עוד פוסט אחד על החופשה היוונית שלי. הקטע הכי מפתיע זה שכל כך נהננו שם, שכשאני מסתכלת בתמונות ומתגעגעת למה לאי, אני בכלל לא מתבאסת. חופשות, הן הפריט הכי טוב והכי יקר שאנחנו יכולים לקנות לעצמנו. הזכרונות שכמה ימים כאלה משאירים, יכולים להטעין אותי באנרגיה חיובית לדי הרבה זמן. זאת הסיבה שאני כותבת כמה פוסטים על החופשה. כדי שבכל פעם שאני יושבת לבחור תמונות, אני אקבל עוד קצת מכל הטוב הזה והזיכרון לא ידהה.
באחד החופים של העיר המרכזית פגדיה, או בשמה החדש קרפאטוס. המסעדה הראשונה שבה התיישבנו כשיצאנו מהמלון לעשות סיבוב ולהכיר את המקום.
בדרך לחוף Diskoftis עצרנו בחוף גולשי הרוח ליד שדה התעופה.
במים השקופים של חוף Diakoftis. החוף עם החול הלבן, הקרקעית הנקיה והמים שבצבע טורקיז. רציתי להגיע לחוף הזה עוד לפני שהגעתי לאי. יש בו מעט שמשיות ובעונת התיירות הן תפוסות, כך שאם תרצו להינות מצל, הביאו שמשיה איתכם, או לפחות כובע רחב שוליים והרבה קרם הגנה.
חוף מדהים נוסף הוא הוא ה-Apella. חוף סלעי עם מים בצבע טורקיז עמוק ונוף צוקים ירוקים מסביב. שווה להביא שנורקל כדי לראות את הדגים במים השקופים והמוקים בקרבת הסלעים שמול החוף. או סתם לשכב בשמש על הבטן כמו תנין קטן.
מסאז’ עם אבנים חמות שיש בשפע על החוף. כשאנחנו הגענו לא היו מיטות שיזוף פנויות, אז נהניינו מפינה מוצלת תחת העצים.
החופים בקרפאטוס הם לרוב מפרצים קטנים בין הצוקים אליהם מובילים כבישים צרים, אך טובים ולא מסוכנים. בכל החופים שוררים שקט ורוגע. רוב התיירים הם איטלקים או כאלה שהגיעו מצפון אירופה. אף אחד לא צועק ולא מדבר בקול רם, גם לא הילדים. כולם מבינים שאנשים באו לנוח ולהינות מהשקט. אין זבל על החוף ואנשים כמעט לא אוכלים שם. בכל חוף יש מסעדה קטנה שבה אוכלים ושותים בירה מקומית – אלפא או מיטוס.
אחרי אפלה נסענו לעוד חוף, אבל התעייפנו ולא צילמנו שם כלום. המסעדה בחוף של Ahata הייתה המקום היחיד שהאוכל בו היה לא טעים, אז אם אתם שם, רק תשתו משהו.
היה יום אחד שבו רק רבצנו בבריכה, קראנו והלכנו לאכול במסעדת החוף התיירותית האהובה עליינו. רצינו לנוח לפני החזרה לארץ וזה היה כיף. יום לפני התחדשנו במזרון ים ורוד. זה היה כיף.
נוף ממסעדת החוף האהובה עליינו Maistrali, שהייתה קרובה למלון. אווירה תיירותית נעימה שקצת מזכירה לי חופשה בהוואי בסרטים משנןת ה-90. בקטע טוב! בכל המסעדו שהיינו בהן יש שירות לבבי וחמוד, עם חיוך. גם בשעה מאחרת. ראינו על האי אולי בר אחד שניים, אבל האווירה היא שבערב אוכלים במסעדה ואז מטיילים בעיר. אין מסיבות. זה אי למנוחה.
ולסיום, אני אוכלת יוגורט יווני עם פירות לארוחת בוקר. ארוחות בוקר, זה הדבר שאני הכי מתגעגעת אליו, כי בארץ, אני חוטפת משהו קטן במשרד בשבע בבוקר וזו לא באמת ארוחת בוקר. וגם אין פה יוגורט יווני. אני מסה לשכנע יבואנים להביא לי קצת. מקווה שאצליח.
מי שנוסע לחופש בחגים, תהנו! מי שנוסע או היה בקרפאטוס, אתם מוזמנים לשתף בתגובות את החוויות שלכם.
סופ”ש נעים!
הכי חופש.
השבמחק