חלק ניכר מהחברות הכי טובות שלי גרות או נוסעות לתקופות ארוכות לחיות, ללמוד או לעבוד במקומות רחוקים. ליאת גרה בינגון בירת מינמאר ועל ההרפתקאות הבאמת אקזוטיות שלה אתם יכולים לקרוא בבלוג שהיא כותבת משם. ליה רק חזרה מסמסטר בקוריאה והפעם לא כתבה בלוג על חוויותיה שם, ואם יש עוד מישהו שלא מכיר את הבלוג שלה מהנסיעה ליפן, זה הזמן לבקר ולהתמכר וסיוי היקרה שלי לומדת עיצוב אופנה בניו יורק. אני רגילה להתגעגע ולהתכתב ולנהל שיחות וידאו בסקייפ כבר שנים וכמובן להתרגש ממש מהזמנים שאנחנו מבלות יחד בארץ או בטיולים למקומות אחרים. היום הלכתי עם ליה לנמל ולראות את האווזים בפארק. היה כיף.
געגועים זה החלק הלא קל, החלק היותר כיפי בכל עניין החברות מחו”ל זה המתנות שהן מביאות כשהן חוזרות או מגיעות לביקור. זה תמיד משהו מעוצב ומפנק מסיוי בניו-יורק, משהו מתוק וקוואי מליה מהמזרח הרחוק ומתנות קטנות וחמודות ולעיתים אכילות מליאת. אז חלק מהמתנות האחרונות נמצאות כאן. הסוודר המפנק של פיליפ לים שקיבלתי ליום הולדת מסיוי מניו-יורק והקשת היפנית ההורסת שליה קנתה לי בחנות האקססוריז האהובה עליינו Paris Kids בהראג’וקו בטוקיו. היינו עוברות בה כמעט כל יום בביקור המשותף שלנו ביפן.
וכך זה ניראה יחד. אני אמנם לא מעיזה לצאת מהבית עם הדבר הזה על הראש, אבל זה משעשע. מזכיר לי כתר רוסי עממי, אבל גם לא ממש. קשת שהיא טורבן זו לגמרי המצאה יפנית וליה טוענת שזה הכי חם עכשיו בטוקיו. אני כותבת את הפוסט עם הדבר הזה על הראש כדי להיכנס לדמות.
לבשתי: סוודר Philip Lim, ג’ינס Cheap Monday, קשת/טורבן Paris Kids מטוקיו.
זה נחמדלהבין שיש לי חברות יקרות ואהובות שמכירות את טעם שלי, יודעות מה יפה לי ומה ישמח אותי ונוהגות להעניק מתנות מכל הלב. אוהבת אתכן המון וכל הזמן.
תודה רבה לסיוי היפה והמוכשרת על שצילמה את התמונות הבהירות והרכות האלה.
שיהיה סופ”ש חמים ונעים.
דבר מגניב ולדעתי לא כזה אקסצטרי!
השבמחקתודה!
מחקאני אשקול לצאת עם זה מהבית.
מגניב ביותר והולם אותך לאללה. את חייבת מילה גם על הלוקשיין בו צולמו התמונות. זה הבית שלך??? נקאה מקסים!!
השבמחקהי, המון תודה!
מחקהלוקיישן אינו ביתי. זה לובי של בניין מאוד יפה בתל אביב, אני לא גרה שם.
ספי היקרה, את באמת מקסימה ומלאת סטייל, עם זאת חייבת להודות שמרגע שהפכתי לאמא הפוסטים שלך כבר נראים קצת מגוכחים וריקים מתוכן, ההתעסקות הבלתי פוסקת בעצמך ובמה לבשת הולם את גילאי ה-20, הנרקיסיזם שלך כבר לא הולם אותך. סורי,לא מתכוונת להיות צינית או מרושעת פשוט באמת כל פעם שאת מעלה פוסט עולה לי בראש "זה מה שמעניין אותה??? היא בגילי הרי"...רק דעתי כמובן.
השבמחקאנונימית יקרה,
מחקאני אשאיר אותך עם השאלה שלך. אולי זה באמת כל מה שמעניין אותי.
אולי. ואולי לא.
:)
אנונימית יקרה, שתי הערות על סדר היום -
מחק1. קודם כל, לא את ולא אני מכירות את ספי, אז באמת שאין לנו שום דרך לדעת מה מעניין אותה. האמת, גם אם היינו מכירות אותה אני לא בטוחה שהיינו יודעות מה מעניין אותה.
2. את מספרת שמאז שהפכת לאמא הפוסטים הללו נראים לך מגוחכים. אני קצת מתקשה להבין - אם הפוסטים של ספי שטחיים בעינייך, הם היו אמורים להיות שטחיים בעיניך תמיד, לא? עד עכשיו היית קלת דעת כציפור ובשניה שהפכת לאמא נהיית רצינית ומיושבת בדעתך?
הו לא, כדאי שמישהו יבשר את הבשורה הזאת גם לבלוגריות אחרות כמו שלי גרוס. היא גם מעל גיל 30, גם אמא לשניים וגם עובדת בפועל בכתיבה על אופנה!!! חייבים להציל אותה מעצמה. שחס וחלילה לא תצא מגוכחת.
מחקובנימה רצינית, בני האדם לא צריכים להיות זהים זה לזה. זה היופי שלנו.
-אנונימית אחרת
yyy, אנונימית מס' 1, אדי שוביניזם (שלא לומר מיזוגיניה) והתנשאות עילאית מתגובתך. בתור אם צעירה, אין לי ספק שימייך מלאים בסוגה עילית בלבד.
מחקוואו, הרסה אותי התגובה של האנונימית למעלה. ערערה אותי כליל. מה זה אומר עלי, שאני מחבבת את הפוסטים שלך, ספי? האם גם אני שטחית ונרקיסיסטית? האם זה בר תקנה בגילי המופלג (עברתי את גיל 30!), שמא לנצח אהיה תקועה במנהגיהן הקלוקלים של בנות העשרים, לעולם פתטית וריקה מתוכן?
מחקברווזה יקרה,
מחקיש לי תחושה שזה מר גורלך, כמו מר גורלי.
ולא, אין לזה תיקון, זה מאוחר מדי.
תודה רבה לכל הבנות שכתבו דברים חמודים. כיף לי לדעת שלמרות השטחיות, הנרקיסיסטיות והעיסוק שיותר הולם בנות 20 אתן באות לקרוא כאן. נשיקות.
בישראל כמו בישראל, ברגע שמיממשת את תפקידך כרחם לאומית, את מרגישה שאת מממשת את עצמך ועל כן, חייך בהכרח טובים יותר משל כל אותן בנות שלושים ומעלה [ואני נכללת בקבוצה] שעדיין לא השכילו להכניס את הרחם שלהן לפעולה, שכן הרי זהו טעם החיים! ועכשיו כשאת בין הנקה אחת לשנייה ובין החלפת חיתול אחד למשנהו, מה עוד נותר לך מלבד להרביץ תורה בכל אותן בנות ישראל שסרחו ובגילן המופלג, עדיין מתעסקות בעצמן, רחמנא ליצלן, ולא במה שחשוב באמת - המלחמה הדמוגרפית!
מחקגם אני הייתי בטוחה שזה הבית שלך.
השבמחקמקום כל כך נקי ובהיר... מתאים לך לגור שם.
והקשת הזו מגניבה בטירוף ואת חייבת לשקול שנית את עניין ה״לצאת איתה מהבית״!
היוש, כשתבואי אליי הביתה תגלי איך הוא ניראה.
מחקהוא גם נעים ובהיר אבל ממש אחר.
לגבי הקשת, את מוזמנת ללכת איתי ברחוב כשהיא על ראשי ולספור את מספר המזדעזעים. סתם.
אולי תיראי אותי איתה השבוע. אבל לא מבטיחה.
קיס קיס!
התמונות פשוט מקסימות, הצבעים העדינים של הסוודר והקשת משתלבים כל כך יפה עם הרקע..
השבמחקתודה.
מחקאני אוהבת שהכל מאוד מאור.
אני חייבת לציין שהעור שלך מעורר קנאה.
השבמחקוהקשת נהדרת, את חייבת לצאת איתה מהבית!
תודה רבה!
מחקזה בעיקר בגלל שהתמונות מוצפות באור.
אשקול את עניין הקשת. תודה על העידוד.
לגמרי מחזקת את הדעה הרווחת שעלייך לצאת מהבית עם הקשת הזו! את נראית נהדר והתמונה שבה את צוחקת כבשה את לבי :)
השבמחקתודה :)
מחקזה קשה להיות רצינית בזמן צילום עם חברה מהממת כמו סיוי.
נשיקות
סף, הצילומים מדהימים!
השבמחקתודה, מותק!
מחקהיה כיף לפגוש גם אם רק לרגע קצר.
נשיקות
תמונות חורפיות ביתיות מקסימות! סוף-סוף ראיתי את הבלוג של ליאת והוא באמת נהדר!
השבמחקאחלה יום
טלי
www.thepisceswoman.com
הי טלי,
מחקתודה רבה, שמחה שאהבת.
אכן הבלוג של ליאת חמוד ומציג חיים לגמרי אחרים משלנו.
חייבת לציין שהקשת לא מגוכחת. מה שכן... היא לא בדיוק קשת. בברלין הרבה בנות מסתובבות עם כזה וזה בעיקר שומר על האזניים מהקור (כמו כובע). מה שכן, לא בטוחה שבתור מחמם אזניים הוא באמת דרוש בתל אביב, מה שבאמת יכול להפוך אותו למגוכך.
השבמחקהי הי!
מחקאני מצליחה להבין מדוע את חושבת שלא מדובר בקשת, אבל היא אכן קשת.
החלק הסרוג בצבע בז' מחובר לקשת פנימית מפלסטיק, מה שלא רואים בתמונה.
ניתן לראות בתמונה האחרונה שהקשת מסתיימת ממש ליד האוזן, אין חלק שמקיף את הראש ולכן זו לגמרי קשת ולא מחמם אוזניים. אני מניחה שהייתי מזהה אותו אם זה אכן היה הדבר.
מה שכן, בלילות בתל אביב די קר ולפעמים אני מצטערת שזה לא יותר מחמם אוזניים, אלא אביזר אופנה יפני לשיער ללא תועלת ממשית.
נשיקות מתל אביב.
התמונות מדהימות והצבעוניות המונוכרומטית מאוד הולמת אותך. גם הקשת. אני דווקא כן הייתי מסתובבת איתה בחוץ, אפילו בגאון.
השבמחק