יום רביעי, 22 ביוני 2016

איך ללבוש בוהו ולא להפחיד אף אחד?

כשהייתי בניו יורק שלי גרוס הציעה לי להצטלם למדור שלה ב"לאשה", "בית ספר לאופנה", שבו בכל שבוע מציעה שלי הצעות ראליות לאיך ללבוש בגדים. לפעמים יש לכתבה נושא מסוים כמו, איך ללבוש חצאית, אאוטפיטים שתמיד עובדים, איך ללבוש בוהו-שיק ועוד. אני חייבת לציין שדי הודעתי לשלי שזה חייב להיות המוטיב שלי, הרי אני חזק בבוהו בשנה האחרונה. מדמיינת שאני בוהמיינית. בכל פעם שאני רואה סרטים על בוהמה אמיתית, כמו "בדרכים", או נתקלת בספר של פטי סמית בארון הספרים שלי, אני קצת מגחכת על עצמי, אבל אני לגמרי מרשה לעצמי לחלום. בוהמיינים הם אנשים שחיים בזמן הווה, לא יודעים מה יקרה מחר, אין להם נכסים, עבודה מסודרת, דירה מעוצבת או מחויבויות לעמוד בסטנדרטים של החברה. לצערי, זה לא המקרה שלי, אבל בכמה המילים הקצרות שמתארות אותי בכתבה שפורסמה ב"לאישה" בשבוע שעבר, אני מגדירה את עצמי כהיפית עירונית. זה הדבר הראשון שעלה לי בראש כששלי שאלה אותי איך להציג אותי בכתבה.

למה אני אוהבת בוהו-שיק? אני מאוד מתחברת לטבע בזמן האחרון, לאווירת חופש, לרצון שלי להינות מהחיים, והבגדים האלה יש בהם אשליה של חופש. הם אווריריים, צבעוניים, בהירים, הדבר הכי רגוע, נוח ולא מחייב. כל כך הפוך מכל המינימליזם הפונקציונאלי, האורבני, הנחוץ והנכון. שונאת שקוראים לדברים "נכונים". בעייני, הכל נכון והכי כיף זה משהו מתנפנף, נעים וכזה שיכול לקחת אותי במחשבותי לכל מקום רחוק שאני אוהבת ורוצה להיות בו עכשיו, בין אם זה יער נטוע במרחק רבע שעה נסיעה מהעיר, או טבע אמיתי באפסטייט ניו-יורק.
כמו שאתם רואים, התמונות מציגות גירסה די רכה של בוהו שיק כדי שכל אחת תוכל להרשות לעצמה להתהדר בלוק כזה. אני הרבה יותר היפית מזה בחיי היום-יום, אבל ממש לא הייתי מתנגדת לקחת את כל הבגדים האלה איתי הביתה, ובעיקר את השמלה הלבנה, הגלימה המנצננת עם המראות, ג'קט הבומבר הפרחוני, אפילו שחם מדי ללבוש אותו כבר, ואת התיק הענק והאדיר. דרך אגב, הכפכפים החומים והחולצה האפורה הם שלי, הם היו זהים לפריטים שהיו על הסט, אבל יותר נוחים.

מאוד נהנתי בצילומים וזה לא דבר פשוט בכלל, למרות  שבצילומים הקודמים עם שלי ל"זמנים מודרניים" היה גם מאוד כיף. תמי הסטייליסטית התייעצה איתי לגבי מה אני רוצה ללבוש ומה יהיה הכי יפה לי, מאוד המאפר עשה אותי יפה וחייזרית ועידו לביא צילם אותי ברוגע ואפילו יצאתי יפה. ואני די שונאת את רוב צילומי הסטודיו שלי, אז זה בסך הכל דבר טוב. כך זה היה ניראה מאחורי הקלעים.
אז אם אתם עדיין לא בקטע של הבוהו-שיק, הקיץ הוא הרגע הנכון ביותר לעלות על הגל הזה, וניראה כי זה כבר הרבה יותר מטרנד. 
תודה לשלי גרוס על הכל.
סטיילינג: תמי ארד-ברקאי
איפור ושיער: מאור הלל
צילום: עדו לביא
אפשר לקרוא את כל הכתבה עכשיו אונליין כאן.

שיהיה אחלה יום. הסופ"ש קרוב, מבטיחה!

6 תגובות:

  1. את פשוט נראית מדהים מדהים מדהים בכל הסט הזה! מקסים!

    נשיקות בובה

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה, מותק! זה מאוד כיף לשמוע.

      מחק
  2. אני לא בוהמיינית. כנראה שאני בצד השני של הבוהו-שיק, עם נטיה למינימליזם מרוכך.
    הפוסט הזה גרם לי למחשבה שניה על עתידי הסגנוני.
    משובחת שכמוך.

    השבמחק
    תשובות
    1. גם אני עשיתי את המעבר הזה לפני כמה זמן. זה פשוט כל כך הרבה יותר כיף ומגוון וקייצי.
      ותודה רבה! ראיתיא תהג'קט הפרחוני בזארה אתמול. היום מתחיל שם הסייל :)

      מחק
  3. מקסים!! ואחלה כתבה :)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה, בעיקר שמחתחי שהלכו עם מה שהנכי מתאים לי, אבל זאת הגדולה של שלי.
      נשיקות.

      מחק

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...