יום שלישי, 12 בנובמבר 2013

לא רוצה כלום

0746b702e1c366649f6a32ad23356c66
ממש לא התכוונתי שזה יהיה אחד מהפוסטים האלה שאני כותבת בסערת רגשות ואז מתחרטת ואז חושבת למה. אבל היה היום יום כזה שראוי לפוסט מהסוג הזה בדיוק. הייתי בעבודה והייתי שם קצת יותר ממה שהייתי צריכה להיות. בדרך הביתה עברתי ב”קסטרו” בדיזינגוף סנטר לאסוף את השמלה שהם שלחו לי. השמלה שהצטלמתי איתה בפוסט הקודם. מסתבר שהם ממש חמודים ומצאו את השמלה באחת מחנויות הרשת לאחר שהיא נגמרה בחנות האונליין ושלחו אותה לסניף הקרוב לביתי וזה בלי שאפילו שילמתי על השמלה, כי היא הייתה מתנה. לקחתי את השמלה וירדתי לסופר כדי לקנות לי לחמניה, כי הדבר היחיד שבא לי בסוף יום כזה זה סנדוויץ’ עם אבוקדו.

אני חושבת שניתן לסכם בסנדוויץ’ הזה את כל מה שאני רוצה. כי אני באמת לא רוצה יותר כלום. רוצים לדעת איך אני מכינה סנדוויץ’ אבוקדו?

אז כהה: לחמניה חומה מקמח מלא שקר כלשהו (זה די מטריד לא לבטוח בלחמניות שלך) נחתכת במרכזה לרוחב כצפוי בסנדוויץ’, ואז כפית מיונז (לא מלאה) נמרחת על הדפנות הפנימיים של הפחמימה שאין לבטוח בה. לאחר מכן אני כורה פיסות אבוקדו גדולות עם כפית מתוך החצי אבוקדו שהשארתי מהסנדוויץ’ של הבוקר ומסדרת את הפיסות על משטח המיונז הדק, עגבניית שרי שמנמנה (מהסופר, איכס) נפרסת לשלוש פרוסות והן מונחות על פיסות אבוקדו הקרועות, עליהן נזרקים פירורי מלח מעטים, כל זה מתכסה ע”י החלק העליון של הלחמניה ונטרף בדקה בליווי כוס מים מהברז. איך, בכלל, אפשר לרצות משהו יותר?

אני יושבת עם השמלה מ”קסטרו” אחרי שאכלתי את הסנדוויץ’ ומהרהרת בקניות שלי ב”מגה בעיר” בסנטר. משום מה החלטתי לא לקנות יותר מ-5 מוצרים בכל ביקור בסופר.זה עובד לי כבר לא מעט זמן וזה דווקא הגיוני כי לרוב לא צריך יותר. אז קניתי שני תפוחים, תפוז, שתי לחמניות חומות לא אמינות, שוקולד חלב במילוי תות ( 3 אריזות במלכודת המבצע – אבל אל דאגה, זה לא יזרק. בימים כמו אלה אני חייבת אותו וכן, ויתרתי על הגיוון) ודג מלוח. הדג המלוח היה קנייה ממש אימפולסיבית. עברתי ליד המעדניה וכל הדגים המלוחים והאפרפרים נחו להם שם בשקט בשמן. לא יכולתי להמשיך הלאה כי גם נורא רציתי הרינג וגם זה היה סט. 5 מוצרים ואפשר ללכת הביתה.

ליד הקופה פגשתי קוראת של הבלוג. זה תמיד ממש נחמד לפגוש בנות חמודות שקוראות את הבלוג שלי ועוד כשזה קורה בדיזינגוף סנטר. השיחה עם חן החמודה הייתה כל כך כיפית שהיא שיפרה במעט את היום שלי ועשתה לי חשק לכתוב על זה.

הדברים שהמטרידים אותי הם לא הסופר, אלא יותר עודף החפצים שמקיף אותי. כבר כמה שבועות אני מנסה להתמודד עם הבית שלי וזה טרם הושלם. אני מנסה למצוא זמן להכל וזה טרם התאפשר והכי אני רוצה זה חופש, אבל על זה אין אפילו מה לדבר.

אתמול קניתי שני פריטים במכירת ה-VIP של הקולקציה של איזבל מאראנט (היא בעצמה אמרה שככה הוגים את שמה באיזה וידאו) ל H&M. שני הפריטים מקסימים ויכולים בכיף להיות חלק מהמלתחה הנכונה שלי, אבל כמה שהם יפים אני ממש לא צריכה אותם. האם היותם יפים זה תירוץ טוב מספיק לקנות אותם? לא יודעת. כניראה שכן, כי אני ממש לא מתכוונת להחזיר אותם לחנות. שכנעתי את עצמי שזה חודש יומולדת וכי את השמלה השחורה אלבש בחגיגות היומולדת שלי עצמן ושזו סיבה טובה ושבכלל זה נחמד והכל מגניב ומגיע לי.

אבל הדבר היחיד שמגיע לי באמת זו אהבה וניו- יורק. טוב, רק ביקור בניו- יורק. אהבה, אני אשמח אם היא תמיד תהיה כאן ולא רק תבוא לביקור. גם את הדירה שלי אני צריכה וגם את הסנדוויץ’ עם האבוקדו. מזל שהעונה שלו לא תסתיים בקרוב.

אז זהו. אני בשמלה של “קסטרו”, יושבת ומקלידה את הזרם התודעתי שלי על השולחן מאיקאה בדירה שאני גרה בה לבד בצורה די בזבזנית יחסית לשטחה. נועלת נעליים מ- asos, האייפון מונח לידי ואת המסך של הלפטופ החדש שלי אני רואה דרך משקפיים של ג’יבנשי. הדבר היחיד שמנחם אותי זה שהכיסא שעליו אני יושבת הגיע עם ההורים שלי מברית המועצות והוילון שהיה של סבתא הגיע משם גם כן, אבל היא אף פעם לא השתמשה בו וכבר חמש שנים הוא שלי.

את התמונה הורודה גנבתי מהפינטרסט, אחרי שנתקלתי בה באינסטגראם. היא, מבחינתי, היא סמל כל הרוע. כי כמה כבר אפשר לרצות?

19 תגובות:

  1. אני איתך בכל מה שכתבת, חוץ מבמיונז. אין שום דרך שבה אתמוך בצריכת מיונז :(
    וגם - התמונה הזאת היא אולי מקור הרוע, אבל נורא מצאה חן בעיניי. כזאת אני, שטחית. רק תני לי ורוד וטיפוגרפיה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני צורכת מעט מאוד מיונז, אבל הסנדוויץ' אבוקדו לא שווה כלום בלעדיו :)
      וכן, התמונה הזאת... ורוד עושה לנו את זה, לצערי.

      מחק
  2. מזדהה ומסכימה עם על מילה

    השבמחק
  3. על אף שמעולם לא טעמתי אבוקדו, אני מזדהה.
    זה בטח נורא מוזר שככה אנשים ניגשים אליך בלי הכנה מוקדמת ואומרים לך שהם קוראי הבלוג, לא? אני הייתי נלחצת מההרגשה שאנשים שאני לא מכירה "יודעים" מי אני. מצד שני, מן הסתם חשבת על זה כשהחלטת לפרסם בלוג...

    יפתיע אותך אם אציין שזה אחד הפוסטים הכי טובים שלך?
    מאחלת לך הרבה אהבה ומעט חפצים (כמה שצריך)

    השבמחק
    תשובות
    1. איך אפשר לחיות ולא לטעום אבוקדו? בכל מקרה, זה לא כזה מוזר שאנשים זרים ניגשים אליי, אני די רגילה, למרות שזה ממש לא היה משהו שחשבתי לעיו כשהתחלתי את כי לא היה לי מושג מה יהיה.

      לא יפתיע אותי שתחשבי שזה אחד הטובים, זו מן תקופה כזאת :)

      מחק
  4. חפצים הם הדרך שלנו לפצות על חוסר באהבה. הם יודעים שאנחנו בודדים ומצליחים למכור לנו עוד ועוד.
    הגעתי לברלין עם מזוודה אחת שקיבצתי מתוך ארון שעלה על גדותיו, אבל הגעתי לאהבה שלי ומזוודה אחת מספיקה לי.
    זו תובנה פשוטה מאוד אבל הגעתי להבנה שלה רק עכשיו. כי זו הפעם הראשונה שבה אני חווה אהבה וזוגיות בדיוק כפי שהיא צריכה להיות.
    אני מאחלת לכולנו אהבה שתמלא את החללים הריקים שבנו במקום חפצים.
    הפוסט שלך בא לי במקום, תודה ספי, ושיהיה שבוע טוב.

    אליסה

    השבמחק
    תשובות
    1. הי אליסה,
      כתבת כל כך יפה. זה בא לי במקום בשבוע הזה.
      ממש משמח לשמוע שאת במקום כזה.
      נשיקות ותודה :)

      מחק
  5. יש ימים כאלה, מזדהה. ומאמצת את עניין של רכישת 5 פריטים מהסופר.

    מאחלת לך בהקדם האפשרי טיסה לניו יורק ומלא אהבה!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה, דרלינג.
      נשיקות!

      מחק
  6. קראתי את הפוסט שלך וראיתי שאזכרת אותי. אני שמחה לשמוע ששיפרתי לך מעט את היום:)

    השבמחק
    תשובות
    1. באמת שיפרת. היום אני כבר לא זוכרת כמה היום היה רע, אבל היה נחמד להכיר.
      :)

      מחק
  7. תוספת מאוחרת: ראיתי אותך אתמול בלילה ליד הסנטר. נראית עדיין נסערת וקצת עצובה, אבלמאוד מאוד יפה. אני מקוה שמה-שלא-היה שעבר עליך נגמר

    השבמחק
    תשובות
    1. ושוב לא אמרת היי.
      אתמול דווקא חזרתי ממסיבת יומולדת מצחיקה באיקאה. אולי אכתוב על זה. כשהלכתי הביתה מחברים התכתבתי עם חברתי סיון בווטסאפ ובטח הייתי שקועה בזה. דווקא הרגשתי נחמד. סופי שבוע הם תמיד הרבה יותר כיפיים. תודה ונשיקות.

      מחק
    2. לא אמרתי היי כי הייתי עם חברה, אז לא רציתי לעשות לעצמי אאוטינג :-\

      מחק
  8. חמודה :) אף פעם לא אהבתי עגבניה עם אבוקדו, אבל בא לי לרוץ עכשיו ולטרוף אבוקדו בכל מחיר

    השבמחק
    תשובות
    1. עגבניה עם אבוקדו זה השילוב הקדוש של הטבע.
      האמת גם לי בא. בטח אוכל בערב.

      מחק

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...