יום שני, 21 בינואר 2013

פוסט על חפצים

לא יודעת אפילו איך להתחיל את הפוסט הזה. מצד אחד, חפצים הם לא משהו כל כך חשוב כדי שאעמיק מחשבה באיך לכתוב עליהם, אך מצד שני, הם תמיד סביבנו ולאלה שנמצאים תמיד בהישג יד יש משמעות מיוחדת בשבילי. אני לא אוהבת לקנות שטויות ולמלא את הבית בקשקושים מנטימנטליים, אבל איכשהו פריטים מסויימים מתנגנבים אליי בלי שאשים לב ולאחר מכן הופכים לאהובים ויקרים. כאלה הם חפצים.

2-IMG_6249לא חשבתי כלל על חפצים כשהתכוונתי לכתוב את הפוסט הזה, אלא רציתי לצלם את הצ’אבי סטיקס של קליניק והבושם של קלווין קליין ולכתוב פוסט על החידושים הקוסמטטים האחרונים שיצא לי לנסות, אבל כשהנחתי אותם לבד על השטיח הם לא ניראו מאושרים. הרמתי את עייני וכמה פריטים צבעוניים קפצו לשדה הראיה שלי וכשצרפתי אותם יחד הם הפכו לגוש הרמוני ומתוק של חפצים אהובים שהצליחו לספר על איך הרגשתי ביום שבת חמים של חורף לא קר. ולכל אחד מהם סיפור קטן עם זיכרון מתוק.

הספר - ארוחת בוקר בטיפאניס – אני זוכרת את ההשקה ואת האירוע שנערך בגלריה בירקון 70, כשעוד גרתי שם בשנת 2008 בין אמנים ומסיבות באווירה הכי בוהמיינית שיכולתי לחשוב עליה עד אז. אני כל כך אהבתי את הסרט כך שהייתי חייבת לקרוא את הספר וקניתי אותו גם כי הוא נורא יפה ומקשט בצורה מושלמת את השולחן שלי בסלון. הוא תמיד מעורר שיחות עם אורחים שבאים לבקר אותי. והוא באמת ספר ממש, ממש טוב.

הפנקס - קניתי אותו בצ’לסי בניו-יורק, בחנות בדים ווילונות של זוג צרפתים חמודים – Les Toiles Du Soleil. לראשונה הגעתי לשם כדי לאסוף סינרים שנתפרו בהזמנה ביום ממש קר. בחנות, מצאתי מגוון רחב של בדי פסים צבעוניים מדרום צרפת, מהם תופרים קייסים, תיקים, נעליים ומקבלים הזמנות מיוחדות. זאת אחת החנויות היפות לטקסטיל שראיתי בחיי.ועוד בתוספת שיק צרפתי. הגעתי לחנות עוד כמה פעמים כדי להזמין וילונות ולאסוף אותם וניהלתי שיחות ארוכות עם בעלת החנות הנפלאה על איך זה להיות זרים בניו-יורק ועל צרפת הרחוקה. בפעם האחרונה לא יכולתי לעמוד בפיתוי ולא לקנות את הפנקס הזה ובו אני כותבת משימות, או סתם מחשבות וכל מיני רשימות לעתיד שאף פעם לא אקיים.

הלק - זה דווקא סיפור חמוד. יום אחד כשעוד הייתי בניו- יורק, סיוי ואני החלטנו לעשות סיבוב בחנויות על מדיסון אבניו באפר איסט סייד ביום ראשון בבוקר. עברנו ליד החנות של J. Crew והיא הייתה סגורה כי הגענו מוקדם. החלטנו לחכות כמה דקות ובהינו בינתיים במצעד החגיגי לכבוד “יום פורטו ריקו”, בקיץ, בניו-יורק בכל יום יש סיבה לחגיגה. אחרי כמה דקות החנות נפתחה ונכנסו. בהינו בבגדים היפים והיקרים והכל היה ניראה מושלם וקיצי. פתאום הרמתי בקבוקון לק של אסי שהיה חלק משיתוף פעולה בין שני המותגים ושמו של הלק היה Mucho Dinero, הרבה כסף, בספרדית. לא קנינו כלום והמשכנו הלאה ואחר כך הצטערתי שלא קניתי את הלק היפה עם השם המצחיק והכה נכון. אחרי כמה זמן זה נשכח למרות שהשם אכן היה מוצלח. והלק הזה שבתמונה הוא מאוד דומה לשני, אבל שמו הוא Eternal Optimist, אופטימיסט נצחי, ואותו סיוי קנתה לי כדי לשמח אותי כשהייתי עצובה וכדי להזכיר לי את הימים שהיה לנו כיף בניו-יורק.

הבושם - Euphoria Blossom של קלוין קליין. זה פיצוי על זה שמעולם לא היה לי בושם של קלוין קליין בניינטיז. הריח שלו קליל, נעים ופרחוני שיתאים לאביב. זה ריח שבחורים שחושבים שאני חמודה וטובת לב יאהבו. פחות הריח שהייתי מדמיינת לעצמי שאני אוהב, אבל באופן מפתיע, הוא לגמרי חמוד בעייני. הבושם הוא מתנת “סופר פארם” ו”שסטוביץ”, שמביאים לארץ בשמים רבים ובניהם  בולגרי,האהובים עליי ואת הבושם הנפלא של Lanvin שאותו הייתי רוצה גם.

הנר - הוא פשוט התגלמות השלמות ומשהו שמעולם לא הייתי קונה לעצמי כי אני מסתפקת בנרות הזולים והיפים של איקאה. הנר הזה הוא בריח תה ירוק והוא היה בשקית ההפתעות של לאוקסיטן שקניתי לעצמי לכבוד השנה החדשה. המוכרת החמודה בחנות בצד המוזר של דיזינגוף סנטר ביקשה שאפתח את השקית כי היא הייתה סקרנית לגבי תוכנה וכשראתה שאני קצת מופתעת מהנר היא אמרה. זה יכול להיות טוב לסילבסטר. אותי זה הצחיק אז, אבל ריחו של הנר כה נעים שאני באמת שומרת אותו לאירועים מיוחדים ולא סתם לימים בהם אני קוראת בסלון מתחת לשמיכה.

צ’אבי סטיקס - המקוריים של קליניק, שהם השפתון/אודם הכי נעימים שיש. מאז שקיבלתי אותם, אני לא אוהבת שום מרקם אחר ובגלל שהעמידות שלהם לא ממש חזקה אני אוהבת למרוח אותם כל הזמן כי זה נעים. נתתי אחד לאמא, את הצבע היפה הטבעי ואת הורוד והכתום, אני מורחת לפעמים ביחד, אחד על שפה עליונה, אחד על תחתונה ואז מערבבת בניהם וזה נותן גוון קורלי מתוק ומיוחד, גוון שלישי ואחר ככה סתם. הם עולים עד סוף חודש ינואר 99 ש”ח לאחד וכדאי לקנות שניים כי אז אפשר לערבב. את שלי קיבלתי במתנה מקליניק, אבל יש לי עוד אחד שכבר קניתי בקיץ בניו-יורק והם חלק מהטרנד הזה בעולם איפור של להראות כאילו את לא ממש התאמצת ולא התאפרת הרבה ואני לגמרי בעד.

המשקפיים - הם פשוט הזוג הכי יפה, הכי אופטימי והכי קיצי שיש. אני משתדלת לא ללכת איתם הרבה כי הם עדינים ואני לא מוכנה בשום פנים ואופן שהם ישברו. כן, גם אותם קניתי בניו-יורק, בחנות H&M על השדרה החמישית ורחוב 18, אזור השופינג האהוב עליי במנהטן, אני הולכת איתם רק בקיץ ובשאר הזמן אני סתם שמחה שהם איתי והם חפץ יפה וורוד.

3-IMG_6246 1-IMG_6255 כל כך הרבה מילים על דברים שכבר קרו בעבר, אבל מחר הוא יום ממש חשוב לעתיד שלנו. לכו להצביע בבחירות. יש אנשים ברחבי העולם שחולמים על היום בו יוכלו לבחור. זאת זכות גדולה, אל תשכחו את זה.

לילה טוב!

6 תגובות:

  1. הספר מעולה. בא לי נורא את הצ'אבי הסגול אבל אני בעוצר קניות לבינתיים.

    השבמחק
  2. עשית לי חשק לנר בריח תה ירוק.

    השבמחק
  3. איזה פוסט שמח! גרמת לי לרצות לנסות את הצ'אבי סטיק - אז נראה לי שהצליח לך

    השבמחק
  4. פוסט מעניין.
    Win MAC lipstick , enter my giveaway now on the blog
    www.therainstreet.blogspot.com

    השבמחק
  5. הספר מצוין. ניסיתי את הצ'אבי סטיק אבל הוא לא מספיק עמיד לטעמי

    השבמחק

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...