זה נורא מוזר לי לחשוב שאני אתלבש לא רק עבורי. כל חיי הייתי בטוחה שלא אכפת לי מה אנשים אחרים רואים בי ואני אתלבש איך שבא לי. לא חשבתי שגם צורת הלבוש שלי אמורה לענות על ציפיות של אנשים אחרים, אבל כניראה יש גם דרך אחרת לראות את זה. המון פעמים נתקלתי בבנות שרוצות להראות “סקסיות” ורוכשות פריטי אופנה הנצמדים לקווי המיתאר של הגוף ומדגישים אזורים מסויימים בו. זו אולי הדרך הקצת פשטנית ומעט מרושעת להציג את זה, אבל בנות שרוצות להראות סקסיות וקונות בגדים בהתאם לרצון הזה ניראו לי תמיד מוזרות ורודפות בנים, כאלה שצריכות לפתות אותם בעזרת גופן. הרי מה הסיבה להתלבש באופן כזה שבו אנחנו מתבוננים בעצמנו מהצד בעיניים של מישהו אחר?
בגדים צמודים תמיד נכנסו אצלי לקטגוריה של בגדים שמשדרים מיניות ולכן כמישהי שלא החשיבה את עצמה ל”סקסית”, או שרוצה לשדר את המשעמות של המילה הזאת לסביבה, די נמנעתי מהם. בעיקר נמנעתי מבגדים שנצמדים לאזור הישבן ואפילו לפני ימי הסקיני כמעט ולא הלכתי עם ג’ינסים צמודים. התחושה הזאת שאנשים יכולים להניח את מבטם עליי ולהתמקד באיזוריי גוף מסויימים די החרידה אותי.
אבל כניראה שהיום משהו השתנה, הרי בלילה בו נכנסתי ל TOP SHOP (בסיפור מהפוסט הקודם) בחיפושיי אחרי הפריט הנחשק נחה עיני על השמלה הצמודה שאתם רואים כאן ולא רק שהיא צמודה באזור הירכיים והישבן, היא צמודה ממש ממש. למרות חשש קל שהתעורר אצלי, גם בתא המדידה היא ניראתה לי ראויה. מאחר וכבר כתבתי שרכשתי אותה תחת שיכרון המבורגרי כלשהו והכל קרה נורא מהר, לא חשבתי על התוצאות, אבל אני ממש לא מתחרטת. אני גם יודעת שהתחלתי להתרגל לרעיון שבגדים יכולים לשדר מיניות ואפילו כשהם עליי. זה כבר לא מפחיד אותי, כי הבנתי שלא רק הפריט הצמוד אחראי למה שאנשים אחרים רואים, אלא גם השילוב עם פריטים אחרים וכמובן הפרסונה שהבגדים מונחים עליה. לא אכפת לי שזה צמוד ואני אפילו למדתי להרגיש עם זה נוח, גם בגלל שיש אנשים שחושבים שזה יפה לי ודעתם חשובה לי מאוד ומעניקה ביטחון. אני מתחילה גם קצת לחשוש שאולי זה הגיל שמביא איתו ביטחון וקבלה של הגוף כמו שהוא, וגם הרצון המוזר הזה למצוא חן. זה די נורא להודות בזה, אבל אפילו לי זה קורה.
קצת על המקום: זה צולם בכיכר אתרים, הפיל הלבן של תל אביב. מקום יפה ודי נטוש שכל מיני יזמים מנסים להחזיר לחיים שהיו פה בשנות ה-80. מועדון הקוליסאום הוקם מחדש ולפני כניסתו שטיח אדום עם פאייטיםנוצצים מפוזרים על הרצפה. אין מקום מושלם מזה לצילומים מול השקיעה. לא יודעת מה יש במקום הזה שמושך אנשים, אבל בזמן שהצטלמתי בערך חמישה אנשים ניגשו למועדון הזכוכית הענק וניסו להציץ פנימה, או לפתוח את הדלת. האמת היא שהרעיון להצטלם בכיכר אתרים בא לי לאחר שראיתי את הפרסומת של קסטרו שהצליחה לגרום למקום הזה להראות יפה וגם קרבתו למקום מגוריי תרמה לבחירה, כמובן.
קצת על מה שלבשתי: שמלה מ-TOP SHOP, אולי היא בכלל טוניקה. לא יודעת. לגובה שלי זה די שמלה. גרביונים כמעט אטומים מ-H&M נעליים מזרה (משנה שעברה) וג’קט “אוברסייזד” שמצאתי בארון של אמא שלי.
לבסוף, הייתי רוצה לשאול האם יוצא לכן שאתן מתלבשות בשביל מישהו אחר, לא בהכרח מישהו מוגדר והאם גם אתן חושבות על זה ואיך זה משפיע על הבחירות האופניתיות שלכן בסופו של דבר?
שתי השרופות מלמעלה אליפות
השבמחקושוב, אולי רק שתיים נוספות וזהו
תקומבק ככר אתרים לאלתר
אחד האאוטפיטים שלך שיותר אהבתי, לא יודעת אפילו להסביר מה הסיבה. אני מניחה שזה שילוב הניגודים שעשה לי את זה- הטריקו עם התחרה, הבהיר עם הכהה, הצמוד עם ג'קט האוברסייז- לוק שאני מאוד מתחברת אליו. אני לא חושבת שיש כל רע בלהתלבש צמוד, בייחוד עם הפיגורה שלך, הרי כל מה שתזרקי על עצמך יראה נהדר.
השבמחקהיתה לי תקופה שהתלבשתי בה בצורה זנותית להחריד (אפילו הקדשתי לכך פוסט) לפני שהתעשתתי. אני חושבת שזה יותר נבע מחוסר בטחון עצמי ורצון שיראו אותי בכל מובן שהוא (רוב הנעורים היתה לי נטיה להיות Wall flower בחוג שמחוץ למעגל חבריי) מאשר למשוך אליי בחורים על אף שגם למצוא חבר בתקופתו ממש רציתי.
כל עוד לבישת צמוד לא באה משום מקום כזה לא בריא באופי שלך ואת שלמה עם עצמך- לא רואה סיבה שלא.
נשיקות!
הגוף שלך נראה נהדר,והמון בנות היו רוצות גוף כמו שלך אז למה לא להציג? שיראו ויקנאו.
השבמחקולשאלתך-אני קודם כל מתלבשת בשביל עצמי,בשביל להרגיש טוב.
וגם אם יש מישהו ספיציפי אני לא יהיה 'אובר דרס'(בהגדרה שלי) רק בשבילו.תמיד חשוב לשמור על האופי והעקרונות
אאווטפיט מקסים, השמלה הזו ממש מגניבה.
השבמחקבקשר לשאלה, גם אני בעבר חשבתי שאופנה אמורה לספק רק אותי ואף אחד לא אמור לאהוב או לא לאהוב את מה שאני לובשת מלבדי.
אבל בשנה האחרונה אולי זה בגלל שאני מאוהבת ומתייעצת עם האהוב שלי בנוגע לקניות ובגדים, התעוררה בי יותר מודעות למה שאני משדרת ויש לי יותר צורך למשל להשקיע בהלבשה תחתונה סקסית מה שבעקבותיו גורם גם לי כלובשת להרגיש נוח יותר עם הגוף שלי. אז כן, אפשר להגיד שבבחירות שלי אנסה להפיק את המיטב מהגוף שלי ולהראות ולהרגיש הכי נשית שאפשר. בעיקרון זה בא ביחד, אם אני מתלבשת כדי להראות "סקסית" למעשה התוצאה היא בדרך כלל שאני גם מרגישה "סקסית" ואז למרות שזה בשביל אלו שמבטים בי זה בעצם בשבילי.
סורי על החפירה
אהבתי מאוד, והתמונות ממש יפות :)
השבמחקספ הצילומים מדהימים.
השבמחקבזמן האחרון אני מתחילה להרגיש שדווקא "לא צמוד" זה סקסי, וכל הבדים הנופלים שמדגישים את הצורה של הגוף עושים לי הרגשה יותר סקסית.
בכל מקרה, אני חושבת שאת סקסית גם עם צמוד וגם עם לא, מה שחשוב זה מי שלובש את הבגד ואיך הוא "מציג" אותו.
לגבי שאלתך, נראה לי שכולנו מתלבשים לפעמים בשביל אחרים במיוחד אם יש לנו בן זוג. אני בכל אופן מתלבשת בשביל שלי די הרבה, אם זה היה תלוי בי הייתי מעדיפה להסתובב כל היום בבית בלי כלום אבל לפעמים הוא אוהב שאני מתיפיפת בשבילו ולי זה כיף לראות את עצמי יפה וסקסית דרך עיניו.
פוסט מאוד מעניין!!
השבמחקאני גם מצאתי את עצמי דנה בשאלה הזו הרבה בתקופה מסוימת. אני ממש זוכרת את הרגע שבו לבשתי גופיית ספגטי די חשופה כזו ופתאום זה הרגיש לי סקסי *מדי*, ושזה לא מה שבא לי לשדר בלבוש שלי - שכל אחד יכול לבהות לי לתוך החריץ.
נראה לי שיש בזה גם עניין של גיל, רוב הבנות עוברות תקופה שבה הן מאמינות (במודע או שלא) שלבוש חושפני ישיג תשומת לב מצד המין הגברי, ואין בזה שום פסול (בתקופה הזו זתומרת). וכשמתבגרים קצת ומגבשים טעם אופנתי יותר אישי וגם יותר בוגר, מבינים שסקסיות אכן לא תלויה בבגד, אלא במי שאת. ונראה לי שמה שכתבת לגבי השמלה הספציפית הזו שאת לובשת כאן, הוא נכון. זה לא קשור בכמה זה צמוד, או חושפני, הבנאדם הוא זה שעושה את הבגד - כה קלישאתי, אך נכון.
ותתחדשי על השמלה :)
הצילומים מקסימים, נינוחים ושלווים. בנוגע לקטע ה"סקסי", אצלי זה מעולם לא היה אישיו. אולי מהסיבה הפשוטה שמגיל 15 הייתי מקבלת הערות על החזה שלי ועל הישבן שלי ועל הרגליים שלי מגברים שאז יכלו בכיף להיות האבות שלי, ללא קשר למה שלבשתי. זה לא תלוי רק במה את לובשת או לא לובשת או מה את משדרת או לא, זה תלוי במקום שאת חיה בו ולצערי הרב, את ואני חיות במדינה בה גברים מרשים לעצמם לעבור לידינו ברחוב, לבהות ישירות בחזה ולזרוק משהו כמו "איזה ציצים!" לעברנו בלי לחשוב פעמיים.
השבמחקהעיקר שאנחנו נרגיש בנח ב"עור" של עצמנו.
איזה פוסט מקסים!
השבמחקהתמונות והתוכן...
אני מסכימה עם מי שאמר לך שיפה לך צמוד :)
אני חושבת שגם כשאנחנו מתלבשות עבור אחרים זה עדיין בשביל עצמנו, זה בשביל הביטחון או מה שזה לא יהיה שהאאוטפיט מקנה לנו לידם, אני מתלבשת הרבה פעמים בשביל אחרים, בשביל החבר, בשביל להראות לאמא שאני אוהבת את הסריג החדש, בשביל להוכיח לאבא שאני לא מסתובבת כל הזמן זרוק (רק בהפקות) אבל עמוק בפנים- זה הכל מבחירה שלי. זה בשביל עצמי.
תתחדשי על השמלה, היא מהממת :)
בילי
אני עמוסה בטירוף בעבודה אז אין לי זמן כרגע לקרוא את הפוסט אלא רק לעלעל בטמטום בתמונות המדהימות (14 שעות עבודה אתמול והיד להיום עוד ממש נטויה...).
השבמחקהשמלה ממש יפה, אהבתי מאוד את השילוב של הבד היומיומי עם התחרה במחשוף, פחות אהבתי את הג'קט, לדעתי האאוטפיט יותר עדין בלעדיו.
מבטיחה לקרוא מחר את הטקסט ולהגיב שוב :)
אחד הפוסטים האהובים עליי
השבמחקאאוטפיט בלי הצהרות מיוחדות מבחינת הבגדים, אבל האישיות היא שלקחה את האאוטפיט לאיפה שהוא עכשיו-מהמם!
האמת שאת נוגעת בנקודה שמעסיקה אותי גם לאחרונה - מזווית קצת שונה. אם וכאשר אני מתלבשת בשביל מישהו - זה בשביל בן זוגי. אני לגמרי מאמינה שבכל מערכת יחסים, המראה מהווה מרכיב חשוב, ולבן הזוג נוח לחוות אותי בצורה חיצונית מסוימת, שמושפעת גם ממש שאני לובשת, עונדת, ונועלת. וכאן אני בבעיה - כי לאחרונה, האיש לא ממש אוהב חלק ממה שאני עוטה על עצמי (בעיקר מגפיים - לקראת החורף המתקרב), וזו תמיד דילמה (לפחות כשאנחנו ביחד, כשאני מתלבשת בעבודה וכו' הוא לא נכנס כפקטור) עד כמה להתלבש בשבילו, וכמה בשבילי.
השבמחקלגבי סוגיית החשוף והצמוד - מבינה את הדילמה. אני חושבת שהגבול עובר ברמת המודעות שלך - כשאת מודעת לעצמך (או לאיברים מסוימים ;-)) כשאת לבושה בבגד מסויים, זה כנראה אומר שבשבילך - זה קצת חשוף מדי. ובהקשר הזה נכנס המשפט הקצת מאוס - "את הכי יפה כשנוח לך". אם תסתובבי בבגד צמוד וחשוף ותרגישי הכי מודעת לעצמך ולא בנוח - לא תשדרי סקסיות בחיים. הבגד אולי ישדר, את לא.
אחלה לוק :)
השבמחקספ, קודם כל - שאפו על ההפקה.
השבמחקוגם - השמלה הזו מהממת, יושבת עלייך מושלם, כן ירבו ירבו בארונך.
לשאלתך - לא פעם חשבתי איך אנשים יסתכלו עלי ומה יחשבו בעקבות זה כשאני לובשת פריט זה או אחר, אבל בסופו של דבר זה אף פעם לא הזיז לי, תמיד יוצאת מהבית איך שנראה לי לנכון.
יופי של פוסט,
נשיקות.
הי ספי, קודם כל, את נראית מצוין, אז ממש אין לך סיבה לא להרגיש בנוח עם עצמך (וזה בלי קשר לשמלה).
השבמחקאני חושבת שמדי פעם כולנו מתלבשים בשביל אנשים אחרים, אם זה לראיון עבודה, ארוחה משפחתית וכו'. כשלמדתי באוניברסיטה הייתי מתלבשת די סולידי למשל, ולא תמיד איך שהכי הייתי רוצה. זאת כיוון שאולי זה ישמע מוזר, אבל אני לא אוהבת למשוך תשומת לב במקומות (ואני לא חסרת בטחון או משהו..פשוט לא אוהבת לגרור מבטים).
באוניברסיטת תל אביב- מי שלמד שם בטח שם לב- מתלבשים די סולידי, שלא לומר מ-ש-ע-מ-ם, אז נראה לי שבימים שלמדתי הייתי מתלבשת לפי הסביבה שבה אני נמצאת ולא בדיוק לפי איך שהכי הייתי רוצה. כמובן שניסיתי להיות מעניינת במסגרת המגבלות. אבל אני לא חושבת שזה בשביל מישהו אחר..זה יותר להתאים את עצמך לסביבה..תלוי איך מסתכלים על זה
סופסוף יום פנוי לקרוא את הפוסט!
השבמחקאני חושבת שרובנו לוקחות בחשבון את המקום אליו אנחנו הולכות לפני שאנחנו בוחרות מה ללבוש, אז אפשר לומר שאנחנו מתלבשות בשביל מישהו אחר.
הבגדים שאני לובשת לעבודה משתנים לפי סוג העבודה שיש לי באותו היום, כשיש לי פגישה עם לקוחות אז אני אתלבש טיפה יותר מחוייט כדי להבליט פחות את גילי הצעיר (יחסית). לאונ' אלבש בגדים אחרים... אני מודה שלפעמים אם אני יוצאת רק עם החבר אז אני אלבש דברים שאני יודעת שהוא אוהב עליי (לא מחשופים או משהו כזה, אלא בגדים שהוא אוהב בניגוד לכאלה שלא).
לגבי החשוף, אני חייבת להודות שאני לא בדיוק נכנסת לרשימת המתלבשות הצנועות. כשהייתי צריכה ללכת לחתונה דוסית זה דרש המון נבירה בארון. אבל אני לא הולכת עם מחשופים עמוקים, פשוט חולצות סגורות לא מחמיאות לי. עושות לי "מדף".
אגב, כמו שכבר אמרו לך בפוסט עם החצאית הצמודה מאלנבי, יפה לך צמוד, יש לך גוף בדיוק לזה, אז תנצלי את זה!
כמה בחירות מצערות עשיתי בנעוריי בניסיון להראות סקסית... מחשופים, מכנסונים, חצאיות, דברים במידות קטנות מדי...
השבמחקשמלה כזו בהחלט הייתה נכנסת לקטגוריית הצומי באם לא היית בוחרת ללבוש אותה בצירוף נעליים שטוחות ובלייזר- הן 'מורידות אותה לקרקע' כמו שאומרים.
וחוצמזה נחמד להיות כוסית לפעמים.
if you've got it, flaunt it.
השמלה, או הטוניקה בהחלט נראת מושלמת עלייך. ללבוש צמוד לדעתי לא תמיד מחייב רצון להיראות סקסית. אבל כן אומר שאני חושבת שמי שבוחרת בגד צמוד אך ורק כי אנשים יסתכלו עלייך זה פתטי, לגמרי פתטי.
השבמחקגם אני מצאת ז'קט אוברסייד (משונות השמונים) רק חבל שזה מוגזם עד כמה שהוא גדול עליי...
אגב, עד כה זה היה האאוטפיט האהוב עליי(:
תודה רבה לכולם על התגובות.
השבמחקליואב - אני איתך לגבי כיכר אתרים. אין כמו אייטיז ושיחזירו אותה כבר לגדולתה.
ולבנות היקרות - תודה רבה שקראתן ושיתפתן. היה לי נורא כיף לקרוא.
קודם כל- הצילומים מדהימים, נראה מסרט ישן משהו..
השבמחקהאמת שאני כמוך בעניין הבגדים הרופפים- אני פשוט מפחדת ללבוש דברים צמודים. ממש חשש שיסתכלו עלי ויבקרו. אבל בתור בחורה רזונת כמוך- הייתי מתגאה ומתהלכת בכבוד גם בבגדים צמודים כאלו!
לשאלתך- אני מניחה שכולנו היינו רוצות 'להתלבש בשביל עצמנו', אבל בסופו של דבר, אם הייתי מתלבשת רק בשביל עצמי, סביר להניח שהייתי חיה בתוך טרנינג מג'וייף, גופיית סבר לבנה וגרביים. אז... נראה לי שעדיף המצב הקיים. :)
כמה תגובות, אני אלך לאיבוד פה.
השבמחקרק אומר שאת באמת נראית סקסית בתמונות האלו :)
איזה תמונות מקסימות! כל הכבוד על ההתאמה בינך לשמלה וללוקיישן.
השבמחקשאלת הלבוש הסקסי היא שאלה קשה, במיוחד אחרי שאת רוב החיים ביליתי בסקציית ה-plus sizes, שבה אין הרבה אופציות בארץ: צמוד, מחשוף, שחור. לא אהבתי את זה מעולם (נסיכה מעודנת שכמותי), ואני מאוד שמחה שהיום יש לי יותר אפשרויות.
אני חושבת שהלובשת מתאימה את הבגד לצרכים שלה ולאופי שלה, וכמו שאת מיתנת את השמלה עם גרביונים כהים, נעליים שטוחות וז'קט, תהיה מי שתלבש אותה בפול אפקט.
חג סוכות שמח!
יש לך יופי של גוף.
השבמחקבאמת שמלה שמאימה מאוד לבחורה רזה עם פרופורציות גוף כשלך.
אבל, ואני מקווה שזה לא עובר את הגבול, חזייה טובה. נכון שאין הרבה, אבל מה שיש, בבגדים צמודים צריך להיות מונח יפה.
ספי, אני מאוד אוהבת את הפוסט, התמונות יפות וכיכר אתרים הרבה זמן לא נראתה כ"כ אטרקטיבית...
השבמחקהשמלה היא אכן רכישה משובחת, מזל שעשית שופינג אימפולסיבי באותו היום...
אוקיי את נראית מגה כוסית עם השמלה הזאת! את ממש נראית עסיסית וסקסית!
השבמחקמהמם! מוזר היא הייתה נראית כזאת מעאפנה על הקולב...
אנחנו מתלבשות תמיד רק בשביל עצמנו, מקסימום בשביל להוציא את העיניים לאחרות...בטח לא בשביל גברים. ואין לזה גם קשר למיניות, כי מיניות זה משהו שיוצא ממך ולא מהבגדים שתלבשי או לא תלבשי :)
השבמחקולעניין החרטה - גילינו שאנחנו מתחרטות יותר על מה שלא עשינו מאשר על מה שכן עשינו, גם אם לא בהצלחה יתרה.