מנה חמה לצהריים

השבוע החלטתי שזהו, שכל הבגדים השחורים שלי צריכים לפנות מקום לקצת צבע. אני בדרך כלל לא מרבה ללבוש שחור, אבל בחורף הקר והמדכא הזה, השחור היה ממש במקום. קניתי ג’קט ממש לגמרי שחור והתחלתי ללכת עם ווסט שחור ענק, שלא ברור לי איך הוא עדיין לא הופיע בבלוג ובכלל, נתתי לשחור להשתלט יותר מדי על המלתחה שלי.

בעיקרון בתחילת העונה מאוד אהבתי את השחור, האפור וכחול הכהה של החורף הזה וכל פרטי המפתח שקניתי השנה היו באמת שחורים. זה מעניק רצינות, נותן את האפקט הזה של סגנון מגובש שאני כל כך אוהבת לחשוב שיש לי עכשיו בגילי שהוא לגמרי הרגע הנכון להיסגר על מה הכי יפה לנו ולהפסיק לעשות ניסיונות כולשים עם טרנדים. התחברתי מאוד בקטע הזה לכתבה של נילי לנדסמן ב- fashion forward כי האופנה לא עוצרת וזה מתיש לרוץ אחריה ולהתעדכן. אני מעדיפה להתמקד בפריטים האיכותיים והעל-זמניים שיש לי ומדי פעם לרענן את המלתחה במשהו חדש. אבל אני הפסקתי כמעט לקנות בגדים, למרות שלאביב ביצעתי כמה רכישות שהן לדעתי פרטי המפתח לעונה. תיראו את הכל כאן בבלוג בקרוב. אבל החשק התמידי לשופינג ולמשהו חדש די התמתן בזמן האחרון ואני מאוד אוהבת את הבגדים שכבר יש לי’

בתמונות האלה אני קונה מנת אינסטנט של נודלס עם מונוסודיום גלוטומט. פעם בכמה חודשים ממש בא לי וקפצתי לתחנת הדלק ברחוב של המשרד שלי כדי להשיג את הרעל. היה חריף ואני לא ממש יכולה להגיד שזה היה טעים.

כשיצאתי משם צולמו התמונות האלה, שעוד יותר עשו לי חשק לקיץ, או לפחות לאביב, או לפחות לברוח מכאן.

לבשתי: חולצה, קרדיגן ומגפיים מ- ZARA, ג’ינס ליוויס, מעיל של H&M, צמיד של F21 ותיק של מארק. טוב, אז שיהיה סופ”ש מהמם ומלא רגעים נינוחים ותודה לאמא על התמונות.