יום שלישי, 7 במרץ 2017

תמונות בפרספקטיבה של זמן

רעיונות לפןסטים בבלוג שעולים באמצע הלילה הם כמו סמסים שיכורים. אם לא כותבים אותם מיד, המומנטום נעלם. אז גם הפוסט הזה כזה. הוא בעצם פוסט על פרספקטיבה ועל זמן. גם קצת על הדרך בה אנחנו מסתכלים על עצמנו. ועל התבגרות.

התמונות האלה, טוב לא ממש אלה, יותר תמונות מסט הצילומים הזה הופיעו בשני פוסטים שונים בשנת 2013 כאן וכאן. כאשר בחרתי אז תמונות לפוסטים מתוך עשרות של תמונות שכבר בחר הצלם שלי, לא בחרתי באף תמונה שאותה אפשר לראות כאן. באחד הפוסטים אף הוספתי פילטר חם יותר. אבל מה שעוד שמתי לב בהבדל בין התמונות של היום לאלה שבחרתי אז, זה שאז בחרתי ממש מעט תמונות. הייתי סופר ביקורתית וסירבתי, כנראה, לראות את היופי בתמונות שאני רואה עכשיו. אז הייתי גם מאוד מרוכזת בעצמי, בדמות שלי. זה מרגיש מאוד משונה עכשיו. אולי חיפשתי איזו שלמות מיותרת.

את התמונות בפוסט הזה אני אוהבת הרבה יותר היום. עברו 4 שנים. השיער שלי ארוך יותר וגלי יותר. המון דברים שונים וכנראה גם הדרך שלי לראות את עצמי. התגעגעתי לשמלות האלה שעדיין אצלי. גם אז היה זה יום שרבי בחודש מרץ כמו שחווינו היום, ובית יפה ולא שלי. הצטלמתי מאז מאות פעמים, אבל את הצילומים האלה אני תמיד זוכרת במשהו מאוד מיוחד. אולי בגלל האור או בגלל הבית.

זה כל כך מרענן להסתכל על העבר באור נעים והייתי רוצה שאותו הצלם יצלם אותי שוב היום. מעניין איך היה רואה את דמותי אחרי הזמן שעבר. כתבתי לו הודעה בפייסבוק, אבל ניראה שהוא רחוק מכאן. אבל וואו, אני ממש אוהבת את התמונות האלה. אני בטוחה שאז לא אהבתי. איך הזמן משנה את נקודת ההסתכלות.


תגובה 1:

  1. מסכימה איתך מאוד לגבי עניין המומנטום. וגם לגבי התבגרות ותמונות. פעם לא אהבתי בכלל להצטלם כי הייתי מאוד שיפוטית כלפי עצמי. עם השנים אני יותר ויותר מתחברת לזה, גם כי אני אוהבת את זה שלפעמים יוצא לא מושלם וגם כי פשוט בא לי שיהיו לי מזכרות מכל מיני אירועים.
    התמונות האלו מקסימות, נראה לי שאני אפילו זוכרת את הפוסטים הישנים האלו. זה נראה מוכר.

    השבמחק

זה המקום לתגובות שלכם, תודה!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...