצים.
הדירה הראשונה הייתה ברח’ קליר, מאחורי בית העיריה באזור מאוד חביב עליי, מה שנקרא הצפון הישן. למיטב זכרוני דובר בדירה שחולקה ליותר חללים ממה שהיו בה קודם. אהבתי את העיצוב האורבני שיש בו מקום לפריטים מיוחדים וישנים לצד חלל בהיר ומאוד חדש בעיצובו הכללי.
אני אוהבת שמכניסים הומור לעיצוב הפנים. פה זה בלון בצורת פוחלץ של צבי.
פינת עבודה עם שולחן שעשוי מתריס ישן ועליו חפצי וינטאג’ חמודים.
סורי על חוסר החדות, אבל זה רעיון מאוד מגניב להפוך 4 אריחי דקמיקה מצויירים לתמונה.
מעקה ורוד וגאוני בחדר המדרגות.הדירה השניה בה ביקרנו הייתה בכיכר רבין. שם ראינו חלל לא מענין ודי מנוכר של קירות לבנים מכוסי בדלתות של ארונות שאפילו קצת הכניסו אותי לדיכאון, אבל המרפסת, היא הכל בבית הזה. וזה גרם לי להבין שכמה שאני חושבת שמרפסת זה לא חלל נחוץ בדירה, היא די חסרה לי, בעיקר אחת פתוחה וקטנה ורומנטית.
אתם יכולים לראות כאן את ידיות הדלתות של הארונות שכל קירות הדירה מצופים בהם, וניראה כאילו כל החפצים האישיים מוחבאים. זה מאוד לא מעניין, אבל המרפסת…טוב, כבר הבנתם.
מדובר בדירה של אדריכלים ולכן זה לא מפתיע לראות אצלם בלוק מצופה בצבע אמייל בתור פריט אמנות. יש לי כזה גם, שוקלת לעשות לו את זה גם. מלבד הספריה בחדר העבודה, לא היו שום פריטים אישיים. כי הכל שם בארון.
היה מצחיק לראות גם בבניין הזה על כיכר רבין פריט צבעוני בחדר המדרגות. תיבות דואר צהובות שלא ניתן להתעלם מהן.המקום האחרון בו ביקרתי זה חניון הבימה. מסתבר שזה חניון מתקדם ביותר והוא תוכנן עם דגש מיוחד על ניצול חכם וחסכוני של אנרגיה ובכלל על ערכים ברי קיימא. לא אלאה אתכם בהסברים, רק אומר שהתרשמתי מאוד. אדריכלות תמיד היה המקצוע שהרגשתי שפספסתי, ולכן אפילו מערוכת חילוף אוויר ואורור של חניונים מסקרנים אותי לפעמים.
אם גם אתם תל אביבים שאין מצב שתמצאו את עצמכם בחניון הבימה ככה סתם, ככה זה ניראה בפנים ויש גם מקלט ציבורי עצום לתושבי האזור שמסביב. רק שתדעו.
אז זהו בנתיים, תשתדלו לא לפספס את פרוייקט “בתים מבפנים” בשנה הבאה. אין דבר מסקרן יותר מלהציץ לבתים של אחרים. לא בתים בעיצוב פנים קיצוני שאנחנו רואים בבלוגים של עיצוב ומגזינים, אלא בתים שאנחנו קרובים יותר ללהרשות לעצמנו ולקבל השראה מקסימה מאנשים שחולקים איתנו את החלל האורבני ומצאו דרכים מעניינות ולרוב לא יקרות כדי לתת לבית שלהם את הייחוד הזה שכולנו רוצים.
הפוסט עשה לי שמח ועצוב בו זמנית. שמח, כי אני תמיד נהנית לראות פריטים כמו בלון הפוחלץ והבלוק הצבוע. ובכלל יצר המציצנות שלי אוהב להיכנס לבתים של אחרים. אך עצוב כיוון שהבית שלי במצב כל כך נוראי עכשיו, מלוכלך ומבולגן. והמחשבה התמידית בראש ״מחר אני אנקה את הבית״. אוף פוף!
השבמחקאיזה בתים כיפים ורעננים. בחום והלחות של תל אביב נעים שהבית נקי ורגוע. תודה על התמונות :)
השבמחקאגב, יש לי מרפסת קטנה. חשבתי שאצא אליה כל ערב ואצפה בשקיעה, בתכלס היא סתם שם. יכול להיות שזה בגלל שהנוף של פתח תקווה קצת פחות מעניין מהנוף של תל אביב.
וואו מגניב, תודה על השיתוף!!!
השבמחקאני בהחלט לא הולכת לפספס את זה
בשנה הבאה!
זה ארוע ממש נחמד, התלבטתי אם ללכת השנה ובסוף לא הסתדר לי, מעניין לקרוא את ההתרשמות שלך.
השבמחקלפני כמה שנים, כשגרתי בדירה מצ'וקמקת ביפו, נורא אהבתי להשקיף אל דירות מוארות יפה, עם חלונות רחבים שמציץ מהם מטבח מעוצב ולדמיין שאני גרה באחת מהן. זו הסיבה שבכל שנה ממש בא לי ללכת לבתים מבפנים (ואני אף פעם לא מספיקה! בגלל העבודה)
השבמחקהבית הראשון נראה מקסים, ממש אפשר להרגיש את האישיות של מי שגר שם.
השבמחקלבית השני גם אני פחות מתחברת, לא כ"כ אוהבת קירות לבנים וחפצים אישיים שמוחבאים בארונות, אבל לנוף מהמרפסת אכן אין מתחרים.
פוסט מצויין. יופי של תמונות. כיף לקרוא אותך. תודה לך.
השבמחק