יום שני, 16 בספטמבר 2013

כל מיני דברים מוזרים

היום יצאתי מהמשרד והיה חושך. נסעתי בכרם התימנים והיה חושך. כשהגעתי לדיזנגוף סנטר היה גם חושך. ורק בחנויות היה אור. נסעתי לדיזינגוף סנטר כי הייתי חייבת לקנות משהו ולהיפטר מהתלושים שקיבלתי לחג. ככל שאני מושכת את העניין זה הופך ממתנה לעונש, כי בא לי לקנות לעצמי מתנה, אבל חוסר היכולת להתלהב הוא עונש. כמו הבאנרים מהפוסט הקודם. כתבתי אותם ואיפיינתי אותם. הם עברו לעיצוב והייתי בטוחה שלא אראה אותם שוב לעולם, אבל הם המשיכו לנחות במייל שלי והטיפול בהם התארך. הייתי צריכה לתקן את הטקסטים ולתת הנחיות נוספות לעיצוב. זאת אמנם העבודה שלי, אבל אף אחד לא רוצה שהמשימה שסיימנו תחזור לטיפול נוסף. עכשיו קיבלתי מייל ששואל למה האנשים בתמונה עצבניים? ובחוץ כבר מזמן חושך ואני צריכה לצאת לרוץ.

זכיתי בכרטיסים לסרט בקולנוע לב ולמרות שיש לי עוד סרטים במנוי לב שלי, זה תמיד נחמד. אלך לראות את יפה וצעירה, סרט מטריד, כך אומרים, למרות שסרט צרפתי עם ציצים חייב להיות מטריד. הבגדים שם אמורים להיות מקסימים, מה שפחות מטריד.

כשיצאתי בחושך מהמשרד הרגשתי שקריר, דבר שלוקח את מחשבותיי לפריז. אני אוכל לנעול בקרוב  את הבנסימון התכולות שלי שקניתי שם וסוף, סוף ללבוש ג’ינס וחולצת פסים עם שרוול ארוך, תיק שחור, אולי בקרוב אפילו את הג’קט הצבאי שלי. מעניין אם אלבש את החצאית השחורה שאני מתכננת עליה עם סווטשירט. אני כבר לא יכולה לחכות. מבטיחה שאז גם אצטלם. הקיץ לא עושה ממש חשק לעשות פוזות ולחשוף רגליים שמנמנות.

מחשבות על סניקרס וחצאית זורקות אותי לפוסט הקודם שלי. קצת “שמנמנות” ואפילו לא דיבורי רזון וקצת האשמות לא ברור במה. אני אוהבת רזון, אבל בעיקר את שלי וחיה איתו כבר המון שנים. אני והרזון מסתדרים טוב, אוכלים, רצים, ישנים, נכנסים לדאון ואז קמים ממנו במצב רוח אופטימי. אין לי שום ביקורת או חוסר חיבה לכל צורת גוף אחרת, כולנו אנשים יפים ואני תמיד אומרת שזה הכי טוב שיהיה לנו, כדאי שנאהב את עצמנו עם מה שיש.

קניתי עציץ צהוב חדש ויפה אחרי כמה חודשים ללא עציצים יבשים בבית. רצחתי את הקודמים שלי, אהבתי אותם מתים, אבל אמא שלי אמרה שזה גרוע וזרקה אותם לפח. לעציץ החדש לקח מעל שבוע לפרוח ולהיפתח, אבל הוא מקסים וצהוב ועל רקע הוילון שלי בסלון יש בו אפילו משהו אפטימי, למרות שקצת עצוב לי שהוא לבד ומחר אקנה לו חבר ירוק.

צילומים של  Petra Collins מתוך שיתוף הפעולה עם אמריקן אפרל. הצלמת הקנדית צילמה עבור מגזינים מובילים וכמובן עבור AA – מכאן. לחובבי מוצרי הטריקו, צפויים מוצרים יחודיים במסגרת שיתוף הפעולה וחשק חזק מאוד לביקור באמריקה.
581765_10152148099204979_1637188025_n 1239930_10152148099394979_1000028440_n 1208535_10152148099264979_443748947_n 1236140_10152148099359979_13176598_n 994612_10152148099379979_811157826_n
לילה טוב!

6 תגובות:

  1. אני מקוה שזה לא יתפרש בצורה הלא נכונה, אבל יש לי פה דילמה. מצד אחד, כשאת במצברוח הזה יוצאים לך פוסטים מאוד אמיתיים ונוגעים,בלי פילטרים (כמעט, אני מניחה). מצד שני, קוראותיך הנאמנות (למשל אני) לא יכולות שלא לדאוג מעט. זה מוזר כזה, לדאוג למי שאינך מכירה, אבל ככה זה לפעמים.
    אז כברווזה למודת מצבירוח אאחל לך שתחזיקי מעמד. עוד מעט יהיה קריר יותר

    השבמחק
    תשובות
    1. ברווזה יקרה - אני שמחה שאת אוהבת אותי ככה.
      זה מאוד משחרר לכתוב רק מה שרוצים ולמרות שאין ספק שזה תוצר של הוויה מסויימת, זה דבר טוב.
      התגובה שלך נגעה לליבי וזה היה הדבר הכי טוב שקרה לי בבוקר.
      אבל אל דאגה, אני בסדר.
      רק עוד יום לחופש :)

      מחק
    2. עכשיו שימחת אותי :)

      נו, אז איך יפה וצעירה?
      [ואם טרם הספקת, לכי למי מפחד מהזאב הרע. אני מאוד חששתי מההייפ ובאופן כמעט אינסטינקטיבי היה לי ברור שזה הולך להיות מביך אבל הופתעתי לטובה]

      מחק
    3. טרם הספקתי לראות סרט כלשהו.
      אני אנסה ללכת ליפה וצעירה אולי מחר. ולגבי הזאב הרע, ממש שמחה לשמוע שאהבת. אראה גם אותו. תודה!

      מחק
  2. קצת מוזר לי לקרוא אותך, כי אני מרגישה כאילו אני קוראת את עצמי. הרזון שלי הוא חלק כל כך גדול ממני, והוא הולך ונעלם לי מבין האצבעות. כמו חול שהאצבעות השמנמנות כבר שלי לא מצליחות לתפוס. הלוואי והיה לי משהו יותר מעורר לומר, אני מצטערת אם התגובה שלי רק דיכאה יותר.

    השבמחק
    תשובות
    1. הי יקירתי,
      סורי שרק עכשיו יצא לי לענות. החגים עושים אותי עייפה.
      לגבי הרזון אני משנה את דעתי כל הזמו. הכי טוב והכי בריא זה לחיות בתוך הגוף שלנו בכיף בכל מצב. כמובן שאם בוחרים, תמיד אפשר להילחם. זה אף פעם לא קל.
      מאוד מבינה אותך. חיבוקים ונשיקות.

      מחק

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...