יום רביעי, 4 במאי 2016

ברחנו מניו יורק והגענו לאמריקה

זה אולי לא ממש לפי הסדר הכרונולוגי של הטיול שלי לניו יורק, אבל אחרי מעבר על התמונות, עריכה ובחירה זה הרגיש לי כמו הפוסט שאני הכי רוצה לכתוב כרגע. זה אולי כי אלמנט הבריחה נמצא בו וגם במחשבות שלי עכשיו כשחזרתי לישראל ויש הלימה מסוימת במצב הרוח ההיפי שלי לבין התמונות הקסומות מיום ראשון אחד שבו השכרנו אוטו אדום ונסענו למקום שתמיד חלמתי להגיע אליו.
אני אספר לכם בקצרה שנסענו לאפ סטייס ניו יורק. איזור צפוני יותר במדינת ניו יורק. הכוונה העיקרית שלנו הייתה להגיע ל Dia: Beacon, מוזיאון לאמנות מודרנית בעיירה Beacon. מדובר במוזיאון מוכר והוא לגמרי הסיבה לצאת מהעיר הגדולה ולנסוע על כמה גשרים ועל כמה כבישים ולמצוא את עצמנו במקום שתמיד רציתי להיות בו ולא ידעתי בדיוק איך לתארו. עיירה אמריקאית רגועה באווירה קצת היפית, שגרים בה אנשים שנמאס להם מניו יורק אחרי ששם הם עשו את הכסף שאיפשר להם לפרוש. אז בדרך עצרנו ב Cold Spring, עיירה כזאת בדיוק, עם רחוב ראשי מתוק שמוביל אל גדת נהר ההאדסון ולנוף מופלא ופתוח.
 ניויורק זאת עיר שכיף לברוח ממנה בידיעה שאחזור אליה בקרוב. זה היה בימי "קואצ'לה", אז ניכרת ההשפעה ההיפית של הפסטיבל עליי ועל הבחירות האופנתיות לטיול.
 בתערוכה מינימליסטית ב Dia: Beacon
 סיוי והאורך המושלם של הג'ינס עם הסניקרס הנכונות והשיער הנכון :)
אחרי המוזיאון היינו רעבות וחיפשנו משהו מקומי כדי לקחת איתנו לפיקניק ביעד הבא שלנו, אבל אז מצאנו את      Yankee Clipper דיינר ושם נשארנו. אני שתיתי אייס-קרים סודה לראשונה בחיי. זה הכי חלום ישן שלי שהתגשם בלי לתכנן. למי שלא יודע, זה בעצם מילקשייק עם קולה וגלידה, במקום חלב וגלידה. כן, זה נשמע מוזר, אבל זה טעים. האמריקאים האלה יודעים מה הם עושים. המילקשייק שהיה המנה העיקרית, מבחינתי, הגיע בליווי סנדוווץ' BLT חמוד וטעים. סורי על התמונה השרופה של הדיינר, אבל לא יכולתי בלי זה.
אחרי האוכל המשכנו ליעד הבא שלנו, Storm King. מדובר בפארק פסלים ענק שצריך המון כוחות כדי לסייר בו. בנו נותרו רק הכוחות לשכב הדשא ולקרוא את מדור המתחתנים של ה"סאנדיי טיימס".  זה תחביב ותיק שלי ושל סיוי. קצת חולמות וקצת צוחקות לנו על הדשא בזמן שאנשים עם יותר מרץ מטיילים מסביב. או רוכבים על אופיים שניתן לשכור שם או נוסעים ברכבת ההפתעות ברחבי הפארק. מדובר במקום ענק וממש מגניב.

אפשר לראות את המרחבים והפסלים מסביב. אם אתם בניו יורק, אתם חייבים לצאת לטיול מחוץ לעיר. כל אחד מהיעדים הלאה נמצא כשעה, שעה וקצת נסיעה ברכב, ולמוזיאון דיה אפשר להגיע גם ברכבת שעוצרת ממש ליד והנסיעה בה, לאורך גדת נהר ההאדסון אמורה להיות מהממת גם כן. כך סיפרו לי.
המסע שלנו הסתיים ונסענו בחזרה לברוקלין. בבית הזמנו אוכל תאילנדי, נחנו והלכנו לישון. אני עדיין לא מאמינה שכל זה הסתיים, כי לגמרי בא לי עוד או שוב. 



4 תגובות:

  1. נראה מהמם וכיף! ממש אפשר להרגיש את הרוגע וההנאה שלך מהתמונות. כשנהיה בניו יורק, גיל יהיה יום אחד במשרדים של העבודה שלו ואולי יתחשק לי לצאת מהעיר גם ולנסוע לאחת העיירות החמודות האלו...

    השבמחק
    תשובות
    1. ממש כדאי לך!
      אם לא בא לך לשכור רכב, את יכולה להגיע ברכבת לDia beacon ולבדוק איך משם אפשר לנסוע לעוד מקום, אבל גם לשכור רכב לצאת למסע זה כיף וזה לא רחוק. מאוד ממליצה על קולד ספרינג :*
      תהנו באמריקה!

      מחק
  2. אוהבת מאוד את הלוק הסבנטיזי ההיפי שלך, וגם סיוי נורא יפה. יש לי קראש רציני על כל דבר אמריקאי באמת, למרות שבארהב הייתי רק בניו יורק שכידוע לא ממש נופלת לקטגוריה הזו. מעניין אותי בעיקר גם איך נראים הרחובות והחיים בעיירות האלה. הטיול נראה מקסים, אולי אקפוץ בביקור הבא שלי בניו יורק (:

    השבמחק
    תשובות
    1. כל העיירות באפ סטטיט ניו יורק, זה כפרים שגרים בהם אנשים עשירים שקנו שם בתים. יש שם רחובות יפים עם חנויות וינטאג' ובתי קפה וגלידריות שמוכרות לימונדה בחוץ. חבל שלא צילמתי, פשוט לא ממש צילמתי הרבה בטיול הזה. התרכזתי בעיקר ברגעים עצמם.
      מאוד מומלץ לנסוע לשם. אני תמיד רציתי ובסוף זה קרה.
      נשיקות!

      מחק

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...