יום שני, 20 ביולי 2015

האינסטגראם של מארק ג’ייקובס בשתיים בלילה

או למה תמיד אהבתי אותו.

לפני כמה ימים לא הצלחתי לישון. הייתי בלחץ לפני מבחן, הייתי מוטרדת מהחיים, רציתי חופש או עוד כל מיני דברים שאין להשיג עכשיו ומצאתי את עצמי קמה באמצע הלילה והולכת לסלון. בסלון מצאתי את האייפד שלי על הספה. היה זה ערב יום הבסטיליה, חגיגות העצמאות של צרפת ומארק ג’ייקובס חגג עם חברים בפריז. הוא העלה כמה תמונות ברצף לחשבון האישי שלו, חשבון חדש יחסית ורצף התמונות הזה הביא אותי לגלוש במשך שעה בחשבון שלו, לקרוא את כל מה שהוא כתב מתחת לתמונות ולהתאהב בו עוד קצת ואולי אפילו מחדש.

כבר קראתי לפני כמה שבועות שמארק ג’ייקובס מעלה סלפיז מביכים לחשבון האינסטגראם שלו, אבל לא ממש התייחסתי לזה ואפילו קצת חשבתי שזה מהלך קמפייני מיוחד. אבל בלילה הזה על הספה הבנתי שוב איזה חמוד, מרגש ואמיתי הוא. זה גם החזיר לי את הזיכרון הראשון שלי של השימוש באינסטגראם. זה היה בניו יורק, בסנטרל פארק בקיץ 2011. אני וסיוי עשינו פיקניק ביום חם במיוחד והצטלמתי בחזיה בין כל המשתזפים לרגע בפארק הירוק וצילמתי את סיוי היפה. היה בזה כיף אמיתי, שיתוף של רגע לא מתוכנן שהפך עם הפילטר המתאים לרגע יפה אפילו יותר.

היום כבר לא נשאר זכר לתחושות האלה באינסטגראם. הכל הפך מיפה ורנדומלי, למשהו מתוכנן, משופץ, מעובד וכמעט סינטטי. בלוגרים רבים מעלים תמונות שצולמו ועובדו בפוטושופ, משתמשים באלף אפליקציות כי פילטר רגיל זה כבר לא מספיק ליצירת התמונה המושלמת וכמו כל דבר כמעט בימיינו, זה איבד מהתמימות הראשונה והמרגשת שהאפליקציה העניקה לי, לפחות.

מה שכל כך אהבתי בחשבון האינסטוש של מארק היפה והחמוד, זה שהוא החזיר את התחושה הזאת של אהבה אמיתית של חברים, של רגעים חמודים, של סלפיז מביכים, של משהו לזכור, משהו ששווה באמת לצלם עבור עצמנו ולא רק עבור מישהו אחר שלרוב אנחנו בכלל לא מכירים,  כי הרגע הזה עוד מעט מתפוגג. זה היה באמצע הלילה ובגלל זה נזכרתי בכמה אני אוהבת את מארק.

A photo posted by Marc Jacobs (@themarcjacobs) on

A photo posted by Marc Jacobs (@themarcjacobs) on

A photo posted by Marc Jacobs (@themarcjacobs) on

עוד רגעי מארק:

זה הרגע שבו קניתי את התיק הראשון בעיצובו בניו-יורק שכל כך רציתי, אחרי שביקרתי בחנות שלו עשרות פעמים ובחרתי ופינטזתי. כתבתי לע זה פוסט שלם. IMG_1022_thumb[3] הפעם הראשונה בה הכרתי אותו ובין רגע הוא הפך למעצב האהוב עליי הייתה אחרי שראיתי את הסרט עליו כמעצב של לואי ויטון. תיראו קטע. ראיתי את הסרט בערוץ 8 מתישהו מזמן. הוא היה ניראה אחרת מהיום, לפני הגוף השרירי, לפני התקופה בה מעצבי אופנה הפכו לסלבריטיז, לפני הרבה זמן.

במהלך שבוע האופנה בחוף 2011, כששהיתי בניו-יורק התקשרו אליי ואמרו שיש בשבילי כרטיס לתצוגה של מארק שהשיגו דרך מישהו ושיש מקום, אבל הייתי בצד השני של העיר והיה ממש קר וכבר קלטתי ששבוע האופנה זה לא כל כך זוהר, אלא בעיקר קפוא ומתיש וכתבתי על זה פה ופה, כך שעם כל הרצון, נאלצתי לוותר על לראות אותו במציאות, אבל אני ממש שמחה על הלילה הזה ב 14.7 שישבתי על הספה בחושך וקראתי קצת את כל מה שמארק כתב וצילם.

A photo posted by Sefi Erlich (@way2yellow) on

 

והשבוע הצטלמתי עם זה. תיק חמוד של לואי ויטון בערך משנת 2007 כשצולם הסרט ההוא על מארק. מן צירוף מקרים שכזה.

אחרי ההארה שקיבלתי בלילה ההוא על הספה בחושך, אני לגמרי הולכת לעשות עם חשבון האינסטגראם שלי מה שבא לי. לא לחשבן, לצלם סלפיז מביכים, לא לתכנן, לא לאבד את הרגעים הכיפיים באמת וממש לא מתכוונת לרוץ אחרי עוקבים, כמו שלא עשיתי עד עכשיו. ואתם כמובן, מוזמנים לעקוב way2 yellow באינסטוש, אם בא לכם.

נשיקות,

אני

7 תגובות:

  1. פוסט מדהים ופשוט ואמיתי כל כך מזדהה. ההרגשה הזו שהכל הופך להיות מסחרי ממש לא עושה טוב לכן גם אני שומרת מרחק טיפה מכל העולם "הזוהר" של היח"צ וזה כל כך כיף להיות אמיתיים ולא לרוץ אחרי הלייקים או שיתופים אלה פשוט לשמוע "יא איזה תמונה מגניבה ומצחיקה.."

    השבמחק
    תשובות
    1. זה נכון.
      אני מרגישה שבגלל כל ההתחייבויות לפוסטים הקשורים ביח"צ פחות יש לי זמן לכתוב על מה שאני באמת רוצה. מינון זה שם המשחק. מרגישה שהוא דורש חידוד.
      תודה!

      מחק
  2. אני לא מוצאת אותך באינסטגרם :( איך את רשומה?

    השבמחק
    תשובות
    1. הי ענבר!
      באינסטגראם אני way2yellow. יש לינק בסוף הפוסט.
      נשיקות ותודה!

      מחק
  3. יצא לך פוסט כמו של פעם :)
    ואיך אהבתי את הפוסטים על (ומ) ניו יורק.

    השבמחק
    תשובות
    1. אוי, אל תזכירי לי את זה אפילו.
      אני רוצה להיות בניו-יורק וממש מתגעגעת.
      מעבר לחיים המושלמים שהיו לי שם, היה לי גם מלא זמן פנוי להסתובב, לגלות, לכתוב, לצם. זה היה ממש מסע בעיר אחת.
      בקיצור, תודה!

      מחק
  4. אני אוהבת את מארק ואני גם גיליתי את החשבון אינסטגרם לא ממזמן. הוא כזה מדהים ובאמת החזיר בי געגועים לתקופות שונות באינסטגרם..
    תודה שהזכרת לי כאלה רגעים טובים!
    נשיקות

    השבמחק

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...