storm hunter

aDSC_0128 - Copyהסופה, או תנאי מזג האוויר האקסטרימליים שפקדו את אותנו בימים האחרונים הביאו אותי לשלוף את הכלים הכבדים של המלתחה שלי. במהלך היום הלכתי לעבודה עם מעיל צהוב ענק ובערבים ובסופ”ש הוצאתי את הנמר שלי לטיול. המעיל המנומר העבה שמלווה אותי מחורף 2009/2010 ואפילו ביקר איתי בניו-יורק המושלגת ובונציה הקפואה, הוא פריט שיוצא לי ללבוש הכי מעט. הוא ההפך הגמור ממינימליזם והוא ממש, ממש חם. אני מאוד אוהבת שילובים של טקסטורות של סריגים ופרווה סינטטית וצבעים של חורף וכמובן אפור ולכן “אאוטפיט הסופה” שלי מאוד חמים ואהוב והולך מעולה עם סניקרס, אם אתם לא מתכוונים להסתובב בגשם ברגל.

פה אתם יכולים לראות אותי ביפו, בשבת, בהפוגה מהגשם. אחרי שהתייאשנו מכל החברים שלנו שלא רצו לצאת מהפוך ולנסוע לראות שלג, החלטנו לקחת את האופנוע למקום שאנחנו עוד יכולים להגיע איתו ולקפוץ לנמל יפו לקנות דגים לצהריים וגם להרגיש קצת את הסופה. הגשם יצא להפסקה ונתן לשמש קצת לשחק, אך זה היה ממש קצת וכשסיימנו לצלם היינו כבר קצת רטובים. אפשר לראות אותי הם הצעיף על הראש מחכה לסוף הגשם בתמונות האחרונות. הים היה סוער ויפה, האוויר היה קר והגשם היה דוקר, אבל זה עשה לי טוב. בכלל, רוח קפואה על הפנים עושה לי טוב.

קנינו דגים וקלמרי ונסענו לחבר, שם הכנו אוכל, שתינו בקבוק וחצי של יין לבן, דיברנו על העבר ועל העכשיו. אני מחכה לקרוא את הספר החדש של מישל וולבק כשיתורגם לעברית, מחכה לראות מה יקרה בצרפת, מקווה שהעולם לא ישתגע. הדבר היחיד שאני לא מחכה לו זה יום ראשון, כי במזג האוויר הזה צריך להיות מתחת לפוך ולקרוא ולראות סרטים או מקסימום להכין מרק סלק שאני מתכננת למחר, או לרדוף אחרי סופות לבושים במיטב בגדי החורף שאנחנו קונים וחמכים ללבוש. כי לבלות את הימים הכי חורפיים מול מסך המחשב נשמע לי כמו פספוס רציני של החיבור לטבע, למזג האוויר, לחייים על כדור הארץ. בטח הגזמתי, זה רק מראה כמה הסופ”ש היה קצר.aDSC_0164 - Copy aDSC_0143 - Copy aDSC_0154 - Copy aDSC_0156 - Copy aDSC_0171 - Copy aDSC_0176 - Copy aDSC_0183 - Copy aDSC_0191 - Copy aDSC_0197 - Copy לבשתי: מעיל ישן מ-ZARA (חורף 2010), סקיני של Cheap Monday, סוודר של אבא (הוא כבר לא של אבא מכיתה ח’, אבל נגיד), סניקרס של נייקי וצעיף אפור שאמא קנתה לי איפשהו בשנה שעברה כשביקשתי ממנה לסרוג לי והיא התעצלה, היא סרגה לי מספיק בימי חיי, אז זה בסדר.

תודה לגיא על התמונות, על המסע בסופה ועל הדגים.

מאחלת לכולנו שהסופ”ש הבא יגיע מהר ובלי חדשות רעות.

ואם יש לכם מעיל מנומר, זה הזמן להוציא אותו לטיול!

תגובות

  1. המעיל הזה מהמם. אני אוהבת אותו מאוד. מזכיר את המעיל היפה שהיה לקאוצ'סרפרית שאירחנו הסופ"ש, שהיה דומה ממש אבל כהה יותר.
    נראה לי שבגלל שהוא כל כך דומיננטי, אני זוכרת אותו יותר מדברים אחרים שלבשת ונראה לי כאילו השתמשת בו דווקא די הרבה.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה!
      תיראי זה הגיוני שהוא מאוד זכיר. הוא מנומר ויש לי אותו כבר חמש שנים בערך. הוא גם ממש מחמם. אם כבר להסתובב על הדפס כזה אז לפחות שתהיה לו תועלת. והאמת, במהלך השנים הוא היה שימושי ואכן השקעה טובה.

      מחק
  2. 1. אני גם ממש אוהבת את המעיל
    2. מישל וולבק. קראתי את המפה והטריטוריה ואני מתקשה להאמין שאוכל לקרוא עוד ספר שלו. הוא היה לי מאוד קשה בעיקר ברמה ההכלתית.
    3. היום הזה נראה פשוט מקסים. הדברים שהכי מחממים לי את הלב זה ארוחות עם יין וחברים

    השבמחק
    תשובות
    1. הי.
      1. המעיל מוסר תודה.
      2. אכן מאוד קשה להכיל את מישל וולבק, אבל קראתי כבר שלושה ספרים שלו: אפשרות של אי, פלטפורמה וחלקיקים אלמנטריים ואני מאוד אוהבת. ראיתי גם את הסרט ״החטיפה של מישל וולבק״ שהוא עצמו שיחק בו. הוא מסקרן אותי. אני חושבת שאת צריכה לחכות איתו קצת. אני התחלתי אחרי 30 כשהיאוש נהיה קשה יותר.
      ואת צודקת לגבי יום שבת. הוא היה יום באלה מושלם. הלוואי ויגיע שוב!

      מחק
  3. אהבתי את השילוב של המנומר החום והצעיף האפור. לא חשבתי שזה יעבוד...

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה!
      אני כבר למדתי שכל עוד הצבעים רגועים וקרובים בעוצמה שלהם רוב הסיכויים שזה יעבוד. זה גם לא ממש חום, אלא יותר בז׳. בדרך כלל אני לובשת את המעיל הזה רק ים שחור. המשך שבוע מהמם!

      מחק
  4. בהחלט אין כמו ההרגשה של רוח קרה על הפנים <3
    אחלה פוסט ואחלה תמונות!

    השבמחק
  5. כל כך צודקת! אמנם עבר כבר עוד שבוע, אבל עכשיו - אחרי ההגשה - אפשר לנוח באמת בסופש. לקרוא את "הנערה מהדואר" שמחכה לי שבועות, לסרוג משהו קטן (לפרויקט החדש שלי) ואולי להוציא את פולי להתרוצץ בפארק עם המעיל האירופאי שלי. שבת שלום יקירה

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!