גם לי מגיע קצת חדשות טובות. בעצם לכולם מגיע, לכל מי שמחכה למשהו טוב שיקרה, אני ממש מקווה שזה יקרה ויקרה בקרוב. כל כך כיף להתחיל את הפוסט ממשהו אופטימי. אני כותבת אותו מאוחר בלילה, אבל מקווה שמי שיקרא אותו בבוקר, זה יעשה לו נעים. אז חדשות טובות כבר אמרתי?
לא יודעת אם בא לי לפרט על הכל עכשיו, הרי בשבוע הבא הכל כבר יהיה מאוד גלוי ולא יהיה צורך במילים כדי להסביר. יהיה אפשר פשוט להמשיך הלאה. אבל רק אומר שזה יהיה משהו ממש כיפי ומשהו שקשור לבלוג.
בנתיים, אחלוק איתכם את התמונות האחרונות מסט צילומי יום ההולדת לבלוג. אני חושפת שמלה חדשה ישנה שלי. ישנה כי היא אצלי כבר מזמן ועוד קודם היא הייתה של אמא שלי וחדשה היא בעיקר עבורכם שעוד לא ראיתם אותה וגם לא את הסנדלים הקיצוניים והחדשים שלי מזרה שקניתי החודש. כבר מזמן היה בא לי על פלטפורמות שחורות קצת גסות אבל נוחות. זה תמיד כיף להיות גבוהה ואני בתור אחת שעקבים זה קצת סיוט עבורה התפתתי לפלטפורמות. הרי שנים חשבתי שזה שייך למלתחות של פרחות ולמרות שכבר התרגלתי להבין ששום דבר לא יראה עליי פרחי, עדיין התרחקתי מנעליים מהסוג הכל כך ישראל יהזה. לא חושבת שיש עוד עמים מעמי העולם שאוהבים פלטפורמות כל כך. אפילו בת דודתי מגרמניה, שנמצאת בארץ פחות משבוע אמרה בעודה מסתכלת על חלון ראווה של רשת “גזית” שזה כניראה כל כך מקומי ללכת עם פלטפורמות כאלה גבוהות. אבל אז מה, עכשיו גם לי יש כאלה וזה אפילו מהמם.
בתמונות: שמלה מעשה ידי אמא שלי, נעליים מזרה, חגורה של tifa arts.
אז תודה לערן מחלו, צלם החצר ו”לקריסה” העכבר הלא אקולוגי שלי על הסט המהמם.
שיהיה לכולם בוקר אופטימי ויום מעולה. כבר פחות חם אז זו כבר התחלה טובה. מחר זה גם יום הלימודים האחרון לכל תלמידי היסודי שזה בעיקר ניראה לי כמו אושר קיצוני עבורם. אני מתגעגעת לימים האלה ואני מקווה שיהיה להם חופש מאושר.
