יום שישי, 20 במרץ 2015

ליצור בידיים שלי

אני כבר מזמן חושבת שאני לא יודעת לעשות כלום. לא יצא לי במהלך חיי ללמוד לעשות משהו בידיים. בזמן האחרון אני מבשלת יותר וגם התחלתי לאפות, אבל מלבד זאת איני יודעת לעשות דבר חוץ מלהקפיץ את האצבעות שלי על מקלדת המחשב. ניסיתי להתאמן בלצייר בצבעי מים, אבל זה מרגיש לי כמו עיסוק אביבי ולכן אנסה לחזור לזה במהלך חופש פסח, חלמתי על חוג כדרות, אבל גם זה לא יצא ואני עדיין מחכה להזדמנות הנכונה. זה הטריד אתכם פעם? הרצון לעשות משהו בידיים?

במקרה שלי זה אפילו יותר נורא. אמא שלי שהיא אחד הכשרונות הגדולים בתפירה, אפיה, סריגה, ריפוד ספות ומה לא, וזה גורם לי להתבייש בחוסר היכולת שלי ליצור משהו בעצמי, כי הרי כישרון זה משהו שקרוב לודאי נמצא בגנים שלי,ואני מודה שאני עדיין מחכה לטריגר הזה שיגרום לו לפרוץ.

כל הדברים האלה מטרידים אותי לא מעט בעיקר כשאני חוזה בדימיוני את נפילתו את העולם כמו שאנחנו מכירים אותו היום. פעם כשעבדתי בפרסום באינטרנט והיה לי יום מעיק בעבודה הייתי מדמיינת שמחר אנחנו נתעורר לעולם ללא פייסבוק ואולי אפילו לעולם ללא אינטרנט. המחשבה על כך שיעשעה אותי במובן שסוף,סוף אוכל לקחת חופש וגם הלחיצה אותי. כי אם זה באמת יקרה, מה אוכל לעשות ובמה אעסוק? הרי חוץ מלהכות במקשי המקלדת, איני טובה בדבר. בעוד שאני מקווה שנבואות אפוקליפטיות כאלה ישארו בדמיוני בלבד, אני הייתי מאוד רוצה  למצוא משהו שאוכל להכין בידדים שלי.

כשהציעו לי להצטרף לסדנת צורפות ועוד קרוב לבית, בדיזינגוף בתל אביב, הסכמתי מיד והגעתי לסטודיו ענבר. שם קיבלתי טעימה מאיך בעצם יוצרים תכשיט מחומר הגלם. מעבר לזה שזה היה מעניין לגלות שכל טבעת הייתה בעברה לוחית פליז או כסף, גם נתנו לנו להכין אחת לגמרי לבד וכמובן בהדרכה וליווי צמודים לאורך כל שלבי העבודה. להפתעתי, הצלחתי לנסר, לשייף, ולהכין לעצמי טבעת חמודה שצופתה בזהב ואני הכי גאה בה כשהיא מנצנצת על האצבע שלי. כשחזרתי הביתה הראתי אותה בהתלהבות לחבר שלי בשמחה הכרזתי שעשיתי אותה לבד!

היה כיף, כדאי לכם גם. בסטודיו “ענבר” יש מגוון סדנאות וזה משהו שכיף לעשות עם חברות או לבד, למרות שהאווירה עם הבנות והמורים המקסימים בסטודיו הייתה ממש כיפית. ביום של הסדנה הגעתי הבייתה עייפה מהעבודה וכבר התכוונתי להבריז, אבל אז נזכרתי שזה בדיזינגוף ועזבתי את הבית ברגל. הייתי עייפה מדי מכדי להבין שזה בעצם רחוק וצעדתי מכיכר דיזינגוף עם רחוב ירמיהו. הגעתי עייפה ומתנשפת, אבל היה לגמרי שווה את זה. גם את הדרך חזרה עשיתי ברגל, אבל הרבה יותר שמחה.

IMG_7822ככה זה מתחיל IMG_2789 אווירת עבודה בסטודיו ענברIMG_2801 מנסרים במלא הרצינותIMG_2813IMG_2827 השתגענו והתעייפנוIMG_7823 וזה מה שיצא!

אם גם אתם רוצים לנסות את כוחכם בצורפות או לקחת קורס, כדאי לכם ליצור קשר עם סטודיו “ענבר” שנמצא בדיזינגוף 263 בתל אביב. המורים איציק, ניסני וטל הם האנשים הכי חמודים, מצחיקים והכי חשוב סובלניים לחסרי ניסיון שפגשתי מימיי וזה פשוט כיף ומיוחד. גם מי שלא מנוסה בכלל בצורפות יכול לנסו תואני ההוכחה לכך. במגוון הקורסים שיש בסטודיו יש גם קורס למתחילים. קורס בן 15 מפגשים כולל החומרים עולה 2,625 ש”ח. לעוד מידע על “סטודיו ענבר” כדיא להיכנס לאתר.

אביב הוא זמן טוב לצבירת חוויות במקום חפצים. ואם חפצים, אז עציץ.

המשך סופש נעים!

3 תגובות:

  1. זה נראה הכי כיף בעולם ועשית טבעת מהממת.
    נשיקות וסופש מהמם!

    השבמחק
    תשובות
    1. זה באמת כיף.
      אנ ישוקלת לעשו תאת זה פעם כשאהיה קצת פחות עמוסה.

      מחק
  2. האמת שזה קורה לי מלא, שמדגדג לי באמצעות. אני מרגישה עצלה וחסרת יכולת לפעמים כשאני לא עושה משהו פיזי ושכל היצירה שלי היא דיגיטלית. התחלתי לצלם צילום אנלוגי בגלל זה.

    והטבעת שעשית מתוקה נורא

    השבמחק

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...