יום אחד ברומא

אני לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שבה היה לי רק יום אחד לבלות בעיר זרה. אני חושבת שזה סוג של אתגר להצלחי להנות בעיר שדורכים בה פעם ראשונה בחיים, לפחות היה זה אתגר בשבילי. כדי להספיק לחוות אפילו קצת את העיר, ידעתי בערך על מה אני הולכת לוותר ( על ותיקן ומוזיאונים) וכל מה שאני רציתי לראות (בעיקר את הרחובות והאדריכלות ההיסטורית) יצא די מקרי, בעיקר לפי הסדר של המפה שאותה קניתי ליד פיאצה די נבונה בשבע בבוקר כשעוד היה קר ולא היה לי מושג איפה אני נמצאת. המוכר בקיוסק הראה לי על גבי המפה איפה אנחנו נמצאים ומשם התחלנו. כיף להתחיל את הטיול בעיר כשכל התיירים עוד ישנים. פיאצה די נבונה, 7 בבוקר.   יושבת בשמש על מזרקה מאחורי המוזיאון בוילה בורגוזה. כיף בשמש. ובתמונה הבאה המוזיאון שלא ביקרתי בו. לשבת בשמש החמימה אחרי הכפור של ונציה היה אחד הדברים הכי כיפיים ביום הזה.

עצים מוזרים שראיתי רק ברומא. עדיין לא התפניתי לגלות מה שמם. אם מישהו יודע, אני אשמח לשמוע. בתמונה הבאה העצים המדוברים ברורים הרבה יותר. הקולסאום מזווית שאף פעם לא ראיתי. אחד הדברים השווים לראות ברומא, לפחות אם אתם באים רק ליום אחד.

בשמש ובצל – רומא היא העיר המושלמת לטרנץ’. אם לא הייתי חושבת ששני טרנצ’ים זה מיותר, הייתי קונה עוד אחד רק בשביל רומא. אולי אני צריכה עוד אחד באמת. משהו קיצי בצבעי גלידה?

דברים שלא עשיתי ברומא:

לא אכלתי גלידה כי היה קריר

לא אכלתי במסעדה

לא הייתי בותיקן ולא בשום מוזיאון

לא נסעתי על וספה ולא הצטלמתי עם וספה, שזה באמת חבל.

לא עשיתי שופינג, טוב רק בספורה.

ואני ממש חייבת לחזור לשם שוב.

מאחורי –  הקולסאום באור וצל ואל תפחדו מהתור. זה לוקח 10 דקות.

רומא היא אחת הבירות העתיקות בעולם והאדריכלות המרהיבה לא הפסיקה לגרום לי להרים את הראש ולמרות העייפות רציתי לראות עוד ועוד. אחד הדברים הבאמת כיפיים זה פשוט לטייל ברחובות ביום שמש, להצטלם כמו תיירים ליד כל המזרקות, לזרוק את כל המטבעות, לשתות קפה, לטרוף קרואסונים עם קרם וכמובן לאכול פיצה.

אין לי הצלמות מיחדות מלבד לקנות כרטיס יומי ופשוט להסתובב בעיר הזאת.

אני כבר חושבת על הנסיעה הבאה. עוד לא יודעת לאן, אבל כבר בא לי שוב.

שיהיה סופ”ש מקסים.