כשהשמש באה

בעולם שבו אני התרגלתי לחיות, השמש חיממה בכל יום, גם אם לא ממש רציתי, אבל כאן השמש היא המצרך הנדיר ביותר בחודשים החארונים. בעיר שהחיים בה כל כך קלים, דווקא את השמש הכי קשה להשיג. אבל בסופ”ש הזה היא הגיעה. מסתתרת לעיתים מאחורי העננים הלבנים, או מאחרוי הבניינים הגבוהים, לא נותנת את עצמה בקלות, אבל היא כבר כאן והיא באה לחמם! הרוח הרעה מזכירה לנו עדיין שלא יהיה קל להנות מהשמש ושכניראה צריך לחכות עוד. כמו לכל דבר טוב, גם לאביב צריך לחכות.
את הסופ”ש אחרון ביליתי באמת כמו שרציתי. ביום שבת סוף,סוף אכלתי את נקניק הדם שלי (כן, זו נבלה לא כשרה, אבל זה הרבה יותר טעים ממה שזה נשמע) במסעדת ההמבורגרים dbgb, שמעבר לבורגרים שלא יצא לי לטעום המקום המעוצב כמו חנות לכלי בישול למסעדות, מחזיק כ 14 סוגים של נקניקיות, אז למי שמגיע לניו-יורק וחם על נקניקיה באווירה יוקרתית, זה מקום חובה. תהיו מוכנים גם להיפרד מלא מעט כסף. אה, וכמו כל מסעדה טרנדית בניו-יורק, כדאי להזמין מקום מראש, ולהתלבש בהתאם.

ארוחת הבוקר – כן, זה הנקניק הנחשק על מצע פירה והביצים, הכל לווה בשמפניה עם מחית אפרסקים – french bellini.

אחרי שהשבעתנו את רעבנו וטעמנו נקניקיות נוספות, גדי ואני עשינו את דרכנו לעבר Washington Square Park, שהתאים באופן מושלם למזג אוויר החמים והשמשי. הפארק ממוקם באזור NYU ורוב הבניינים הסובבים אותו שייכים לאוניברסיטה. יש בפארק מזרקה שפועלת בימי הקיץ ובכלל זה מקום מקסים לרבוץ בו, אך כמובן, עמוס, כמו כל מקום נעים בניו-יורק.

לבשתי: מכנסי פסים מ-Forever 21, נעליים מ DSW, סוודר ורוד ואהוב ממנגו ומעיל של pull&bear שהגיע מהארץ

הפארק נמצא רחובות ספורים מה-Union Square וגם יכול להשתלב בסיבוב ב-SOHO אם רוצים ללכת ברגל על Broadway לכיוון ה- Union Square. כך עשינו ובכיכר גילינו להתפעתנו קרב כריות ענק בהשתתפות אלפי אנשים. אנשים הסתובבו ברחובות עם כריות בכל האיזור וכבר הבנו מה קורה, אבל עדיין המחזה בו אלפי אנשים מניפים כריות באוויר ונוצות עפות לכל עבר, זה מפתיע ומגניב ברמות אחרות. זה גרם לי לחשוב שכשבארץ אירגנו קרב כריות, הגיעו עשרות אנשים בלבד וכאן ימצאו אנשים לכל פעילות הזויה, ניתן גם היה לתרום את הכרית שלך לאחר השתתפות בקרב וגם לקנות כרית בדולר כדי להצטרף לחגיגה. אנחנו ויתרנו על התענוג, אבל לא הפסקנו לצחוק.

וביום ראשון ביליתי עם סיון.במקום שאני בטוחה שאני אבלה בו לא מעט בקיץ הקרוב. שוק הפשפשים של ברוקלין שעבר למיקומו החדש – בוויליאמסבורג, שכונת ההיפסטרים ההיסטרית של ברוקלין, ממש על קו המים של האיסט ריבר. (אני לא רוצה להישמע כמו מדריך תיירים, אבל תחנה אחת על L  מחוץ למנהטן ואתם שם – כל יום ראשון). הנוף למנהטן מושלם, הדוכנים מהממים. שוק פשפשים עם אחלה סחורה ומחירים סבירים והמון אוכל טעים בטירוף. החוטם שלי נטרף מרוב ריחות ופיתויים, אבל הקראב רולס ניצחו, אין כמו לחמניה חמימה עם בשר לובסטרים מתובל, סיון, אכלה נקניקיה עם תוספות מגניבות ואם לא הייתי שומרת על עצמי מפני האוכל כאן, בניו-יורק, לא הייתי עוצרת בזה.  אני מדברת בטלפון של סיון ומוציאה כסף מכספומט נייד, אין פה דבר כזה שאי אפשר להשיג כסף שמיועד לבזבוזים הוא ארנב! רהיטי וינטאג’ מקסימים בכל מראה שנעה ברוח תמונה אחרת (אני במראה השמאלית ביותר)מציגה לראווה את הצמיד הירוק המהמם החדש שלי שקניתי בשוק. וינטאג’ אביבי לביש שמלה מדהימה - 95$ מנהטן בשמש – ברוקלין בצל

לבשתי: שמלה ותיק ZARA, מעיל וצעיף H&M, גרביונים מטוקיו.

נשיקות מניו-יורק